אולמרט בכנס קיסריה: ההינתקות טובה לכלכלת ישראל

ההינתקות תביא לשיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל- העולם הופך להיות שוק יחיד, שירותים הון ועבודה נסחרים על בסיס כלל עולמי. מי שחושב שניתן להישאר בבידוד, להנציח קונפליקט מדיני מבלי שהוא ישפיע על החיים הכלכליים של המדינה טועה ומטעה.


00:00 ,30.06.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

ההינתקות תביא לשיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל- העולם הופך להיות שוק יחיד, שירותים הון ועבודה נסחרים על בסיס כלל עולמי. מי שחושב שניתן להישאר בבידוד, להנציח קונפליקט מדיני מבלי שהוא ישפיע על החיים הכלכליים של המדינה טועה ומטעה.
 
השאיפה לשמור על כל שטחי הארץ היא שאיפה משותפת לכולנו, אך  בעידן הגלובלי היא הופכת לבלתי מעשית באופן ברור ביותר. ההינתקות היא הבחירה בסיכוי של ישראל לשפר את מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם הגלובלי אל מול בחירה בחידלון כלכלי שמי ידע מה סופו – כך אמר היום מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס קיסריה.
 
עוד הוסיף השר אולמרט כי הגלובליזציה כבר כאן בין שנרצה ובין שלא. המשק הישראלי חייב להפיק רווחים מכך ושם המשחק הוא: ייצוא ושוב ייצוא ושוב ייצוא. צריכה מקומית אינה מספיקה לייצר משק צומח עם איכות חיים גבוהה. באופן מעשי התוצר לנפש כיום בישראל עומד על 20,000$ במונחי כוח קניה ומציב את ישראל בפיגור של 10,000$ ביחס למדינות קטנות אחרות שהצליחו להאיץ את הצמיחה כמו אירלנד, סינגפור ופינלנד.
 
הפיגור בעיקר בעשור האחרון בו הגידול בצמיחה בישראל נעצר כמעט לחלוטין. ההבדל בנינו לבין המדינות הקטנות האחרות שהצליחו הוא בעובדה שהן ידעו לנצל את תהליך הגלובליזציה לטובת האצת הצמיחה. כל בר דעת חייב להבין שההינתקות היא אמירה לעולם: אנחנו חלק מתהליך הגלובליזציה. אי ביצוע ההינתקות זוהי אמירה: אנחנו מעדיפים להסתגר בדלת אמותינו. ולכן יש להציב תוכנית לאומית שמטרתה העיקרית היא הרחבת ההשקעות במשק הישראלי והכוונת ההתפתחות לתחומים מוטי ייצוא בהם לישראל יתרון יחסי ממשי.
 
עוד אמר השר אולמרט כי ההינתקות תתרום לשיפור היכולת של  המשק הישראלי לחדור לשווקים בחו"ל. העובדה היא שאין לישראל את כל דרגות החופש בשוק הגלובלי. חייבים ליצור אווירה של פתיחות, מוטיבציה ורצון לשלב את השוק הישראלי בשווקים חיצוניים. מציאות כזו תיווצר רק בתנאים של שלום, רגיעה ביטחונית ויציבות מדינית ופוליטית.
 
השר אולמרט ציין גם את נושא התיירות ואמר כי ההינתקות תגדיל משמעותית את היקף התיירות הנכנסת ותפתח עסקים תומכי תיירות. המדינה תשפר את יכולתה להרחיב את מעגל הסכמי הסחר ושיתופי הפעולה הכלכליים עם מדינות בעולם כולל מדינות ערביות ומדינות שנמנעו עד היום לשתף פעולה עם ישראל בשל לחצים שהפעיל העולם הערבי.
 
שר שמדבר על הינתקות רק במונחים של מספר מיליארדי שקלים מסתיר את האמת אמר השר אולמרט. כל כלכלן מתחיל  יודע שאופק מדיני הוא המפתח ליציבות כלכלית. חברי השרים בממשלה מבינים שתוכנית ההינתקות היא הסיכוי הכלכלי היחיד של ישראל כדי ליצור צמיחה.
 
יש חשיבות למהלכים הכלכליים שמבצע האוצר בשנים האחרונות ואני מברך על כך אך אם מישהו חושב שרק הם יביאו לצמיחה מתמשכת טועה. הנתונים הכלכליים שהשגנו לאחרונה גם הם תוצאה של האווירה הבינלאומית שנוצרה בעקבות היוזמה לביצוע ההנתקות. אם העליות בבורסה בחודשים האחרונים הם תוצאה של הנחישות שמפגין אריק שרון תארו לעצמכם מה יקרה לאחר ביצוע ההינתקות.
 
בנושא צמצום הפערים החברתיים אמר השר אולמרט כי ההינתקות תועיל ותקדם את גידול התעסוקה, את העליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ואת צמצום האבטלה ותביא לצמצום בפערים. להינתקות השפעה ישירה על מצבה החברתי של המדינה. צריך להחליט: או שרוצים להישאר בעזה ואז, בלי לברוח מהאמת, להנציח את הפערים, להנציח את העוני ולהמשיך ולדשדש באי צמיחה ובמיתון.
 
רק ההינתקות תיצור הזדמנות אמיתית להתחיל להתמודד עם צמצום הפערים, לא במונחים של סיסמאות כמו שנאמרו במושבים אחרים של כנס זה, אלא הלכה למעשה. אני מצטער על שגורמים שונים מעדיפים פתרונות מילוליים למצוקות החברתיות והועבדה היא שהשכבות החלשות בארץ נמצאות במצב חמור, אולי החמור ביותר מזה שנים רבות. ואם נדע לנתב את הכלכלה טוב היא תביא לצמצום הפערים, הכל כך חמורים וכואבים.
 
בנושא תקציב 2006 אמר השר אולמרט כי מדובר בתקציב מזן אחר. השפעת תוכנית ההינתקות על הכלכלה בחודשים האחרונים מלמדת אותנו שאנחנו חייבים להמשיך ולקבוע לעצמנו יעדים. השר אולמרט קרא להתחיל ולטפל בפן החברתי ולהכין את תקציב 2006 כתקציב מזן אחר. תקציב מוטה צמיחה אך יחד עם זאת בעל מרכיבים חברתיים. סקטור ההיטק ממשיך לצמוח ומושך את המשק קדימה אבל הפערים בין אוכלוסיות חלשות ליתר האוכלוסיות הולכים ומתרחבים.
 
הגדרה של יעדים לאומיים שמהם יגזר התקציב ולא המשך המצב הקיים ולפיו התקציב הוא העתק מדוייק של תקציב השנה הקודמת.
בניה של תקציב חברתי.
בניה של תקציב רב שנתי.