שר האוצר עדכן היום בישיבת הממשלה: חברת הדירוג S&P העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילי ליציב

שר האוצר, מר בנימין נתניהו עדכן היום בישיבת הממשלה, שחברת הדירוג S&P העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"שלילי" ל"יציב".

נתניהו הביע שביעות רצון רבה מהדו"ח ואמר לחברי הממשלה כי חברת הדירוג S&P הבהירה בהודעתה באופן חד משמעי כי הריסון התקציבי והרפורמות המבניות שביצעה ישראל הינן האלמנט החשוב ביותר שעומד בבסיס השיפור באינדיקטורים הכלכליים של המשק, ובכללם עמידה ביעד הגירעון והשגת צמיחה מרשימה של המשק.
 
החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, אשר אירח את חברת הדירוג בעת ביקורם השנתי בישראל הוסיף וציין כי ההשפעה שיש להעלאת תחזית הדירוג הינה משמעותית ביותר בשווקים הבינלאומיים, והיא תתבטא בהוזלת עלויות הגיוס של ישראל. עוד הוסיף ואמר כי הדו"ח מוכיח שהרפורמות המבניות שיזם החשב הכללי עומדות בליבת השיפור הנראה במשק, והמשך יישומן הכרחי לחוסנו של המשק ולחיזוק המגמה של הפחתת יחס חוב-תוצר.
 
להלן תרגום ההודעה לעיתונות של חברת הדירוג S&P מה-10.01.05 :
 
חברת דירוג האשראי Standard and poor's העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל.
 
חברת דירוג האשראי Standard and poor's העלתה את תחזית דירוג האשראי על החוב החיצוני של ישראל מ"שלילי" ל"יציב" זאת בתגובה לאינדיקטורים הכלכליים החיוביים הנראים במשק ולמשמעת הפיסקאלית שהממשלה מציגה. דירוג האשראי של ישראל הוא אם כן עתה: במט"ח לטווח ארוך וקצר: (-A) ו- (A-1) בהתאמה.
דירוג האשראי לגבי החוב הנקוב במטבע מקומי לטווח ארוך וקצר אושרר והוא כיום: (+A) ו- (A-1) בהתאמה.
 
"העלאת הדירוג באה בעקבות העמידה המוצלחת של הממשלה ביעד הגירעון, הפגנת שליטה פיסקאלית של הממשלה בטווח הבינוני אשר מגובה בתוכנית הערבויות מארה"ב, צמיחה מחודשת של הכלכלה ושיפור משמעותי במאזן התשלומים." כך מסר האנליסט דיויד קולינג מחברת S&P. "נוסף על כך, הסיכון הגיאופוליטי של ישראל התייצב, רמת האלימות בשטח ירדה, והתעוררה תקווה חדשה להתנעת תהליך השלום ביחד עם ההנהגה החדשה של רשות הפלסטינית".
 
בשנת 2004, הביצועים הפיסקאליים של הממשלה היו אף טובים יותר מאלו שנקבעו ביסודות התקציב. ריסון תקציבי של הממשלה ביחד עם צמיחה חזקה מהצפוי של המשק הישראלי אפשרו לממשלה לעמוד ביעד הגירעון שהציבה לעצמה (ואף לרדת ממנו). בו בזמן, יחס חוב תוצר של הממשלה הרחבה צפוי להתייצב בסביבות רמה של 108% תוצר. המדיניות הכלכלית של ישראל לא צפויה להשתנות באופן מהותי בעקבות הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלה. יתר על כן, מחויבותה של ישראל למדיניות כלכלית הנוכחית קשורה בין היתר להסכם קבלת הערבויות מארה"ב, תוכנית אשר תימשך עד לשנת 2008. תוכנית הערבויות מניחה את הבסיס לריסון תקציבי מצידה של הממשלה ולהמשך ביצוע מאסיבי של רפורמות מבניות במשק הישראלי.      
 
הצמיחה של המשק היתה מרשימה, תוך איזון רב יותר ברכיבי הצמיחה בין יצוא וביקוש מקומי. ב-2005, הצמיחה הכלכלית הריאלית צפויה להיוותר ברמה של כ-4%, דבר המשקף את התחזקות הביקושים החיצוניים וההתאוששות החדה בצריכה הפרטית ובהשקעה במשק. 
 
הסכמתם של ארגונים פלסטינאים לשמור על הפסקת אש במהלך ההכנות לבחירות הקרובות ברשות הפלסטינית, יחד עם ההפחתה בכמות ארועי הטרור, מהווים הבסיס לשיפור במצבם של הצרכנים ולהתחזקות של הביקושים המקומיים.
התמ"ג הריאלי צפוי לצמוח בשיעור של מעט פחות מ-4% מדי שנה, ב-5 השנים הקרובות.
 
מר  קולינג מסר כי "חלה ירידה משמעותית בפגיעות של המשק כלפי חוץ, והחשבון השוטף צפוי להיוותר כמעט מאוזן בעתיד הקרוב, דבר המשקף את ההתאוששות בשווקים הטכנולוגיים העולמיים, המהווים סקטור יצוא  מרכזי עבור ישראל".
 
ההשקעות הזרות הישירות נטו צפויות להיוותר ברמה גבוהה, בשיעור מוערך של 1.8% בשנת 2004. במקביל, צרכי המימון החיצוני הגולמי של ישראל (הגרעון בחשבון השוטף בתוספת החוב לטווח קצר, כולל חוב לטווח ארוך לפרעון בשנה הקרובה) צפויים להיוותר נוחים, ברמה של 132% מהרזרבות בשנת 2005, המהווה ירידה מרמה של 142% בשנת 2002.