שרגא ברוש: ליותר מ-80% מהחברות המייצאות אין מידע מבוסס ומסודר על הכרת הסביבה התחרותית שלהן

כך אומר יו"ר מכון היצוא, לקראת הכנס למודיעין תחרותי. ברוש טוען: חוסר היכולת "לקרוא את המפה" - גורם עיקרי לקריסת חברות; מגלה - מכון היצוא השקיע השנה כ-1 מיליון שקל ברכישת מקורות מידע חדשים.
 
ליותר מ-80% מהחברות המייצאות  - אין מידע מבוסס ומסודר על הכרת הסביבה התחרותית שלהן. הכוונה למידע שאיננו פיננסי המבטא את החוסן האמיתי שלהן. חוסר יכולתן "לקרוא את המפה" גרם וגורם לקריסתן של עשרות רבות של חברות. כך מעריך שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא, לקראת הכנס השנתי למודיעין תחרותי שמקיים מכון היצוא ב-14 בדצמבר 2004, בשיתוף הפורום הישראלי למודיעין תחרותי (פימ"ת). בכנס ישתתפו כ-150 חברות.
 
ברוש טוען כי למרות שהחברות מצטיינות בהכרת הנתונים הפיננסיים שלהן, הרי שלמרבית החברות המייצאות אין מידע מבוסס ומסודר על פעילות המתחרים, על המוצרים שהמתחרים מפתחים, על רמת המחירים, על רכישות, מיזוגים בענף שלהם, על יכולת הייצור של המתחרים, על שביעות הרצון של הלקוחות מהמוצר שלהם, מעיצובו ומהמותג. כן אין להם מידע מבוסס על רגישות סוכני המכירות כלפי מוצר החברה ועוד.
 
יו"ר מכון היצוא מצר על כך כי מספר רב של חברות מייצאות, כמו גם לא מעט חברות יצואניות מובילות, ממעטות להתבסס על מידע עסקי מנותח  ומבוסס בנגזרות העסקיות השונות והמגיע ממקורות מודיעיניים שונים.
 
ברוש טוען כי האיומים על החברות המייצאות, הנובעים משינויים מהירים בטכנולוגיות, בערוצי השיווק ובסביבה התחרותית - מחייבים לאמץ מדיניות של איסוף מידע ומודיעין מובנה, אשר בסופו של דבר יתמוך באסטרטגיה של " צמיחה מתמשכת לאורך זמן".
 
ברוש גילה כי בשנה האחרונה השקיע מכון היצוא כ-1 מיליון שקלים ברכישת מקורות מידע חדשים, דבר אשר איפשר טיפול בכ-3,500 סוגיות מידע. מדובר בגידול של כ-30% לעומת 2003. מכון היצוא גם רכש מידע לתעשיות ההייטק, תוך רכישת מאגרים כמו: גרטנר, WMRC, איי.טי אירופה, סי.אם.איי ועוד.
 
עוד נמסר כי בתחום מוצרי הצריכה, הגיע מכון היצוא להסדר מיוחד עם חברת מינטל העולמית, לפיו 20 חברות ישראליות יוכלו לעשות מנוי על מאגר ה- GNPD, אשר מביא מדי יום מידע על מוצרים חדשים מ-135 מדינות כולל מחירי המוצרים, שמות היצרנים, מרכיבי המוצר והאריזה ועוד. התוצאה - מכון היצוא גייס זו השנה הראשונה, יותר מ-100 חברות ישראליות כמנויות על שירותי המידע של המכון.
 
מיכאל בלקין, יו"ר הפורום הישראלי למודיעין תחרותי מסר לקראת הכנס כי בישראל נמצא נושא המודיעין בסדר עדיפות נמוך ברמה הלאומית, האקדמית והעסקית, בניגוד למדינות כמו אנגליה, צרפת, גרמניה, פינלנד ושבדיה – המקדישות תשומת לב רבה לנושא המודיעין התחרותי.
 
בישראל, אומר בלקין, חרף המודעות המודיעינית יוצאת הדופן בהשלכותיה בתחום הביטחוני, מפתיעה העובדה כי תורת המודיעין טרם הצליחה לבסס עצמה כמשאב הכרחי וחיוני לקידומה של הכלכלה הישראלית בכלל ושל החברות העסקיות בפרט.