איגוד לשכות המסחר: הצעה לתיקון חוק חובת המכרזים

על פי נתוני איגוד לשכות המסחר כיום פועלים בישראל (שנת 2015 ולא כולל עצמאים) כ-265,600 עסקים זעירים, קטנים ובינוניים (עד 100 עובדים או מחזור שנתי של 100 מיליון שקל) המעסיקים כ-1,150,000 עובדים מתוכם כ-248,000 עסקים המוגדרים קטנים (עד 20 עובדים או 2 מיליון שקל מחזור). כבכל מדינה, גם בישראל עסקים אלה מהווים את מנוע הצמיחה של הכלכלה ואחראיים על יצירת מרב מקומות התעסוקה במשק.

לאור נתון עגום זה, איגוד לשכות המסחר יזם הצעת חוק לתיקון חוק חובת המכרזים במטרה להביא למצב שוויוני שיאפשר גם לעסקים זעירים וקטנים לזכות במכרזים ציבוריים ולהגדיל חלקם של עסקים בינוניים.

על פי הצעת האיגוד, שנשלחה השבוע לשרי האוצר והכלכלה ולמנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, חוק חובת המכרזים יוחל גם על הרשויות המקומיות. לא יפסל עסק שביכולתו לעמוד בתנאי המכרז רק על שום היותו עסק זעיר, קטן או בינוני. במכרזים בהם היקף העבודה או השירות הנדרשים אינם עולים על 5 מיליון שקל תותר השתתפות רק לעסקים זעירים וקטנים ובמכרזים שהיקפם עד 10 מיליון שקל תותר ההשתתפות גם לעסקים בינוניים. בנוסף, באם לאחר שקלול תוצאות מכרז ממשלתי יתקבלו תוצאות זהות, תיבחר ההצעה של העסקים הקטנים. כמו כן, באם זכה במכרז עסק גדול, הוא יהיה מחויב לבצע לפחות 20% מהיקף העבודה באמצעות עסקים קטנים.

בהצעת החוק של האיגוד ישנה גם התייחסות לשני סעיפים במסגרת תנאי סף, המגבילים עד היום את השתתפותם של העסקים הקטנים והבינוניים במכרזים: היעדר הפריסה הארצית והערבויות. על פי ההצעה, לא תידרש כתנאי פריסה ארצית. במידת הצורך הארץ תחולק למספר אזורים והתנאים שידרשו בכל אזור יותאמו להיקף העבודה באזור עצמו. בנוגע לערבויות, במכרזים בהם ניתן להשתתף רק בחלק מהמכרז, הערבות שתידרש תהיה פרופורציונאלית להיקף ולא תידרש ערבות ביצוע לכלל המכרז.

"על אף שחוק חובת המכרזים קבע עיקרון יסוד שהוא מתן הזדמנות שווה והוגנת לכל עסק, להשתתפות במכרזי המגזר הציבורי, במציאות אין זה כך והפקידות מעדיפה תמיד לעבוד מול מעט חברות גדולות מאשר לפתוח הזדמנות הוגנת גם בפני חברות זעירות, קטנות ובינוניות" אומר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "היקפי הרכש המקומי של המגזר הציבורי (כולל הרשויות המקומיות) נאמדים בכ-65 מיליארד שקל. יש לעשות שינוי טוטאלי בחשיבה בכל הנוגע לשדרוג מגזר העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים. זו איוולת וגזלה להעניק מתוך 65 מיליארד שקל רכישות המגזר הציבורי רק חלק מזערי למגזר העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים".

לדברי לין, כל עוד מדובר בתחרות הקיימת בתחום המגזר העסקי הפרטי, אין זה ראוי שתהיה התערבות של המחוקק, אך ככל שמדובר בהוצאות תקציביות של גופים ציבוריים על סוגיהם השונים שמקור הכנסתם הוא מהמסים אותם גובה המדינה או הרשויות המקומיות, אסור שמצב זה יימשך. "לחלוקה שוויונית יותר בביצוע מכרזי המגזר הציבורי יש גם השפעה חברתית חשובה ביצירת יותר שוויון הזדמנויות כחברה וחלוקת העושר בצורה הוגנת. הרמת עסקים זעירים, קטנים ובינוניים משמעותה גם הרמת שכבה רחבה בחברה".

לדבריו, "הרחבת היקף הזכייה של עסקים זעירים, קטנים ובינוניים במכרזי המגזר הציבורי היא אינטרס לאומי. יש בה כדי לקדם ולשפר את כלכלת מדינת ישראל, שכן העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים מהווים את השדרה הרחבה ביותר של העסקים במדינת ישראל והם מנוע הצמיחה האמיתי של המשק. הצעת החוק המדוברת תחולל מהפכה בחלוקת עוגת הרכישות של המגזר הציבורי ותתרום לשוויוניות במדיניות הממשלה במשק. הדבר יוביל גם לכניסה של שחקנים חדשים שוק ויעורר את התחרות, שבאופן טבעי גם אמורה להוריד מחירים ממנו ייהנה הציבור כולו".