פרופ' ליאו ליידרמן: הרע מכל אמנם כבר מאחורינו, אך מסלול הצמיחה עדיין פגיע
"המשק הישראלי עלה אמנם על מסלול צמיחה של 3%, ואולי אף יותר מכך, לאחר ירידה רצופה בצמיחה ובתוצר לנפש במשך שלוש שנים, אך מסלול הצמיחה עודנו פגיע בגלל התלות הגבוהה של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית." כך אמר פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ביום
00:00 ,06.05.2004
"המשק הישראלי עלה אמנם על מסלול צמיחה של 3%, ואולי אף יותר מכך, לאחר ירידה רצופה בצמיחה ובתוצר לנפש במשך שלוש שנים, אך מסלול הצמיחה עודנו פגיע בגלל התלות הגבוהה של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית." כך אמר פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ביום עיון של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), בנושא התשתיות, שהתקיים בכפר המכביה בר"ג.
פרופ' ליידרמן ציין, כי עיקר הצמיחה כיום היא צמיחה מוטת-ייצוא כאשר למרכיב ההיי-טק משקל מכריע בתוכה. הצמיחה כמעט ואיננה נשענת על השקעות פרטיות או צריכה פרטית, זאת למרות שהצרכן הישראלי "יצא מהבונקר" כדבריו, ומורגשת תזוזה בצרכיה הפרטית של משקי הבית. מצב זה, שבו עיקר הצמיחה מושפעת מהגידול בייצוא, יוצר תלות גבוהה בשווקים הבינלאומיים ובהתפתחויות הכלכליות בעולם, כמו שיעור הצמיחה בסין. לדבריו, האפשרות להאטה כלכלית של המשק הסיני מעוררת דאגה רבה בשווקים הפיננסיים ובקרב אנליסטים, שכן לתהליך זה עשויה להיות השלכה שלילית הן על השווקים בדרום-מזרח אסיה והן על השווקים בעולם, בגלל התפקיד המכריע שממלא המשק הסיני בכלכלה העולמית.
לדברי ליידרמן, ענף ההיי-טק גם אינו יכול לתת מענה לבעיות האבטלה החמורות ויש צורך לעודד ענפים אחרים כמו שירותים. ההיי-טק מספק תעסוקה רק ל-8% מכוח האדם במשק ואין בכך כדי לענות על בעיות התעסוקה. ליידרמן הדגיש, כי לא ניתן יהיה להמשיך לאורך זמן עם שיער אבטלה של 11% וזאת נוכח המתחים החברתיים הסמויים שעלולים להתפרץ במצב של שקט ביטחוני יחסי.
פרופ' ליידרמן הדגיש, כי שיעור הצמיחה עדיין נמוך מפוטנציאל הצמיחה של המשק ורחוק מהצרכים החברתיים, בפרט ששיעור הגידול הטבעי עומד על 2% לשנה. לדבריו, יש הכרח בהגדלת שיעור הצמיחה בתוצר לנפש כדי לתת פתרון לבעיות החברתיות, כמו העיוות בחלוקת ההכנסות, ההחרפה במתחים החברתיים והצורך בשימור ההון האנושי.
ליאו ליידרמן טען, כי ההחמצה הגדולה של המשק בעשורים האחרונים הוא אי ניצול המקורות שהתפנו מתקציב הביטחון לשינוי הרכב הוצאות הממשלה והפניית המקורות שהתפנו להשקעה בתשתיות ובחינוך. לדבריו, המקורות הופנו ברובם לתשלומי העברה כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית והקדמת הבחירות לעיתים תכופות.
פרופ' ליידרמן ציין, כי עיקר הצמיחה כיום היא צמיחה מוטת-ייצוא כאשר למרכיב ההיי-טק משקל מכריע בתוכה. הצמיחה כמעט ואיננה נשענת על השקעות פרטיות או צריכה פרטית, זאת למרות שהצרכן הישראלי "יצא מהבונקר" כדבריו, ומורגשת תזוזה בצרכיה הפרטית של משקי הבית. מצב זה, שבו עיקר הצמיחה מושפעת מהגידול בייצוא, יוצר תלות גבוהה בשווקים הבינלאומיים ובהתפתחויות הכלכליות בעולם, כמו שיעור הצמיחה בסין. לדבריו, האפשרות להאטה כלכלית של המשק הסיני מעוררת דאגה רבה בשווקים הפיננסיים ובקרב אנליסטים, שכן לתהליך זה עשויה להיות השלכה שלילית הן על השווקים בדרום-מזרח אסיה והן על השווקים בעולם, בגלל התפקיד המכריע שממלא המשק הסיני בכלכלה העולמית.
לדברי ליידרמן, ענף ההיי-טק גם אינו יכול לתת מענה לבעיות האבטלה החמורות ויש צורך לעודד ענפים אחרים כמו שירותים. ההיי-טק מספק תעסוקה רק ל-8% מכוח האדם במשק ואין בכך כדי לענות על בעיות התעסוקה. ליידרמן הדגיש, כי לא ניתן יהיה להמשיך לאורך זמן עם שיער אבטלה של 11% וזאת נוכח המתחים החברתיים הסמויים שעלולים להתפרץ במצב של שקט ביטחוני יחסי.
פרופ' ליידרמן הדגיש, כי שיעור הצמיחה עדיין נמוך מפוטנציאל הצמיחה של המשק ורחוק מהצרכים החברתיים, בפרט ששיעור הגידול הטבעי עומד על 2% לשנה. לדבריו, יש הכרח בהגדלת שיעור הצמיחה בתוצר לנפש כדי לתת פתרון לבעיות החברתיות, כמו העיוות בחלוקת ההכנסות, ההחרפה במתחים החברתיים והצורך בשימור ההון האנושי.
ליאו ליידרמן טען, כי ההחמצה הגדולה של המשק בעשורים האחרונים הוא אי ניצול המקורות שהתפנו מתקציב הביטחון לשינוי הרכב הוצאות הממשלה והפניית המקורות שהתפנו להשקעה בתשתיות ובחינוך. לדבריו, המקורות הופנו ברובם לתשלומי העברה כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית והקדמת הבחירות לעיתים תכופות.
עשוי לעניין אותך
אולמרט ייצא לביקור עבודה בסין בחודש יוני 2004 בראש משלחת של כ- 100 יצואנים
העצמאים תובעים מהשר אולמרט לבחון את השפעת ההיפרדות על המגזר העסקי
התאחדות התעשיינים: בשנת 2004 - יגדל יצוא התוכנה ב-10%
לשכות המסחר: עליה של 1.8 מיליארד דולר בסחר חוץ ברבעון הראשון 2004 בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד
עדכון תעריף היצוא וצו יצוא חופשי
"ניתן להגדיל את רכש הגומלין בישראל של חברות זרות בכ-500 מליון דולר בשנה, לכ-1.5 מיליארד דולרים"