בנק ישראל: המשק הישראלי החל להתאושש מהמשבר הכלכלי

התאוששות הביקושים בארץ ובעולם תרמה לעליית התוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של 2009. מציין כי עלייתו של המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מתמשכת מותנית בהמשך ההתאוששות בעולם
 
בנק ישראל פרסם היום את סקירת ההתפתחויות השוטפות עבור החודשים מאי עד אוגוסט 2009 וציין כי המשק הישראלי החל להתאושש מהמשבר הכלכלי הודות לעלייה מתונה של הביקושים בארץ כצריכה הפרטית, והודות לראשיתה של עלייה בסחר העולמי.
 
על פי הנתונים הכלכליים לתקופה הנסקרת החל המשק הישראלי להתאושש מהמשבר הכלכלי מהר מהצפוי. את התאוששות הפעילות הובילה עלייה מתונה של הביקושים בארץ כצריכה הפרטית, וכן החלה עלייה בסחר העולמי, שלוותה בהתגברות האופטימיות בארץ ובעולם ובהמשך עליית המדדים בשוקי ההון.
 
לדברי בנק ישראל, על התגברות האופטימיות מעיבים חששות מהשלכות אפשריות של הגירעונות, שרבות מהממשלות מתמודדות עמם בעקבות תוכניות סיוע יקרות, וכן חששות כי ההתייצבות הכלכלית מתבססת על תוכניות אלה ואינה מבטאת התחלה של צמיחה מתמשכת. עלייתו של המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מתמשכת מותנית בהמשך ההתאוששות בעולם ובהתפוגגותם של חששות אלה.
 
התאוששות הביקושים בארץ ובעולם תרמה לעליית התוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של 2009, וזו השתקפה בגידול הפעילות בחלק מענפי המשק ובעלייתו של המדד המשולב. החלטת הממשלה להעלות את המסים העקיפים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה, תרמה לדברי בנק ישראל לעליית המחירים ולעליית הציפיות לאינפלציה בתקופה הנסקרת. עם זאת, פער התוצר, המשתקף באבטלה ובניצולת נמוכה של ההון הפיזי, ואי-הוודאות, שעודה שוררת בארץ ובעולם באשר להמשך גידולה של הפעילות, מעמידים בסימן שאלה את התמדתה של עליית המחירים. על רקע כל אלה העלה בנק ישראל את שיעור הריבית בשיעור קל של 0.25 נקודות אחוז, העלאה המתיישבת עם המעבר מחששות למשבר חריג ומתמשך לראשיתה של אופטימיות. בעקבות כך ירדו מעט הציפיות לאינפלציה בתום התקופה הנסקרת.
 
ההכנסות ממסים בתקופה הנסקרת היו נמוכות מאשר אשתקד, אך בחודשים האחרונים נבלמה מגמת ירידתן - במיוחד בזכות עליית ההכנסות ממסים עקיפים, עם התאוששות הפעילות. הודות לכך צפויה הממשלה לעמוד בתקרת הגירעון המוגדלת, שהוגדרה בחוק התקציב. התקציב שאושר בתקופה הנסקרת לשנים 2009 ו-2010 כולל הגדלה נוספת של ההוצאות, מעבר לגידול השנתי הקבוע, והעלאות מסים, שצפויות לקזז את גידול ההוצאות.
 
שער החליפין של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי יוסף בתקופה הנסקרת. התחזקות השקל נבעה בתקופה הנסקרת בעיקר ממגמות שער החליפין בעולם, ובהן היחלשות הדולר, וכן מהעודף בחשבון השוטף ומההערכות האופטימיות באשר להתאוששותו של המשק הישראלי מהמשבר מהר יחסית למשקים אחרים. רכישות המט"ח היומיות במרבית התקופה הנסקרת מיתנו את התחזקות השקל, ובחודש אוגוסט חל שינוי במדיניות הרכישות של בנק ישראל בשוק המט"ח, תוך מעבר מרכישות קבועות לרכישות מזדמנות במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.