פישר: המשק העולמי עבר ככל הנראה את נקודת השפל של המשבר

לפי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, למרות שארה"ב ומדינות אירופה עדיין מתקשות להתאושש, באסיה ובדרום אמריקה צומחות בשיעורים נאים. מדינות ערב, אליהן מופנה רוב הייצוא הישראלי, דווקא נמצאות בקשיים
 

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נשא היום דברים בפני הכנס השנתי של איגוד הבנקים בתל אביב ובירך את מערכת הבנקאות, אשר הצליחה לחזור לרווחיות ולצמיחה, ומציגה מאזנים טובים מאוד בהשוואה בינלאומית. לדבריו, דבר זה הינו בעל חשיבות רבה לכלכלה הישראלית כולה, לא רק למערכת הבנקאות.
 
מבנק ישראל נמסר כי לפי דברי הנגיד, המשק העולמי עבר ככל הנראה את נקודת השפל של המשבר, אך העולם הכלכלי בו אנו חיים עדיין מאוד מסובך, היות ומדינות שונות מתאוששות מן המשבר בקצבים שונים. ארה"ב, ובמידה רבה יותר חלק ממדינות אירופה, מתקשות עדיין להתאושש ולצמוח, ואילו מדינות רבות באסיה ובאמריקה הלטינית צומחות בשיעורים נאים.
 
בבנק ישראל מציינים כי, יש לזכור כי בתחילת המשבר ראינו התמוטטות של הסחר במדינות רבות, והכלכלה הגלובלית הושפעה כולה. אולם כעת אנו כן עדים להתפצלות, כאשר דווקא מדינות המערב, שאליהן מופנה רוב הייצוא הישראלי, נמצאות בקשיים.
 
עוד מסר פישר כי, בנק ישראל התחיל בכתיבת מסמך שיתאר את ההתמודדות עם המשבר ואת הפקת הלקחים, ובשנה הבאה יארגן כנס בינלאומי של בנקים מרכזיים שיעסוק בלקחי המשבר. הלקח העיקרי שברור לנו כעת, והיה ברור כבר מזמן, הינו שהמדינות שפגעו בצורה קשה ביותר מהמשבר הן המדיניות שבהן המשבר לא היה רק מאקרו כלכלי, אלא שהן חוו גם משבר פיננסי - ארה"ב, אירלנד, איסלנד ועוד. המדינות שבהן לא היה משבר במערכת הפיננסית התאוששו מהר יחסית. כאן ניתן למנות את ישראל ומדינות רבות במזרח אסיה. אך כאמור, הסביבה הגלובלית עדיין מסובכת, וחובה עלינו להיזהר משאננות. 
 
לקח נוסף עוסק בכך שהרבה מאוד משברים פיננסיים נבעו מענף הנדל"ן - ארה"ב היא כמובן דוגמה בולטת לכך, וגם אירלנד, שניהלה מדיניות כלכלית מצוינת, למעט דבר אחד - קובעי המדיניות באירלנד לא פיקחו בצורה טובה מספיק על מערכת הבנקאות ובין השאר על ההשפעה של שוק הנדל"ן עליה. המשמעות היא, שהפיקוח הפיננסי בכלל, והפיקוח על הבנקים בישראל בפרט, חייב להמשיך לפקח באופן נחוש על המערכת הבנקאית, ובפרט על ענף המשכנתאות. מבנה שוק המשכנתאות היום בישראל שונה מהעבר, וחשוב להבין את הסיכונים היום, להתייחס אליהם, ולהימנע משאננות שנובעת מכך שבעבר שוק זה נחשב ליציב במיוחד.
 
פישר הוסיף כי, לבנק ישראל מוקנית חובה בחוק לשמור על היציבות הפיננסית במשק כולו, ובהקשר זה מזכירים לאחרונה את המושג פיקוח מאקרו יציבותי (Macroprudential Supervision). הכוונה היא לכך שבכל שוק או בכל מוסד הפיננסי, המצב יכול להיראות טוב, אבל ישנן בעיות מערכתיות שמסכנות את היציבות כולה. בארה"ב, למשל, חשבו שההיקף של שוק הסאב-פריים קטן יחסית, וגם שהמאזן של Lehman brothersאינו גדול במיוחד. אולם, לשוק הסאב פריים, וגם ל- Lehman Brothers, הייתה בסופו של דבר השפעה מערכתית חמורה ביותר כאשר הם כשלו.
 
לדבר נגיד בנק ישראל, "בנק ישראל נקט כבר בצעדים מאקרו יציבותיים בשוק הנדל"ן, וגם הממשלה נוקטת בצעדים שאמורים להגדיל את ההיצע בשוק הדיור. ישנם כרגע סימנים, לא יותר מסימנים, ששוק הדיור מתייצב - הנתונים שמסופקים כרגע על ידי מקורות שונים נותנים תמונות מנוגדות ועלינו להמתין להתבהרות המצב. אם יסתבר לנו שנמשכת העלייה המהירה במחירי הנדל"ן, נצטרך לנקוט בצעדים נוספים".
 
"אנו מוטרדים גם מהשימוש ההולך וגובר שנעשה באשראי חוץ בנקאי כדי לממן השקעות בנדל"ן במזרח אירופה. השאננות, כאמור, מסוכנת מאוד בהקשר זה. גם אם אף מוסד פיננסי לא נפל במשבר הנוכחי בישראל, למשל, להקים רשת בטחון לקרנות הפנסיה בזמן המשבר, היה צורך לעשות רה-ארגון של חלק מהאג"חים הקונצרניים במשק, ועוד".
 
עוד הוסיף הנגיד כי, "לא ניתן לסמוך רק על הרגולטורים. המפתח למערכת בנקאות בטוחה הינו ניהול הסיכונים בכל בנק כשלעצמו, ובכל מוסד פיננסי כשלעצמו. עלינו לזכור - הלוואות בעייתיות ניתנות בזמנים טובים. חלק חשוב מהפקת הלקחים של המשבר מתבצע במוסדות הבינלאומיים. מרכז הכובד הכלכלי העולמי עובד ממערב למזרח, וגם בגופים הבינלאומיים ניתן לכך ביטוי. גופים אלו עוסקים, למשל, בפיתוח מנגנונים לפשיטת רגל מוסדרת של בנקים שמגיעים לחדלות פירעון, על מנגנונים לאישור שכר הבכירים ועוד".