בשנת 2022 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב-1.92%, שהם כ-529 מיליון שקל (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ-28 מיליארד שקל; כך עולה מניתוח אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר.
כמו כן, מהניתוח עולה כי סה״כ הוגשו 90 בקשות לאישורים חריגים בארנונה – הכוללות העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים לשנת 2022. שרי האוצר והפנים צריכים לקבל החלטה בגין הבקשות עד לתאריך- 15.12.2021.
מהן, 49 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה, 17 רשויות מבקשות גם העלאות וגם הפחתות, 12 רשויות ביקשו הפחתות בלבד. שווי בקשות העלאות הכולל, עומד על כ-110 מיליון ₪, שווי בקשות ההפחתות הכולל, עומד על כ-30 מיליון שקל. שבע רשויות הגישו בנוסף בקשה לביטול ההעלאה האוטומטית שהיא בשיעור 1.92%.
לדברי עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ״הגיע הזמן לעקור ולבטל כליל את השיטה הפסולה של העלאת מס הארנונה בדרך של בקשות להעלאות חריגות. מס הארנונה מועלה אוטומטית בשכבה הראשונה בתוקף הוראת חוק המצמידה את מס הארנונה למחצית ממד השכר במגזר הציבורי ומחצית למדד יוקר המחיה. זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מסים לרשויות מקומיות, אפילו אם הן מורידות את רמת השירותים. כך אנו יוצרים תמריץ בלתי נכבש של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל; ותופעה זו בולטת בעיקר בעיריית תל אביב״.
לין דורש משרת הפנים איילת שקד כי תדחה את כל הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות לשיעור העלייה השנתי: ״על שרת הפנים להיות שומרת הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה״.