"צריך להגדילאת היצוא מעבר לצמיחה"

"אני תומך בקיצוצים יעילים בתקציב 2006", כך הצהיר אתמול הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, בראיון משותף שהעניק לעיתונאי התקשורת הכתובה. "בכל העולם כשמדברים על קיצוצים - המשרדים השונים טוענים כי אין מהיכן לקצץ. תפקיד הממשלות, בתוקף אחריותן, לקבל החלטות". לדעת הנגיד, בתקציב 2006 חשוב מאוד לעמוד ביעד הגירעון שקבעה הממשלה - 3.0% מהתוצר. לשם כך, לטענתו, יהיה צורך להתחשב בעת קביעת התקציב בתחזיות אבל גם במצב המשק, ועל כן על האוצר ובנק ישראל לעבוד יחד בקביעת תקציב 2006.

פישר טען כי בישראל יש בעיות עוני, והפערים החברתיים גדלו בשנים האחרונות. לדבריו, חלק מהעוני הוא תוצר המיתון הקשה שפקד את המשק בשנים 2003-2001, וגם אם הצמיחה במשק תימשך, הממשלה תצטרך לסייע. "הרפורמה במסים הפנתה כסף לשכבות החלשות. טוב תעשה הממשלה אם תפנה לכיוון של מס הכנסה שלילי, כפי שנעשה בארה"ב. בכל מקרה הסיוע לחלשים צריך להיות מאוד ממוקד, למי שרוצים לעבוד ושכרם נמוך, או למי שלא יכולים לעבוד - שכן סיוע מקיף יעלה כסף רב שאינו נמצא בקופה", אמר פישר.

בעניין יעד האינפלציה ל-2005, שהוא 3%-1%, אמר הנגיד כי בנק ישראל, באמצעות מכשיר הריבית, מכוון לאמצע היעד ולא לשוליו, וכי המודלים של הבנק ושל האנליסטים מורים כי "אנחנו בדרך הנכונה". הבעיה, לדבריו, היא בתנודות הדולר, המשפיעות בצורה ניכרת על האינפלציה לטווח הקצר.

פישר אמר כי עלייה בביקושים של משקי הבית אינה יכולה לתמוך בצמיחה לאורך זמן, אלא לעזור במשך כמה שנים. כדי להגדיל את הצמיחה לאורך זמן, אמר הנגיד, צריך להמשיך ולהגדיל את היצוא מעבר לצמיחה. אין משק בעולם שגדל בצורה ניכרת בלי גידול גבוה יותר ביצוא. "כדי שניתן יהיה להגדיל את הצמיחה צריך להשקיע יותר כספים במשק. ב-2003-2001 ישראל היתה במיתון קשה וההשקעות פחתו. עכשיו אנחנו במהלך של תיקונים. ברבעון הראשון של 2005 ההשקעות הזרות הישירות במשק הן מהגדולות בתולדותיו. הן גם גבוהות מאוד בהשוואה למדינות אחרות. כשתהיה צמיחה מתמשכת - רמת ההשקעות תעלה", אמר פישר.

לדבריו, קיימת אי התאמה בין נתוני שני האינדיקטורים החשובים ביותר על מצב המשק ברבעון הראשון של 2005: מחד, הצמיחה ירדה; ומאידך, האבטלה גם כן ירדה ובצורה חדה. "חשוב מאוד למצוא את האיזון המתאים בין הורדת נטל המס על היחידים ובין הורדת החוב הלאומי הגדול. הרפורמה במסים של האוצר, שהתייעץ בבנק ישראל לפני שפירסם אותה, תגדיל את הצמיחה במשק. כספי ההפרטות האחרונות (הבנקים דיסקונט ולאומי ובז"ן - מ.ב) יופנו להקטנת החוב הלאומי".

הנגיד שלל את האפשרות שחלק מיתרות בנק ישראל הגדולות - כ-26 מיליארד דולר - יופנו להקטנת החוב הלאומי, בטענה כי ההון העצמי של בנק ישראל שלילי ועל כן ספק אם מהלך שכזה חוקי, וכי הדבר עלול לפגוע ביציבות השווקים. לדבריו, "דבר אחד שלמדתי במשברים עמם התמודדתי בקרן המטבע העולמית, מדינות שהיו להן רזרבות גדולות לא סבלו ממשברים. בדרום קוריאה כמעט שלא היו רזרבות. לא רצוי להתחיל במשחקים בעניין הרזרבות. אחת ההחלטות החשובות שהתקבלו כאן, היא חוק אי הדפסת הכסף".

בהתייחסו לקודמו בתפקיד, דוד קליין, אמר פישר כי "הוא ביצע מדיניות מוניטרית מצוינת, חוץ מדברים שאפשר להתווכח עליהם. תמיד יש הבדלי גישות בין מקצוענים. העובדה שהיום אנחנו נהנים מיציבות מוניטרית מרשימה מאוד - היא תוצאה של מדיניות נכונה ב-15 השנים האחרונות". פישר אמר כי ינסה לפתור את סכסוכי העבודה בבנק ישראל בהקדם.