אושר חוק האריזות של המשרד להגנת הסביבה

החוק מטיל אחריות ישירה על כלל היצרנים והיבואנים בישראל לאסוף ולמחזר את פסולת האריזות של מוצריהם. יצרן יסמן על כל אריזה מידע לגבי ייעוד האריזה למיחזור, סוג חומר הגלם ומשקל האריזה
 
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (25 באפריל) את הצעת חוק האריזות של המשרד להגנת הסביבה. על פי הצעת החוק תצומצם יצירת פסולת אריזות מיותרת, יעודד שימוש חוזר, מחזור, והפחתת כמות הפסולת המועברת להטמנה. החוק כולל הסדר מקיף לטיפול באריזות בישראל, המבוסס על עיקרון מרכזי של אחריות יצרן, לפיה מוטלת האחריות על יצרן או יבואן לטפל באריזות של מוצרים המיוצרים או מיובאים על ידו למכירה בישראל ולשאת בעלות המלאה הכרוכה בכך.
 
הצעת החוק דומה למודל האירופאי, הנוהג לפי עקרון "אחריות יצרן" - בעל המותג של המוצר הארוז ו/או הגורם שיוזם את ייצור המוצר הארוז, נושא בעלות הכרוכה בכך. ברוב מדינות אירופה, שיעור המיחזור וההשבה עולה על 50 אחוזים. התשתיות שהוקמו כדי לטפל בפסולת האריזות מאפשרות לפתח את מיחזור כלל מרכיבי הפסולת.
 
החוק יחול על אריזות מחומרים שונים וממגוון רחב של מוצרים (ביתיים ותעשייתיים גם יחד), בהבחנה בין אריזה רב פעמית לאריזה חד-פעמית, מתוך כוונה לעודד את השימוש באריזות רב-פעמיות.
 
היצרנים והיבואנים יהיו מחויבים עד שנת 2014, למחזר 60% מסך משקל האריזות של המוצרים שנמכרו או יובאו בכל שנה. יצרן יהיה חייב לעמוד ביעד מיחזור שנתי לפי סוג החומר - אריזות מזכוכית, נייר וקרטון- 70 אחוזים; מתכת - 65 אחוזים; פלסטיק ועץ- 40 אחוזים (מיכלי המשקה הגדולים הכלולים ביעדי המחזור שנקבעו לגביהם בחוק הפקדון, יכללו גם במסגרת יעדי המחזור של הפלסטיק בחוק זה).
 
ברשויות יוקמו תשתיות של מיון פסולת לסוגים שונים, בנגישות גבוהה לציבור - ההפרדה במקור של זרמי פסולת שונים נועדה להגדיל את שיעורי המיחזור ואת איכות תוצרי המיחזור המתקבלים.
 
כמו כן, בהתאם למדיניות הכוללת לטיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה, כצעד משלים לפעולות אחרות של המשרד, ובמטרה להגיע לשיעורי מיחזור והשבה מקובלים במדינות מפותחות, החל מינואר 2020, תיאסר הטמנת פסולת אריזות באתרי הטמנה.
 
לשם יישום החוק, יצרן יסמן על כל אריזה מידע לגבי ייעוד האריזה למיחזור, השבה או שימוש חוזר, סוג חומר הגלם ומשקל האריזה, תכולת החומרים המסוכנים באריזה וזהות ההתאגדות המוכרת ממנה מקבל היצרן שירותים. כמו כן, תחול על היצרן החובה לרשום ולדווח על היקפי האריזות עליהם הוא אחראי.
 
גובה העיצום לגבי אי עמידה ביעדי מיחזור הוא 5,000 ₪ לכל טון שלגביו התקיימה הפרה. לגבי מרבית הוראות החוק נקבע עיצום כספי בסכום של כ- 67,000 ₪. לגבי הפרת איסור על הטמנת פסולת מוצע עיצום כספי בסכום של 202,000 ₪, שכן מדובר בהפרה בעלת השלכות סביבתיות מעשיות.
 
השר גלעד ארדן: " הטלת אחריות על היצרנים והיבואנים למחזר את הפסולת תאפשר לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בתהליך המחזור, באמצעות הפרדת הפסולת לפחים שונים. בכוונתי להמשיך ולהוביל את מהפכת הטיפול בפסולת בישראל, עד להגעה ליעד השאפתני של אפס פסולת שעוברת להטמנה".
 
יש לציין כי במדינת ישראל כמות הפסולת גדלה בשיעור של כ-5%-3% בכל שנה. כל תושב מייצר בכל יום, בממוצע, כ-1.6 ק"ג אשפה. בסך הכל מצטברים בישראל כ-5.4 מיליון טון פסולת עירונית בשנה. משקל פסולת האריזות בישראל מוערך בכמיליון טון בשנה. פסולת זו תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, דבר הגורם לבזבוז משאבי קרקע יקרים ולפליטה מוגברת של גזי חממה.