אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
המלחמה עם עיראק כמעט ולא תשפיע על הכלכלה בישראל, עם זאת גם לאחר אישור התקציב - חשש לירידה בדרוג האשראי; על הממשלה החדשה יהיה לבצע קיצוץ תקציבי נוסף של כ- 18מיליארד ש"ח ולהגדיל את תקציב התשתיות באופן דרמטי; מעריך - בשנת 2003 יפוטרו מהתעשייה בלבד כ- 5,000 עובדים נוספים, הצמיחה במשק תהיה מינוס 0.8% והאבטלה תסתכם ב- 12.2%- תוספת של 45 אלף מובטלים; קורא לממשלה להוריד בכ- 7% לשנה אחת את עלות השכר במגזר הציבורי, לבצע מהלכים כלכליים דרמטיים על מנת למנוע צמיחה שלילית שנה שלישית ברציפות.
המלחמה עם עיראק כמעט ולא תשפיע על הכלכלה בישראל, זאת בשל ההערכה לפיה המלחמה תמשך זמן קצר יחסית. יחד עם זאת, גם לאחר אישור התקציב, קיים חשש לירידה בדרוג האשראי החיצוני של ישראל בתחילת 2003, זאת בשל חריגה צפוייה של כ- 4.5 מיליארד ש"ח (כ- 1%תוצר) מיעד הגרעון שנקבע בשנת 2002. הגרעון צפוי להגיע השנה ל- 4.8% תוצר, במקום 3.9% כפי שתוכנן. כך אמר (ב-24/12) עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים במסיבת כתבים שנערכה בת"א.
סיכום שנת 2002
בסכמו את שנת 2002 מסר טירה, כי שנה זו היתה אחת השנים הקשות ביותר לתעשייה ולמשק מאז הקמת המדינה. התעשייה פיטרה השנה כ-15,000 עובדים (-4%); היצוא התעשייתי ירד ריאלית ב- 6% לעומת שנת 2001 ויסתכם ב- 18.3 מיליארד דולרים; תפוקת התעשייה תרד השנה ב-2.3% לעומת אשתקד; ההשקעות בתעשייה ירדו השנה ריאלית ב-12%.
בהתייחסו למצב המשק ציין טירה, כי בשנת 2002 תהיה הצמיחה מינוס 1.4% והתוצר לנפש ירד ב- 3.3%; הצריכה הפרטית לנפש תרד ב- 2% והצריכה הציבורית המקומית תגדל השנה ב-6.5%; צמיחת התוצר העסקי תהיה מינוס 3.2%, ושיעור האבטלה הממוצע השנה יעמוד על 10.7% - דהיינו 270 אלף מובטלים.
הגידול בצריכה הציבורית מול הקיטון בתוצר העסקי מהווים איום מסוכן לכלכלת ישראל ! ! ! אמר טירה.
תחזית ל-2003
בהתייחסו לשנת 2003 מעריך טירה כי המשבר במשק ימשך גם בשנה הבאה, זאת אם לא יבוצעו צעדים דרסטיים מרחיקי לכת.
צמיחת המשק תהיה שלילית – מינוס 0.8%, וצמיחת התוצר לנפש תהיה אף היא שלילית - מינוס 2.7%; שיעור האבטלה בממוצע יגיע ל- 12.2%- דהיינו תוספת של 45 אלף מובטלים; צמיחת התוצר העסקי תהיה שלילית – מינוס 2.2%; שינוי הצריכה הפרטית לנפש יהיה אף הוא שלילי - מינוס 2.3%; הצריכה הציבורית המקומית צפויה יציבות.
לגבי מצב התעשייה, מעריך טירה, כי בשנה הבאה ימשכו פיטורי העובדים – צפויים פיטוריהם של כ- 5,000 עובדים נוספים מהתעשייה (-1.5%); היצוא יתכווץ בשנה הבאה ריאלית ב-1% והתפוקה תמשיך לרדת בשיעור של 0.5%.
כיצד לעמוד ביעד הגרעון ל-2003
טירה טוען, כי התקציב שאושר לא יוכל לעמוד ביעד הגרעון שנקבע לשנת 2003 (-3%).
על הממשלה החדשה יהיה לבצע כבר במהלך השליש הראשון של השנה הבאה קיצוץ תקציבי נוסף של כ18- מיליארד ש"ח, ללא גביית מיסים נוספים.
קיצוץ שיעשה בין היתר ע"י:
- הורדת שכר של כ-7% לשנה אחת בלבד במגזר הציבורי – דבר שיביא לחסכון של כ- 4.5מיליארד ש"ח.
- ביצוע קיצוץ רוחבי בפעולות של משרדי הממשלה (פרט למשהב"ט), בהיקף של 8 מיליארד ש"ח.
- גירושם של 100 אלף העובדים הזרים הבלתי חוקיים – דבר שיביא במקביל לחזרתם של כ50- אלף ישראלים לשוק העבודה - צעד זה יביא לחסכון של כ- 2.2 מיליארדי ש"ח בתשלום דמי אבטלה ואבטחת הכנסה, כולל הכנסה תקציבית של כ-200 מליון ש"ח כתוצאה מתשלום מיסים.
- קיצוץ נוסף בתשלומי העברה של 3 מיליארד ש"ח (0.6% תוצר).
המגזר העסקי - הבנק של המדינה
נשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי הממשלה הופכת את המגזר העסקי לבנק של המדינה, הנושא על גבו את דחיית החזרי המע"מ מדצמבר לינואר, בהיקף כספי של כ-1 מיליארד ש"ח; את חובות משהב"ט והתעשייה הצבאית בהיקף של כ- 700 מליון ש"ח לספקים; את חובות משרד הבריאות בסך 250 מליון ש"ח למגזר העסקי.
המגזר העסקי, אומר טירה, נאלץ גם לשלם כ-1.2 מיליארד ש"ח ריבית בגין 90 ימי אשראי אותם עליו לממן. זאת בשל העובדה שהמגזר העסקי מעביר לשלטונות המס את המע"מ לאחר 35 יום בממוצע, בשעה שתקופת האשראי הממוצעת במשק עומדת על כ-127 יום.
על מנת להציל את המגזר העסקי מפני התרסקות בתזרים המזומנים, קרא טירה לממשלה לא לעכב את החזרי המע"מ לינואר 2003; לשלם מיידית את החובות למגזר העסקי; לדחות חלקית את תשלומי המע"מ – כך שיועברו במקביל לזרם התקבולים. מדובר בעלות תקציבית של 1.5 מיליארד ש"ח לטובת עסקים העומדים על סף פשיטת רגל.
צעדים לחיזוק המגזר העסקי
על מנת לחזק את המשק והמגזר העסקי, ממליץ טירה לממשלה החדשה שתיבחר לנקוט בשורה של צעדים באופן מיידי, מדובר בצעדים הבאים:
- יצוב המשק – הקפאת עלויות שבשליטת הממשלה, במקביל לצמצום המגזר הציבורי ולהשגת יעד הגרעון. יצויין כי בשעה שהמגזר הציבורי הולך ומתרחב, המגזר העסקי מתכווץ. כך גדלה השנה מצבת כוח-האדם בשרותים הציבוריים בכ-3.5%, לעומת ירידה של כ-1% - 1.5% במגזר העסקי.
- עידוד הביקושים בשוק המקומי – תוך ביצוע השקעות בתשתיות ובסעיפים מחוללי צמיחה בת קיימא. הדבר יעשה באמצעות הקמת מנגנון תפעולי להבטחת הביצוע; פרוייקטים של T.O.B ו- I.F.P; ושילוב משקיעים מוסדים במיזמי תשתיות. טירה הביע פליאה מדוע לא חוקק עדיין חוק חובת מכרזים שמאפשר את הכללתם של פרוייקטי ה- T.O.B ו- I.F.P וחברות כלכליות בתוכו, על מנת שתקציב התשתיות יאפשר הגדלת הביקושים בישראל ולא יגרום ליבוא אבטלה, כי בכך יהיה משום לעג לרש. האם ניר גלעד לא רוצה קיטון באבטלה ? שואל טירה.
המלחמה עם עיראק כמעט ולא תשפיע על הכלכלה בישראל, זאת בשל ההערכה לפיה המלחמה תמשך זמן קצר יחסית. יחד עם זאת, גם לאחר אישור התקציב, קיים חשש לירידה בדרוג האשראי החיצוני של ישראל בתחילת 2003, זאת בשל חריגה צפוייה של כ- 4.5 מיליארד ש"ח (כ- 1%תוצר) מיעד הגרעון שנקבע בשנת 2002. הגרעון צפוי להגיע השנה ל- 4.8% תוצר, במקום 3.9% כפי שתוכנן. כך אמר (ב-24/12) עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים במסיבת כתבים שנערכה בת"א.
סיכום שנת 2002
בסכמו את שנת 2002 מסר טירה, כי שנה זו היתה אחת השנים הקשות ביותר לתעשייה ולמשק מאז הקמת המדינה. התעשייה פיטרה השנה כ-15,000 עובדים (-4%); היצוא התעשייתי ירד ריאלית ב- 6% לעומת שנת 2001 ויסתכם ב- 18.3 מיליארד דולרים; תפוקת התעשייה תרד השנה ב-2.3% לעומת אשתקד; ההשקעות בתעשייה ירדו השנה ריאלית ב-12%.
בהתייחסו למצב המשק ציין טירה, כי בשנת 2002 תהיה הצמיחה מינוס 1.4% והתוצר לנפש ירד ב- 3.3%; הצריכה הפרטית לנפש תרד ב- 2% והצריכה הציבורית המקומית תגדל השנה ב-6.5%; צמיחת התוצר העסקי תהיה מינוס 3.2%, ושיעור האבטלה הממוצע השנה יעמוד על 10.7% - דהיינו 270 אלף מובטלים.
הגידול בצריכה הציבורית מול הקיטון בתוצר העסקי מהווים איום מסוכן לכלכלת ישראל ! ! ! אמר טירה.
תחזית ל-2003
בהתייחסו לשנת 2003 מעריך טירה כי המשבר במשק ימשך גם בשנה הבאה, זאת אם לא יבוצעו צעדים דרסטיים מרחיקי לכת.
צמיחת המשק תהיה שלילית – מינוס 0.8%, וצמיחת התוצר לנפש תהיה אף היא שלילית - מינוס 2.7%; שיעור האבטלה בממוצע יגיע ל- 12.2%- דהיינו תוספת של 45 אלף מובטלים; צמיחת התוצר העסקי תהיה שלילית – מינוס 2.2%; שינוי הצריכה הפרטית לנפש יהיה אף הוא שלילי - מינוס 2.3%; הצריכה הציבורית המקומית צפויה יציבות.
לגבי מצב התעשייה, מעריך טירה, כי בשנה הבאה ימשכו פיטורי העובדים – צפויים פיטוריהם של כ- 5,000 עובדים נוספים מהתעשייה (-1.5%); היצוא יתכווץ בשנה הבאה ריאלית ב-1% והתפוקה תמשיך לרדת בשיעור של 0.5%.
כיצד לעמוד ביעד הגרעון ל-2003
טירה טוען, כי התקציב שאושר לא יוכל לעמוד ביעד הגרעון שנקבע לשנת 2003 (-3%).
על הממשלה החדשה יהיה לבצע כבר במהלך השליש הראשון של השנה הבאה קיצוץ תקציבי נוסף של כ18- מיליארד ש"ח, ללא גביית מיסים נוספים.
קיצוץ שיעשה בין היתר ע"י:
- הורדת שכר של כ-7% לשנה אחת בלבד במגזר הציבורי – דבר שיביא לחסכון של כ- 4.5מיליארד ש"ח.
- ביצוע קיצוץ רוחבי בפעולות של משרדי הממשלה (פרט למשהב"ט), בהיקף של 8 מיליארד ש"ח.
- גירושם של 100 אלף העובדים הזרים הבלתי חוקיים – דבר שיביא במקביל לחזרתם של כ50- אלף ישראלים לשוק העבודה - צעד זה יביא לחסכון של כ- 2.2 מיליארדי ש"ח בתשלום דמי אבטלה ואבטחת הכנסה, כולל הכנסה תקציבית של כ-200 מליון ש"ח כתוצאה מתשלום מיסים.
- קיצוץ נוסף בתשלומי העברה של 3 מיליארד ש"ח (0.6% תוצר).
המגזר העסקי - הבנק של המדינה
נשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי הממשלה הופכת את המגזר העסקי לבנק של המדינה, הנושא על גבו את דחיית החזרי המע"מ מדצמבר לינואר, בהיקף כספי של כ-1 מיליארד ש"ח; את חובות משהב"ט והתעשייה הצבאית בהיקף של כ- 700 מליון ש"ח לספקים; את חובות משרד הבריאות בסך 250 מליון ש"ח למגזר העסקי.
המגזר העסקי, אומר טירה, נאלץ גם לשלם כ-1.2 מיליארד ש"ח ריבית בגין 90 ימי אשראי אותם עליו לממן. זאת בשל העובדה שהמגזר העסקי מעביר לשלטונות המס את המע"מ לאחר 35 יום בממוצע, בשעה שתקופת האשראי הממוצעת במשק עומדת על כ-127 יום.
על מנת להציל את המגזר העסקי מפני התרסקות בתזרים המזומנים, קרא טירה לממשלה לא לעכב את החזרי המע"מ לינואר 2003; לשלם מיידית את החובות למגזר העסקי; לדחות חלקית את תשלומי המע"מ – כך שיועברו במקביל לזרם התקבולים. מדובר בעלות תקציבית של 1.5 מיליארד ש"ח לטובת עסקים העומדים על סף פשיטת רגל.
צעדים לחיזוק המגזר העסקי
על מנת לחזק את המשק והמגזר העסקי, ממליץ טירה לממשלה החדשה שתיבחר לנקוט בשורה של צעדים באופן מיידי, מדובר בצעדים הבאים:
- יצוב המשק – הקפאת עלויות שבשליטת הממשלה, במקביל לצמצום המגזר הציבורי ולהשגת יעד הגרעון. יצויין כי בשעה שהמגזר הציבורי הולך ומתרחב, המגזר העסקי מתכווץ. כך גדלה השנה מצבת כוח-האדם בשרותים הציבוריים בכ-3.5%, לעומת ירידה של כ-1% - 1.5% במגזר העסקי.
- עידוד הביקושים בשוק המקומי – תוך ביצוע השקעות בתשתיות ובסעיפים מחוללי צמיחה בת קיימא. הדבר יעשה באמצעות הקמת מנגנון תפעולי להבטחת הביצוע; פרוייקטים של T.O.B ו- I.F.P; ושילוב משקיעים מוסדים במיזמי תשתיות. טירה הביע פליאה מדוע לא חוקק עדיין חוק חובת מכרזים שמאפשר את הכללתם של פרוייקטי ה- T.O.B ו- I.F.P וחברות כלכליות בתוכו, על מנת שתקציב התשתיות יאפשר הגדלת הביקושים בישראל ולא יגרום ליבוא אבטלה, כי בכך יהיה משום לעג לרש. האם ניר גלעד לא רוצה קיטון באבטלה ? שואל טירה.
טירה קורא לממשלה להגדיל בשנת 2003 את ההשקעות בתשתית בכ- 5 מיליארד ש"ח. דבר שימומן כולו ע"י כספי המענק מארה"ב. הגדלת ההשקעה בתשתיות תתרום כ- 0.8%תוצר. כלומר נוכל להגיע בשנת 2003 ליציבות בתוצר במקום לנסיגה של 0.8%, אמר טירה.
- האצת הפחתת נטל המס על מנת לעודד את הביקושים המקומיים. זאת ע"י האצת הרפורמה במס – הקדמתה לשנת 2004 במקום 2005 והחזרת תקרת הביטוח הלאומי באופן מיידי.
- שימור ושיפור כושר התחרות של המגזר העסקי בכלל והעסקים הקטנים והבינוניים בפרט – זאת ע"י אימוץ ושיפור כלי המדיניות תומכי הצמיחה כמו:
× חוק עידוד השקעות הון
× קרן עידוד השיווק לחו"ל
× קרן הון חוזר לעסקים קטנים
× חוק היטלי סחר
× סיוע מיוחד לקליטת מפוטרי ההיי-טק. (כמה זמן נחכה ?).
- אימוץ מדיניות לטיפול באבטלה ולעידוד התעסוקה. זאת ע"י צמצום עובדים זרים בלתי חוקיים; יעול מנגנוני הכשרה וההשמה והקטנת התמריץ להשאר מחוץ למעגל העבודה.
טירה סיכם ואמר, כי אם הממשלה תגדיל באופן ניכר את תקציב התשתיות בד בבד עם קליטה של כ- 50 אלף מועסקים במקום העובדים הזרים שיגורשו, הדבר יביא להקטנת היקף המובטלים במשק בכ- 65 אלף איש. משמעות הדבר - שיעור האבטלה יוכל להגיע ל-9.5% - 10% בלבד, (דהיינו אפילו פחות משנת 2002), זאת במקום שיעור אבטלה של 12.2% שצפוי להיות בשנת 2003.
- האצת הפחתת נטל המס על מנת לעודד את הביקושים המקומיים. זאת ע"י האצת הרפורמה במס – הקדמתה לשנת 2004 במקום 2005 והחזרת תקרת הביטוח הלאומי באופן מיידי.
- שימור ושיפור כושר התחרות של המגזר העסקי בכלל והעסקים הקטנים והבינוניים בפרט – זאת ע"י אימוץ ושיפור כלי המדיניות תומכי הצמיחה כמו:
× חוק עידוד השקעות הון
× קרן עידוד השיווק לחו"ל
× קרן הון חוזר לעסקים קטנים
× חוק היטלי סחר
× סיוע מיוחד לקליטת מפוטרי ההיי-טק. (כמה זמן נחכה ?).
- אימוץ מדיניות לטיפול באבטלה ולעידוד התעסוקה. זאת ע"י צמצום עובדים זרים בלתי חוקיים; יעול מנגנוני הכשרה וההשמה והקטנת התמריץ להשאר מחוץ למעגל העבודה.
טירה סיכם ואמר, כי אם הממשלה תגדיל באופן ניכר את תקציב התשתיות בד בבד עם קליטה של כ- 50 אלף מועסקים במקום העובדים הזרים שיגורשו, הדבר יביא להקטנת היקף המובטלים במשק בכ- 65 אלף איש. משמעות הדבר - שיעור האבטלה יוכל להגיע ל-9.5% - 10% בלבד, (דהיינו אפילו פחות משנת 2002), זאת במקום שיעור אבטלה של 12.2% שצפוי להיות בשנת 2003.
