במקום מלכודת המו"פ של הודו וסין

בכתבות שפורסמו באחרונה דווח על מרכזי פיתוח ישראליים ובינלאומיים הסוגרים את דלתותיהם בישראל ופותחים אותן במדינות שבהן עלויות ההעסקה נמוכות יותר - במדינות כמו הודו, סין ומזרח אירופה (Off Shore Outsourcing). אלה מעידות על כך שישראל מתחילה לאבד - אם לא איבדה - את יתרונה בידע בתחום המחקר והפיתוח הטכנולוגי.

בנוסף, קיימות בעיות לא מעטות בממלכת ה-Off Shore Outsourcing. אין זה פשוט לחברה מערבית לעבוד עם חברה במרחק רב בשל הריחוק הגיאוגרפי, ובעיקר בשל הריחוק התרבותי. מכשולים כמו נסיעות מעבר לים של מנהלי פרויקטים, ימי עבודה שאינם זהים בשתי המדינות, תרבות עבודה שונה ושפה שונה מקשים על העבודה ומגדילים עלויות.

בהודו, המובילה בפעילות Off Shore, גרם הביקוש הרב לעובדי מו"פ לעליית שכר ניכרת ההולכת ונמשכת. 25% מהחברות ההודיות העלו ב-2004 את התעריפים שהן מבקשות תמורת פרויקטים, ובמקביל עלה השכר של העובדים ב-9% בממוצע. עלות שעת עבודה של מתכנת בהודו עלתה מ-17-13 דולר ל-25-20 דולר.

חברת מטריקס זיהתה מגמות אלה ואת הסכנה האמיתית הגלומה בהן למשק הישראלי, וגיבשה פתרון ייחודי ויצירתי לבעיה: בעיר מודיעין עילית הוקם מרכז פיתוח שבו מעניקה החברה הכשרה מקיפה לנשים חרדיות בתחום הפיתוח ומספקת תעסוקה בפרויקטים הנמצאים בחזית העשייה הטכנולוגית בישראל.

בפרויקט עובדות הנשים החרדיות במרכז פיתוח קרוב לבית, בסביבה הומוגנית ומתחשבת בצרכים הייחודיים שלהן, תוך גמישות בתנאי ההעסקה ויכולת להשתכר יותר בהשוואה למשרות אחרות שבהן הן יכולות לעבוד בסביבתן הקרובה.

ניתן אפוא כיום לספק בישראל שירותי Local Off Shore Outsourcing בעלויות דומות לאלה שבמדינות המזרח, ובשילוב היתרונות הגלומים בעבודה עם מרכז פיתוח מקומי, בין היתר קרבה גאוגרפית, קרבה תרבותית, ימי עבודה דומים (ראשון עד חמישי לעומת שני עד שישי בחו"ל), חגים וחופשות בזמן זהה, שעות עבודה זהות ושפה משותפת.

כיום, חודשים ספורים לאחר יציאתו של פרויקט תלפיות לדרך, קיימים יותר מחמישה פרויקטים גדולים בעבור חברות וארגונים גדולים. שביעות הרצון של החברות רבה. אנו גאים על כך שבמקום להוציא פרויקטים לחו"ל, בחרנו לגבש קונספט יצירתי שמצליח לתרום לכלכלה הישראלית ולשילוב נשים מוכשרות מהחברה החרדית בשוק העבודה, ובד בבד הוא עסק כלכלי לכל דבר מבחינת מטריקס.

הכותב הוא מנהל פרויקט תלפיות, מטריקס