"קשרי המסחר בין המשק הישראלי למשק הפלסטיני אמורים להניב דיבידנד של שלום"

כך אמר פרופ' עזרא סדן בכנס לפיתוח אזורי שהתקיים במרכז ויץ ברחובות. לפני פרוץ האינתיפאדה הציע שוק העבודה הישראלי הזדמנויות עבודה אטרקטיביות לעובדים הפלסטינים
 
השבוע קיים מרכז ויץ מרחובות כנס בין לאומי בנושא גלובליזציה ופיתוח אזורי בהשתתפות נציגים ושגרירים מכל העולם. מטרת הכנס היא לשמוע וללמוד מהניסיון הישראלי בארץ ובעולם - כיצד מפתחים בעזרת כלים ייחודים אזורים ברחבי העולם.
 
פרופ' עזרא סדן דיבר בכנס אודות קשרי המסחר בין המשק הישראלי למשק הפלסטיני. "המשק הישראלי, המשגשג, הגלובלי ובעל הפיקוח הממשלתי המופחת, פתוח כיום לתחרות מחו"ל, לרבות מדינות מתפתחות. ככזו, מהווה ישראל שותף מסחרי בעייתי עבור תעשיינים פלסטינים", מציין סדן.
 
לפני פרוץ האינתיפאדה ומדיניות ההפרדה שבאה בתגובה אליה, הציע שוק העבודה הישראלי הזדמנויות עבודה אטרקטיביות לעובדים הפלסטינים. בעקבות הגלובליזציה וההשתלבות בכלכלה העולמית, לטוב ולרע, גילתה ישראל כי ניתן להחליף את הפלסטינים בפועלים זרים מהפיליפינים, מתאילנד, מסין ומרומניה.
 
ב-20 השנים האחרונות עברה ישראל תהליך של ייצוב מוניטרי, הסרת הפיקוח הממשלתי בדמות תקנות והגבלות (דה-רגולציה), ביטול ויסות שערי המט"ח, הסרת שורה ארוכה של מחסומים בדמות מכסי מגן ומחסומים אחרים, זרם עלייה, ופיתוח מואץ של תעשיות ההייטק. ישראל עברה תהליך של גלובליזציה, תוך שינוי באוריינטציה שלה כלפי השוק הבינלאומי, וכתוצאה מכך התרחקה ישראל משכנותיה.
 
פרופ' עזרא סדן מוסיף כי קשרי המסחר בין המשק הישראלי למשק הפלסטיני אמורים, לדעת רבים, להניב "דיבידנד של שלום" ואף בתחום החקלאות השיתוף אפשרי הרבה יותר. אך עם זאת, עולה השאלה מהי השפעת הגלובליזציה על המעבר ההדדי המבורך של סחורות ושירותים.