בליזובסקי: יותר מ- 150 חברות שקיבלו אישור למענק מו"פ טרם קיבלו הכספים

יורם בליזובסקי לממונה על התקציבים באוצר: יותר מ-150 חברות, שקיבלו אישור למענק מו"פ והחלו בביצוע העבודה, טרם קיבלו הכספים; בין החברות - קומברס, אגיס, ראדא, סהל אלובין, אל-אופ, מכתשים; בנוסף - מעוכבים עשרות מיליוני שקלים עבור כמה חברות ומאגדים במסלול הגינרי; קורא לאוצר - להעביר ללא דיחוי ללשכת המדען הראשי, הכספים המעוכבים בסך של כ-150 מליון שקל.

יותר מ-150 חברות 80% מהן קטנות ובינוניות - שקיבלו אישור למענק מו"פ והחלו בביצוע העבודה, טרם קיבלו הכספים. כך טוען יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, זאת בשל העובדה כי אגף התקציבים באוצר מעכב את העברת הכספים
100 מליון שקל, המהווים חלק מהתקציב המאושר ב-2004.

במכתב אל קובי הבר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מציין בליזובסקי, כי בין החברות שהכסף עדיין לא הועבר אליהן ניתן לציין את: קומברס, אגיס, ראדא, סהל אלובין, אל-אופ, מכתשים, ווקלטק, אינפוגייט, אלבטרוניקס, אלרון, אקיוביט , הזרע ג'נטיקס, כימאגיס, נייס, סאיטקס ויז'ן, פרוטרום, צורן, רדקום, תרו-ויט.

בליזובסקי טוען, כי טענת אנשי אגף התקציבים באוצר, "לפיו הכסף יועבר ללשכת המדען הראשי, רק לאחר השלמת החקיקה של חוק עידוד השקעות הון, הינה תמוהה מאוד ואינה ראויה". "לא ברור לי מדוע יש "להעניש" חברות, שקיבלו אישור למענק מו"פ מלשכת המדען, החלו בביצוע העבודה, ועתה עליהן להמתין להשלמת משא ומתן, שכלל אינו קשור לנושא", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים. מדוע חברות אלו, צריכות לשמש בנות ערובה בידי אגף התקציבים באוצר ? האם כך חפץ משרד האוצר לעודד מו"פ ולהבטיח צמיחה עתידית ? שואל בליזובסקי.

במכתב אל ממונה על התקציבים באוצר, טוען מנכ"ל התאחדות התעשיינים, כי בנוסף לכך – קיימים כמה עשרות חברות ומאגדים (קונסורציה), המצויים במסלול הגינרי, שהחלו לבצע השקעה במו"פ, על פי כתב אישור שניתן להם בעבר, ועתה עצרה המדינה את העברת הכסף באמצע

התהליך. מדובר סה"כ בסכום של עשרות מליוני שקלים. בין החברות והמאגדים (קונסורציה), ניתן לציין את קומפיוגן, אלפא אומגא, קונסורציום תבל, קונסורציום אופטיפק, קונסורציום פארמה ועוד.

בליזובסקי קורא לאוצר לדאוג להעברת הסכומים המעוכבים – כ-150 מליון שקל - בדחיפות ללשכת המדען הראשי, על מנת שתגענה לחברות שאושרו להן מענקי המו"פ.

בליזובסקי מציין, כי העיכוב בהעברת הכספים גורם לחברות נזקים אדירים, שעלולים להסתיים בביטול תוכניות המו"פ, ואף להביא לסגירתן של חברות סטארט-אפ.