אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
ע.א.2721/01 פרמוט חברה ישראלית לחיסון עצים בע"מ נגד מדינת ישראל ובן שושן סוכני מכס ותחבורה בע"מ (בפירוק) - תביעת יבואן נגד אגף המכס, במקרה בו היבואן העביר את מיסיו לסוכן המכס בן שושן, והוראת המס"ב של הסוכן לא כובדה, כאשר אגף המכס ביקש לגבות את המיסים שלא שולמו מהיבואן.
ניתן ביום 25.7.02
בית המשפט קיבל את עמדת המכס לפיה היבואן הוא החייב במס, וכי אין זה מעניינו של המכס היחסים בין היבואן לבין סוכן המכס וההסדרים הכספיים ביניהם.
כידוע, מקרה זה חזר על עצמו, בנוגע לסוכני מכס אחרים, ועל כן חשיבותו הרבה של פסק הדין. עם זאת, עדיין יש מקום לפעול לשיפור הסדר המס"ב, והקטנת סיכוני המכס.
להלן תמצית פסק הדין:
חברת פרמוט העבירה לסוכני המכס שלה סכום של 45,000 ש"ח לכיסוי המיסים בגין יבוא עצים לארץ ואולם, לאחר שהוראת המס"ב של הסוכנים לא כובדה, ובהמשך לכך מונה להם מפרק זמני, דרש האגף את תשלום המיסים ישירות מחברת פרמוט.
חב' פרמוט עתרה להצהיר כי פרעה את המיסים בגין אותם טובין ששוחררו מהמכס וכי היא אינה חבה עוד כספים למדינה. בביהמ"ש השלום בחיפה, מפי כב' השופטת הורביץ, נקבע כי חברת פרמוט והמדינה התרשלו במידה שווה בכך שלא הבטיחו את עצמם בפני אפשרות של מעילה ע"י סוכני המכס; פרמוט יכלה לשלם את המיסים במישרין למכס, לקבל ערובות מסוכני המכס או לוודא שהמיסים שולמו בפועל למדינה ואסור היה לה להסתפק ברשימון חתום. מנגד, התרשלה המדינה בכך שהסכימה לשחרר את המטענים ללא קבלת ערובות מסוכני המכס, כאשר היה עליה לצפות שהיבואן עלול לראות בשחרור הטובין הוכחה לתשלום המיסים בפועל.
עקב הרשלנות ההדדית קבעה השופטת כי על פרמוט והמדינה לשאת בחלקים שווים בנזק. על פסק הדין
הוגש ערעור על חיוב פרמוט במחצית מהחוב וערעור שכנגד של המדינה על הקביעה שפרמוט צריכה לשלם רק מחצית מהחוב.
בפסק דינו קבע כב' השופט דר כדלקמן:
- לשון הפקודה וחוק סוכני המכס הם ברורים: האחריות למיסים מוטלת על בעל הטובין והיא מוסרת ממנו רק בעת פרעונם המלא בפועל למדינה.
- סוכני המכס הם שלוחיה של פרמוט. הם מעלו בשליחותם. משום שהמיסים לא שולמו, לא ניתן לראות תשלום המיסים בשחרור הטובין, שנעשו על יסוד התחייבות של השלוח שהופרה, משום פטור ליבואן, היא פרמוט, מחובת
- על השאלה האם התרשלותה של המדינה באי קבלת בטוחות מהסוכנים מטילה עליה חובת השתתפות בנזקיה של פרמוט, השיב ביהמ"ש בשלילה. לדבריו, במקרה דנן לא קמה חובת זהירות מושגית של המדינה ויש להותיר את מערך היחסים שבין הסוכן לבין בעל הטובין באחריות בעל הטובין. דרישת הבטוחות מסוכני המכס אינה נועדה להגן על לקוחותיהם של סוכני המכס ואם זקוקים היבואנים להגנה כזו הם היו חייבים לדאוג לה בעצמם. בנוסף, דחה ביהמ"ש את הטענה כי פרמוט שילמה לסוכני המכס תוך הסתמכות על כך שיש בידי המדינה בטוחות שיבטיחו את הכספים.
- מדיניות שיפוטית חייבת להותיר את מערך היחסים שבין הסוכן לבין בעל הטובין, באחריותו של בעל הטובין.
- באשר לאיחור מצד המדינה במסירת הודעה לפרמוט כי המיסים לא שולמו, ציין ביהמ"ש כי על המדינה אינה מוטלת חובה להודיע ליבואן על אי תשלום המיסים והיא לא היתה אמורה לצפות נזק שיגרם מחמת איחור בדיווח. לדבריו, מערך היחסים סוכן-בעל טובין אינו מעניינה של המדינה והיא אינה אמורה לדעת מהם ההסדרים הכספיים שבין הצדדים (תשלום מראש, הסדר אשראי או כל הסדר אחר).
לאור האמור, קיבל ביהמ"ש את ערעור המדינה ודחה את ערעורה של פרמוט, וחייב את פרמוט בשכר טירחת עו"ד למדינה בסך 5,000 ש"ח.
התקציר הוכן ע"י
איריס ויינברגר, עו"ד
ע/ר ליועץ המשפטי
ורוית נעים, עו"ד
מנהלת מחלקה
