איגוד לשכות המסחר קיים היום (רביעי) כנס מיוחד בתל אביב בעקבות אישור חוק הרווחים הכלואים, הנחשב לאחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר במערכת המיסוי בישראל בשנים האחרונות. בכנס השתתפו בכירים מהמגזר העסקי והפיננסי, בהם נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, מנכ"לית האיגוד, גילית רובינשטיין ובכירים נוספים מהתעשייה והבנקאות.
נזכיר כי חוק הרווחים הכלואים מטיל מס על רווחי חברות שלא חולקו כדיבידנד, במטרה לעודד השקעות במשק ולהגדיל את הכנסות המדינה.
בכנס, שהוקדש לדיון בהשלכות החוק החדש, מתחו הדוברים ביקורת חריפה על הרפורמה שלטענתם "פוגעת בצמיחה הכלכלית ומקשה על עסקים קטנים ובינוניים להתרחב." נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, כינה את הרפורמה "פצצה רגולטורית איומה" וציין כי היא נולדה כתוצאה מהגרעון התקציבי והוצאות הביטחון שהגיעו ל-250 מיליארד ש"ח. לדבריו, "המגזר העסקי מוכן לתרום את חלקו, אך התנאים שקובע החוק החדש אינם מאפשרים התפתחות עסקית ומעודדים עסקים קטנים להישאר בגודלם הנוכחי".
תורג'מן הוסיף כי הלשכה נאבקה בנוסח החוק, אך למרות הצלחות מסוימות, האוצר המשיך להתעקש על הוראות שמטילות נטל כבד על המגזר העסקי. "אנחנו לא מתכוונים לעצור כאן, ונתנגד לכל רגולציה נוספת שינסו להטיל עלינו", אמר תורג'מן, והוסיף כי ידרוש דיאלוג שוטף עם משרד האוצר כדי למנוע נזקים נוספים לכלכלה הישראלית.
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, הצטרף לביקורת וציין כי החוק קובע תקדים עולמי בכך שמיסוי החברות יתבסס לא רק על הרווחים אלא גם על שיעור הרווח מהמחזור. "למעשה, החוק הזה קובע שאותם רווחים יכולים להיות ממוסים בצורה שונה רק בגלל אופי המחזור – דבר חסר תקדים שפוגע בעסקים", אמר גינדי.
מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, גילית רובינשטיין, שיתפה בתובנותיה מהעבודה מול הרגולטורים, וציינה כי המגזר העסקי הוכיח את יכולתו להציע פתרונות מהירים, כפי שהודגם במהלך משבר הקורונה. "לשכת המסחר פועלת מתוך ראייה רחבה של המגזר העסקי כולו ולא של ענף מסוים, מה שהופך את הייצוג שלה למשמעותי ומשפיע", אמרה.
בכנס נידונו גם השלכות החוק על המגזר העסקי, והתמודדות החברות עם החקיקה החדשה, שתשפיע על יכולת ההתרחבות וההשקעות במשק הישראלי.
בסיכומו של דבר, הדוברים בכנס קראו לממשלה לקיים דיאלוג מעמיק עם המגזר העסקי, על מנת למצוא פתרונות מאוזנים שיאפשרו למדינה להתמודד עם הגירעון התקציבי מבלי לפגוע בצמיחה הכלכלית ובמנועי הצמיחה של המשק.