ארז ויגודמן, יו"ר הוועדה לסחר חוץ בהת' התעשיינים: אמליץ לתמוך בהקמת אזור סחר חופשי עם ירדן

מעריך - כתוצאה מכך, היצוא לירדן יכול להגיע למאות מליוני דולרים לשנה, (300 - 400 מליון דולר לשנה); בעוד 5 שנים; סקר התאחדות התעשיינים מגלה: 76% מהמפעלים תומכים בהקמת אזור סחר חופשי עם ירדן.

אמליץ להתאחדות התעשיינים לתמוך בחתימה על הסכם בין ישראל לירדן להקמת אזור סחר חופשי. ההסכם חייב להעשות בזהירות רבה, תוך הימנעות מפגיעה בענפי תעשייה רגישים כמו מוצרי הנעלה; דשנים; מוצרים פרמצבטיים; רהיטים; דטרגנטיים; מוצרי הלבשה; נייר ומוצריו; זכוכית; מזגנים; מוצרי מזון מסויימים ועוד. צעד זה יכול להביא לשינוי במעמדה האסטרטגי של ישראל באזור כולו. כך אומר ארז ויגודמן, יו"ר הוועדה לסחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, ונשיא שטראוס - עלית.

כיום, אומר ויגודמן, קיימת הזדמנות אמיתית לחתימה על הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל לירדן. המעורבות הבינלאומית בשיקום הכלכלי באזור המזרח-התיכון ובהסדרת היחסים הפוליטיים בין ישראל לשכנותיה, מהווה הזדמנות למפנה גם ביחסי הסחר בין ישראל לשכנותיה דוגמת ירדן. עוד אמר, כי כינון אס"ח בין ישראל לירדן עשוי לפתוח הזדמנות עבור מפעלים ישראליים לשיתוף פעולה במטרה לחדור לשווקים ערביים שהיו סגורים עד היום ליצוא ישראלי ישיר כגון: עיראק. זאת ועוד, הרחבת היחסים המסחריים בין ישראל וירדן, עשוי לפתוח חלון הזדמנויות גם עבור שיתופי פעולה עתידיים ביצוא למדינות נוספות כמו האיחוד האירופי ועוד.

ויגודמן מעריך, כי אם יכון אזור סחר חופשי עם ירדן, היצוא הישראלי לשם יכול להגיע למאות מליוני דולרים לשנה, בעוד 5 שנים, (300 - 400 מליון דולר לשנה). מדובר בגידול של יותר מפי - 4 מהיצוא הישראלי לירדן כיום. זאת ועוד, אם האיחוד האירופאי יאפשר בשנים הקרובות צבירה משותפת בין ירדן לישראל, לשם יצוא לאיחוד האירופי, על פי מודל "הקוויז", עשויה התעשייה הישראלית להנות מרכש של תשומות בהיקף של כ-300 מליוני דולרים לשנה, בעוד 5 שנים.

ויגודמן ציין, כי מסקר שערך לאחרונה אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים בראשותו של משה נחום בקרב 90 מפעלי תעשייה מתברר כי 76% מהמפעלים תומכים בהקמת אזור סחר חופשי עם ירדן, 15% אדישים לכך ו-9% בלבד מתנגדים להסכם. מניתוח הסקר מתברר כי התמיכה הגדולה ביותר בהקמת אס"ח (אזור סחר חופשי) עם ירדן הינה מצד מפעלי המזון – 97%, ומפעלי המתכת והחשמל – 90% תומכים. ההתנגדות הגדולה ביותר הינה בקרב מפעלי הבניה והצריכה (31%). בענף הכימיה והפרמצבטיקה קיימת אדישות (72% אדישים).

ויגודמן מציין כי היתרונות של התעשייה הישראלית לטווח הארוך מהסכם סחר חופשי עם ירדן הם:

חסכון בתשלומי מכס – ביטול מכסים הדדי יביא לכך שהיצואנים הישראלים יחסכו כ-12 מליוני דולרים לשנה בגין הפחתה בתשלומי המכס, והירדנים יהנו מהפחתת מכס שנתית בסך כולל של 3 מליוני דולרים.

פוטנציאל לגידול ביצוא לירדן. ענפי היצוא הישראליים הצפויים להנות מהפחתה משמעותית של המכס בירדן הם: פלסטיקה, גומי ומוצריו, עץ ומוצרי עץ, נייר וקרטון, צמר, חוטים ובדים ארוגים, פריטי לבוש מכל הסוגים, חלפים לרכב, מזון מעובד ועוד.

הגברת כושר התחרות של מוצרים ישראליים בירדן. זאת בשל הפחתת המכס בירדן. ישראל גם תוכל לממש את חלון ההזדמנויות לקיים שת"פ ביצור בין ישראל לירדן לשם יצוא לאירופה, כפי שנעשה במודל ה"קוויז" עם ארה"ב.

תחליף לאזורי התעשייה המוכרים כ"קוויז". זאת בשל העובדה כי כדאיות הייצור בהם הולכת ופוחתת, בעקבות האצת קצב החשיפה של ירדן כלפי מדינות אירופה וארה"ב, באמצעות הסכמים חתומים.

השתלבות באסטרטגיה של ארה"ב ואירופה לגבי איזור סחר חופשי מזרח-תיכוני.

יצויין כי היצוא הישראלי לירדן גדל במחצית הראשונה של השנה ב-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-38.3 מליון דולר. מדובר בעיקר בטקסטיל ומוצרי טקסטיל, נייר ומוצריו, גומי ופלסטיק.

יודגש כי עמדת התאחדות התעשיינים על הקמת אזור סחר חופשי עם ירדן טרם גובשה סופית ומחייבת דיון בוועדה לסחר חוץ בהתאחדות התעשיינים ובנשיאות ההתאחדות בראשותו של עודד טירה, נשיא התעשיינים.