אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
"יש לזרז את החדרת הגז הטבעי למשק, לעודד פרוייקטים של שימור אנרגיה ולקדם שימוש באנרגיות חלופיות • כל שנה נוספת של עיכוב בהגעת הגז הטבעי לצרכנים גורמת נזק למשק של כמיליארד וחצי שקלים לשנה • יש להקים רשות סטטוטורית לאומית לשימור אנרגיה כמקובל במדינות המערב"
"עליית מחירי הנפט והפחם תעלה לישראל כ- 3 מיליארד שקלים בשנת 2004. פירוש הדבר אובדן של כמחצית אחוז תוצר, שיכול היה להיות מופנה לצריכה ולהשקעה. כל עליה של דולר במחיר החבית מגדילה את ההוצאה הלאומית בישראל על יבוא נפט בכ- 70 מיליון דולר לשנה. ברמת הפרט, משק בית יוציא השנה בממוצע כ- 1,000 ש"ח נוספים על דלק למכונית אחת יחסית לשנה שעברה." כך עולה מנייר מידע שערך פרוייקט "סנאט", הפועל בחסות ומימון קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות.
על צוות ההיגוי של הפרוייקט נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). יו"ר ועדת ההיגוי הוא חה"כ לשעבר עוזי ברעם. המחקר עצמו בוצע ע"י ד"ר עמית מור, מומחה למשק האנרגיה ומנכ"ל "אקו-אנרג'י" וד"ר רובי נתנזון, יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי.
לדברי ד"ר עמית מור, נדרשות פעולות ממלכתיות להפחתת התלות ביבוא הנפט ובתנודתיות מחיריו. ראשית, הוא מציע לעודד פרויקטים של שימור, חיסכון והתייעלות בצריכת האנרגיה. להערכתו, בתוך מספר שנים ניתן להגיע לחיסכון של כ- 20% בצריכת האנרגיה בישראל וזאת באמצעים רבים ומגוונים, כאשר פוטנציאל החיסכון הוא רב ומסתכם בכ- 4 עד 5 מיליארד שקלים בשנה.
ד"ר מור גם ממליץ להקים רשות סטטוטורית לאומית לשימור אנרגיה, שתמומן באמצעות קרן שתבנה מהעלאת מחירי הדלקים והחשמל בכמחצית האחוז, כמקובל במדינות מערביות רבות. לדבריו, הקמת רשות כזו תביא למיצוי הפוטנציאל הטמון בשימור האנרגיה.
ד"ר מור קורא בנייר המידע של "סנאט" לעודד את השימוש באנרגיות חלופיות, בעיקר באנרגיית השמש המצויה בישראל בשפע, וכן גם את ניצול הרוח והשימוש באשפה לייצור גז וחשמל. לדבריו, בהיערכות מתאימה ניתן יהיה לבסס תוך עשרים שנה עד 10% מכושר ייצור החשמל, החום והקור בישראל, על אנרגיה סולארית טרמית ופוטו-וולטאית, מרוכזת ומבוזרת, כולל יצור חשמל לצריכה עצמית על גגות מבנים ומכירת עודפים לרשת, וכן גם שימוש מסוים באנרגית המימן.
המלצה נוספת היא לזרז את החדרת הגז הטבעי למשק הגז הטבעי, הידידותי לסביבה שיחליף תזקיקי נפט, בעיקר בייצור חשמל ובתעשייה. מחיריו של הגז הטבעי בישראל צפויים להיות נמוכים ממחירי המזוט והסולר, וצמודים רק באופן חלקי למחירי הנפט. לפיכך, ממליץ ד"ר מור לעודד את המשך חיפושי הגז והנפט בתחומי ישראל ולהקים במהירות האפשרית את צנרת הגז. לדבריו, כל שנה נוספת של עיכוב בהגעת הגז הטבעי לצרכנים גורמת נזק למשק של כמיליארד וחצי שקלים לשנה.
לדבריו, ראוי שנושאים אלה יעמדו בראש סדר העדיפויות של מדיניות האנרגיה של הממשלה. קידומם יביא להקטנת התלות ביבוא נפט וצמצום החשיפה לתנודות במחיריו וגם לשיפור ניכר באיכות האוויר שכולנו נושמים.
ד"ר רובי נתנזון מציין, כי לעליית מחירי הנפט לא צפוייה השפעה כלכלית דראסטית כפי שהיה בעת משברי האנרגיה בשנות ה-70' וה-80'. הסיבות המרכזיות לכך נעוצות בעובדה שהתלות בנפט ומוצריו פחתה וישראל עברה מכלכלה תעשייתית לכלכלה שירותית הנשענת פחות על מקורות אנרגיה.
רקע
"עליית מחירי הנפט והפחם תעלה לישראל כ- 3 מיליארד שקלים בשנת 2004. פירוש הדבר אובדן של כמחצית אחוז תוצר, שיכול היה להיות מופנה לצריכה ולהשקעה. כל עליה של דולר במחיר החבית מגדילה את ההוצאה הלאומית בישראל על יבוא נפט בכ- 70 מיליון דולר לשנה. ברמת הפרט, משק בית יוציא השנה בממוצע כ- 1,000 ש"ח נוספים על דלק למכונית אחת יחסית לשנה שעברה." כך עולה מנייר מידע שערך פרוייקט "סנאט", הפועל בחסות ומימון קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות.
על צוות ההיגוי של הפרוייקט נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). יו"ר ועדת ההיגוי הוא חה"כ לשעבר עוזי ברעם. המחקר עצמו בוצע ע"י ד"ר עמית מור, מומחה למשק האנרגיה ומנכ"ל "אקו-אנרג'י" וד"ר רובי נתנזון, יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי.
לדברי ד"ר עמית מור, נדרשות פעולות ממלכתיות להפחתת התלות ביבוא הנפט ובתנודתיות מחיריו. ראשית, הוא מציע לעודד פרויקטים של שימור, חיסכון והתייעלות בצריכת האנרגיה. להערכתו, בתוך מספר שנים ניתן להגיע לחיסכון של כ- 20% בצריכת האנרגיה בישראל וזאת באמצעים רבים ומגוונים, כאשר פוטנציאל החיסכון הוא רב ומסתכם בכ- 4 עד 5 מיליארד שקלים בשנה.
ד"ר מור גם ממליץ להקים רשות סטטוטורית לאומית לשימור אנרגיה, שתמומן באמצעות קרן שתבנה מהעלאת מחירי הדלקים והחשמל בכמחצית האחוז, כמקובל במדינות מערביות רבות. לדבריו, הקמת רשות כזו תביא למיצוי הפוטנציאל הטמון בשימור האנרגיה.
ד"ר מור קורא בנייר המידע של "סנאט" לעודד את השימוש באנרגיות חלופיות, בעיקר באנרגיית השמש המצויה בישראל בשפע, וכן גם את ניצול הרוח והשימוש באשפה לייצור גז וחשמל. לדבריו, בהיערכות מתאימה ניתן יהיה לבסס תוך עשרים שנה עד 10% מכושר ייצור החשמל, החום והקור בישראל, על אנרגיה סולארית טרמית ופוטו-וולטאית, מרוכזת ומבוזרת, כולל יצור חשמל לצריכה עצמית על גגות מבנים ומכירת עודפים לרשת, וכן גם שימוש מסוים באנרגית המימן.
המלצה נוספת היא לזרז את החדרת הגז הטבעי למשק הגז הטבעי, הידידותי לסביבה שיחליף תזקיקי נפט, בעיקר בייצור חשמל ובתעשייה. מחיריו של הגז הטבעי בישראל צפויים להיות נמוכים ממחירי המזוט והסולר, וצמודים רק באופן חלקי למחירי הנפט. לפיכך, ממליץ ד"ר מור לעודד את המשך חיפושי הגז והנפט בתחומי ישראל ולהקים במהירות האפשרית את צנרת הגז. לדבריו, כל שנה נוספת של עיכוב בהגעת הגז הטבעי לצרכנים גורמת נזק למשק של כמיליארד וחצי שקלים לשנה.
לדבריו, ראוי שנושאים אלה יעמדו בראש סדר העדיפויות של מדיניות האנרגיה של הממשלה. קידומם יביא להקטנת התלות ביבוא נפט וצמצום החשיפה לתנודות במחיריו וגם לשיפור ניכר באיכות האוויר שכולנו נושמים.
ד"ר רובי נתנזון מציין, כי לעליית מחירי הנפט לא צפוייה השפעה כלכלית דראסטית כפי שהיה בעת משברי האנרגיה בשנות ה-70' וה-80'. הסיבות המרכזיות לכך נעוצות בעובדה שהתלות בנפט ומוצריו פחתה וישראל עברה מכלכלה תעשייתית לכלכלה שירותית הנשענת פחות על מקורות אנרגיה.
רקע
מחירי הנפט עלו מראשית השנה בכ- 80% והגיעו לאחרונה לשיאים הנומינליים הגבוהים בכל הזמנים. מחיר חבית נפט אמריקאי קל בחוזה עתידי לאספקה בנובמבר חצה בראשית אוקטובר את רף 50 הדולר כשבבורסת הסחורות בניו יורק נסחרה חבית בכ- 54 דולר. זהו מחיר גבוה ביותר ביחס לממוצע המחירים ב- 18 השנים האחרונות שעמד על כ- 20 דולר לחבית. יצוין כי במשבר האנרגיה השני של ראשית שנות ה- 80 הגיע מחיר החבית בשיא ל- 42 דולר, השקולים לכ - 80 דולר במחירים של היום. גם מחירי הפחם הוכפלו בשנתיים האחרונות וטון פחם נסחר ב- 80-60 דולר.
עליות המחירים נגרמות מגידול מתמשך בביקוש, מחששות להפרעות בהיצע, מרמות נמוכות של מלאי תפעולי ומכושר ייצור שקשה להרחיבו בטווח המיידי.
הביקוש לנפט ומוצריו הולך וגובר לאחרונה, בעיקר מצד סין שהכפילה את צריכת הנפט שלה בעשור האחרון ומראשית השנה הגדילה את צריכת הנפט שלה בכ- 30% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. גם בהודו ובארה"ב הביקושים לנפט הולכים וגדלים, והשנה הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בקצב של 3.4% - שיא גידול של 20 שנה. למעשה, בגידול בביקוש למוצרי הנפט נעוצה הסיבה העיקרית לעליית המחירים.
מצד ההיצע יש שיבושים וחששות מסוגים שונים שעלולים לגרום להפרעות באספקת הנפט כגון: פיגועים חוזרים ונשנים בצינורות ובמתקני ייצוא הנפט בעיראק; חשש מפיגועים של ארגון אל-קעידה במתקני יצוא הנפט בסעודיה ; סופות הוריקן בארה"ב שהשביתו כשליש מתפוקת הנפט במפרץ מקסיקו; חשש לפשיטת רגל של חברת הנפט הרוסית הגדולה "יוקוס", המייצרת כ- 2% מהנפט העולמי, בשל תביעת הממשלה הרוסית מהחברה לתשלום מס של מיליארדי דולרים והגבלות שונות שהוטלו עליה; חשש לשיבושים בהפקת נפט על רקע פוליטי וסכסוכי עבודה מקומיים במדינות כגון ניגריה, וונצואלה, ונורווגיה.
האם המחיר עוד צפוי לעלות ?
עליות המחירים נגרמות מגידול מתמשך בביקוש, מחששות להפרעות בהיצע, מרמות נמוכות של מלאי תפעולי ומכושר ייצור שקשה להרחיבו בטווח המיידי.
הביקוש לנפט ומוצריו הולך וגובר לאחרונה, בעיקר מצד סין שהכפילה את צריכת הנפט שלה בעשור האחרון ומראשית השנה הגדילה את צריכת הנפט שלה בכ- 30% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. גם בהודו ובארה"ב הביקושים לנפט הולכים וגדלים, והשנה הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בקצב של 3.4% - שיא גידול של 20 שנה. למעשה, בגידול בביקוש למוצרי הנפט נעוצה הסיבה העיקרית לעליית המחירים.
מצד ההיצע יש שיבושים וחששות מסוגים שונים שעלולים לגרום להפרעות באספקת הנפט כגון: פיגועים חוזרים ונשנים בצינורות ובמתקני ייצוא הנפט בעיראק; חשש מפיגועים של ארגון אל-קעידה במתקני יצוא הנפט בסעודיה ; סופות הוריקן בארה"ב שהשביתו כשליש מתפוקת הנפט במפרץ מקסיקו; חשש לפשיטת רגל של חברת הנפט הרוסית הגדולה "יוקוס", המייצרת כ- 2% מהנפט העולמי, בשל תביעת הממשלה הרוסית מהחברה לתשלום מס של מיליארדי דולרים והגבלות שונות שהוטלו עליה; חשש לשיבושים בהפקת נפט על רקע פוליטי וסכסוכי עבודה מקומיים במדינות כגון ניגריה, וונצואלה, ונורווגיה.
האם המחיר עוד צפוי לעלות ?
כבר עתה גורמים אלה באים לידי ביטוי בפרמיית הסיכון הגלומה במחיר הנפט העומדת כיום להערכת מומחים על יותר מ- 10 דולר לחבית, זאת למרות שבפועל הגבירו סעודיה ורוסיה את ייצור הנפט שלהן בכ- 10% בחודשים האחרונים ובשווקים לא קיים מחסור בנפט. נציין עוד, כי רוב מדינות אופ"ק ויצרניות הנפט האחרות מפיקות כיום בשיא כושר הייצור שלהן, ובטווח הקצר לא תוכלנה להגדיל את הייצור. כמו-כן, רמת המלאים התפעוליים של נפט ומוצריו הגיעה לשפל של 25 שנה, כך שלא ניתן למשוך כמות גדולה של מוצרים מהמלאי כדי לענות על הביקוש הגובר.
אם יתממשו אחד או יותר מהחששות שיצרו את פרמיית הסיכון הגלומה במחיר, לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב תחול עליה נוספת במחירי הנפט. הדבר תלוי בסוג ובמשך ההפרעה ובכמות הנפט שתגרע מהשוק. עם זאת, מחירים גבוהים לאורך זמן יגרמו, להאטה בצמיחת התוצר העולמי ולירידה בקצב הגידול בביקושים לנפט וכן למעבר לתחליפים, מחד גיסא, ולמוטיבציה גבוהה של מפיקי הנפט להגדיל את התפוקה, מאידך גיסא. ההערכה היא כי, אמנם בטווח הבינוני (שנה-שנתיים) תישמר רמת המחירים הגבוהה, אך בטווח הארוך המחירים צפויים לרדת לרמה ממוצעת של 25 - 30 דולר לחבית, כאשר חריגות מהממוצע יימשכו לתקופות קצרות יחסית.
השפעת עליית מחירי חומרי הגלם על השווקים הבינ"ל
אם יתממשו אחד או יותר מהחששות שיצרו את פרמיית הסיכון הגלומה במחיר, לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב תחול עליה נוספת במחירי הנפט. הדבר תלוי בסוג ובמשך ההפרעה ובכמות הנפט שתגרע מהשוק. עם זאת, מחירים גבוהים לאורך זמן יגרמו, להאטה בצמיחת התוצר העולמי ולירידה בקצב הגידול בביקושים לנפט וכן למעבר לתחליפים, מחד גיסא, ולמוטיבציה גבוהה של מפיקי הנפט להגדיל את התפוקה, מאידך גיסא. ההערכה היא כי, אמנם בטווח הבינוני (שנה-שנתיים) תישמר רמת המחירים הגבוהה, אך בטווח הארוך המחירים צפויים לרדת לרמה ממוצעת של 25 - 30 דולר לחבית, כאשר חריגות מהממוצע יימשכו לתקופות קצרות יחסית.
השפעת עליית מחירי חומרי הגלם על השווקים הבינ"ל
עליית מחירי הנפט, הפחם וחומרי גלם נוספים גורמת בשבועות האחרונים לעצבנות בשוקי ההון בעולם וכבר הביאה לירידת ערכן של חברות צרכניות אנרגיה גדולות ושל חברות אחרות בשל השפעת עליית המחירים על התפוקה העולמית. ההערכות הינן כי עליה של 10 דולר במחיר החבית, במונחים שנתיים, תביא לירידה של כחצי אחוז בתוצר השנתי. ואכן, תחזיות הצמיחה במשקים רבים מתעדכנות כיום כלפי מטה, למרות שיעורי הצמיחה הגבוהים הנרשמים השנה, בעיקר במשק האמריקאי ובמשקי מזרח אסיה.
למרות העלייה כלכלת העולם לא נקלעה למיתון
למרות העלייה כלכלת העולם לא נקלעה למיתון
עם זאת יצוין, כי מרכיב הנפט והאנרגיה בתוצר העולמי נמוך היום בצורה ניכרת ממשקלם בעת משברי האנרגיה של שנות ה- 70 וראשית שנות ה- 80, והכלכלה העולמית "חשופה" היום פחות מבעבר להשפעת עליית מחירי האנרגיה. זוהי הסיבה העיקרית לכך שכלכלות העולם לא שקעו עד כה במיתון עקב הנסיקה במחירי האנרגיה. המרוויחים מעליית מחירי הנפט הם מפיקי הנפט שכל עלייה של דולר במחיר החבית מגדילה את הכנסתם בכ- 30 מיליארד דולר לשנה כך, הכנסותיה של ממשלת איראן, לדוגמא, עולות בכמיליארד דולר.
מחירי האנרגיה הפכו לנושא במערכת הבחירות בארה"ב
מחירי האנרגיה הפכו לנושא במערכת הבחירות בארה"ב
ארה"ב צורכת כרבע מהנפט בעולם והתמורות בשוק הנפט האמריקאי משפיעות רבות על שוק הנפט העולמי. כשני שליש מהנפט הנצרך בארה"ב נשרף כבנזין וסולר במנועי המכוניות. האמריקאים, שהתרגלו לשלם בממוצע דולר עבור גלון (כ- 4 ליטר) של בנזין בעשרים השנים האחרונות, נאלצים היום לשלם כ- 2 דולר לגלון.
המחירים הגבוהים הפכו עקב כך לנושא מרכזי במערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, כולל ביקורת גדולה ונוקבת על מדיניות האנרגיה של הנשיא בוש. מושמעת הטענה, שהנשיא, בשל זיקתו לתעשיות הנפט והרכב, ביטל למעשה את מדיניותם של הנשיא ביל קלינטון וסגנו אל גור, שהובילה חקיקה לצמצום צריכת הדלק במכוניות. יודגש, כי מכונית אמריקנית ממוצעת צורכת פי-2 דלק ממכונית יפנית, או ממכונית אירופאית מקבילה. החמרת תקני צריכת הדלק עשויה להביא תוך 5 עד 10 שנים לצמצום ניכר בצריכת הדלק האמריקני, דבר שיוביל לחסכון גדול ולהפחתת התלות ביבוא הנפט. נושא זה מן הראוי שיעמוד בראש סדר העדיפויות של מדיניות האנרגיה האמריקאית, דבר שיתרום גם לשיפור באיכות הסביבה.
המחירים הגבוהים הפכו עקב כך לנושא מרכזי במערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, כולל ביקורת גדולה ונוקבת על מדיניות האנרגיה של הנשיא בוש. מושמעת הטענה, שהנשיא, בשל זיקתו לתעשיות הנפט והרכב, ביטל למעשה את מדיניותם של הנשיא ביל קלינטון וסגנו אל גור, שהובילה חקיקה לצמצום צריכת הדלק במכוניות. יודגש, כי מכונית אמריקנית ממוצעת צורכת פי-2 דלק ממכונית יפנית, או ממכונית אירופאית מקבילה. החמרת תקני צריכת הדלק עשויה להביא תוך 5 עד 10 שנים לצמצום ניכר בצריכת הדלק האמריקני, דבר שיוביל לחסכון גדול ולהפחתת התלות ביבוא הנפט. נושא זה מן הראוי שיעמוד בראש סדר העדיפויות של מדיניות האנרגיה האמריקאית, דבר שיתרום גם לשיפור באיכות הסביבה.
