שרת התמ"ס : באמצעות ה-Q.I.Z עם ירדן הונחו יסודות איתנים לשיתוף פעולה תעשייתי

"אני שמחה להשתתף במפגש שעוסק במערכת הקשרים המסחריים בינינו לבין ירדן, דווקא בימים אלה שבהם המניות של נושא השלום באזור אינן נמצאות דווקא בשיא" כך אמרה שרת התעשייה והמסחר,דליה איציק, במסגרת האסיפה השנתית עם לשכת המסחר ישראל-ירדן.

עוד הוסיפה שרת התמ"ס כי "היחסים שלנו עם ירדן הם בעיני מודל חשוב לעתיד עם מדינות ערב באזור, אשר צריך להוכיח כי שלום איננו רק בטחון טוב יותר לשני הצדדים אלא גם כלכלה טובה יותר לשני הצדדים. משום כך אני רואה את הממשלה ככלל ואת משרד התעשייה והמסחר שבראשו אני עומדת בפרט כמגויסים לסייע לקידום הסחר בינינו לבין ירדן".

שרת התמ"ס אמרה עוד כי הסכם ה- Q.I.Z שנחתם באוקטובר 1997, מהווה ללא ספק, את הגורם החשוב ביותר והעיקרי במערכת היחסים הכלכלים והמסחריים בין ישראל וירדן.

שרת התמ"ס, דליה איציק, ציינה כי משרד התמ"ס וצוות ה-Q.I.Z פועלים ללא לאות על מנת להבטיח את פעילותו התקינה של פרוייקט ה- Q.I.Z : "בכל עת נבחנות כל הדרכים והאפשרויות לשפר ולייעל את העבודה להצלחת הפרוייקט ולקידום שיתוף החברות הישראליות ב-Q.I.Z . אנו מאמינים כי באמצעות ה-Q.I.Z הונחו יסודות איתנים לשיתוף פעולה תעשייתי בשל העובדה שהדבר הוכח ככדאי מעל לכל ספק לירדן ולישראל כאחד", אמרה השרה.

עוד הוסיפה שרת התמ"ס כי במעברי הגבול נעשה מאמץ קבוע להקל על יצואנים ויבואנים את הטיפול בדבר הליכי העבודה בגשר נהר הירדן. משרד התמ"ס עוקב מקרוב אחר הטיפול באנשי עסקים ומשתדל לסייע במידת האפשר ובנסיבות הביטחוניות הקיימות על מנת לפשט ככל שניתן את התהליכים.

מ"מ נשיא לשכת המסחר ישראל-ירדן, גדי ססובר, אמר באסיפה השנתית כי על אף המצב הפוליטי בו נמצאת ישראל מתקיים הסחר בין המדינות וכי "אנו בטוחים כי עם שינוי המצב הפוליטי, ימומש הפוטנציאל הכלכלי של שת"פ בין המדינות ויגיע לממדים גדולים בהרבה. יש להמשיך ולחזק את העושים במלאכה כיום אשר בונים את הגשר האמיתי בין העמים לטובת כלכלותיהם" אמר ססובר.

באסיפה לקחו חלק נציגים בכירים בשגרירות ירדן בישראל ואנשי עסקים משתי המדינות.

הישגים בולטים המשותפים לישראל וירדן:
Q.I.Z (Qualifying Industrial Zone) - הסכם שנחתם באוקטובר 1997, ומהווה ללא ספק, את הגורם החשוב ביותר והעיקרי במערכת היחסים הכלכלים והמסחריים בין ישראל וירדן. מאז החתימה על ההסכם הוקמו בירדן כ- 35 מפעלי טקסטיל שעיקרם מהשקעות זרות מדרום מזרח אסיה, כ- 35 אלף עובדים מועסקים במפעלים אלה. היצוא הירדני לארה"ב יגיע בשנת 2002 לכ- 500 מליון דולר. ראוי לציין כי היצוא הירדני לארה"ב עד שנת 1997 לא עלה על 15 מליון דולר. ה- Q.I.Z הביא לכך שיצוא התשומות הישראליות לאזורים אלה גדל באופן משמעותי ובעצם מהווה את עיקר היצוא הישראלי לירדן. אין ספק שהסכם זה הוא אחד מפירות השלום העיקריים מהם נהנים ירדן וישראל כאחד. ממשלת ישראל תדאג להמשיך ולעודד חברות ישראליות להיות מעורבים בפרוייקט ה- Q.I.Z ותמשיך לפעול להצלחתו.

הסכמי סחר - ישראל וירדן חתומות על הסכם העדפות במכס כך שקבוצות משמעותיות של מוצרים ירדניים זוכות להנחות מכס בין 100%-30% בכניסתם לישראל. ישראל מבחינתה עדיין מציעה לירדנים הסכם אס"ח שיאפשר פטור מלא ממכס לשני הצדדים, דבר שיגביר את הסחר ההדדי בין שתי הארצות.

היצוא לירדן בינואר-אוגוסט 2002 הסתכם ב- 43 מיליון דולר לעומת 48 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 10.8%. בין התחומים המובילים: טקסטיל (49%), עץ, פסולת וגרוטאות (19%), מכונות (5%).
היבוא מירדן בינואר-אוגוסט 2002 הסתכם ב- 22 מיליון דולר לעומת 16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 34%.