עודד טירה בועדת הכספים: כ-150 חברות ישראליות העבירו ב-5 השנים האחרונות חלק מפעילותן לחו"ל

עודד טירה בועדת הכספים של הכנסת: המשמעות הפסד תוצר של כ-10 - 8 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי; טוען - בעיית האבטלה הינה כיום הבעייה הקריטית במשק הישראלי. אפילו אם בשבועות הקרובים תתמתן האבטלה, אין זה משנה את המגמה העולמית ובישראל; מתריע - אם לא נפעל היום, נגיע למלחמת מעמדות ולהפגנות הן בישראל והן בעולם המערבי כולו, שיסכנו את היציבות הפוליטית והכלכלית; מציע תוכנית ביניים, כלכלית חברתית, לטיפול באבטלה, בטווח המיידי ובטווח הארוך, והן ברמה הגלובלית, עד להיווצרות שיווי משקל כלכלי חדש

כ-150 חברות ישראליות העבירו ב-5 השנים האחרונות חלק מקווי הייצור, המחקר והפיתוח והשירותים למזרח אסיה, למזרח אירופה, למערב אירופה, לתורכיה, למצרים, לירדן ולמדינות נוספות. דבר שהביא להעסקתם של 50 אלף עובדים זרים ברחבי העולם בחברות אלו. כתוצאה מכך נגרם למשק הפסד תוצר של כ-10 - 8 מיליארדי שקלים בשנה, (כ-3% - 2.5% מהתוצר העסקי). כך גילה עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים בהופיעו היום (24/5/04) בפני ועדת הכספים של הכנסת, בנושא הערכות אסטרטגית חדשה לטיפול בסוגיית התעסוקה בישראל ובעולם.

הוא ציין, כי מדובר בחברות בתחומים של אלקטרוניקה, תוכנה, כימיה, תרופות, פלסטיקה, מתכת, מזון, רהיטים, טקסטיל והלבשה, מחקר ופיתוח, שרותים ועוד.

טירה ציין, כי בעיית האבטלה הינה כיום הבעיה הקריטית במשק הישראלי, ואם לא נפעל היום, נגיע למלחמת מעמדות ולהפגנות שיסכנו את היציבות הפוליטית והכלכלית בישראל ובעולם המערבי כולו. טירה ציין, כי אפילו אם בשבועות הקרובים תתמתן האבטלה, אין זה משנה את המגמה העולמית ובישראל.

נשיא התאחדות התעשיינים הציע, לחברי ועדת הכספים של הכנסת תוכנית לטיפול באבטלה הן בטווח המיידי, הן בטווח הארוך והן ברמה הגלובלית. לדעתו, קיים צורך בחשיבה מחודשת ליצירת מקומות עבודה עתידיים, תוך צמצום תקופת ההתאמה והאבטלה החיכוכית.

טירה ציין, כי חלקן הגדול של מדינות המערב, הנהיגו תוכניות לסבסד שכר ולהפחית את עלות העבודה - תוכניות הממוקדות באוכלוסיות החלשות. כאשר במדינות המפותחות (OECD) מהוות ההוצאות בגין סבסוד שכר ממוקד - 0.2% מהתוצר, וכרבע מכלל ההוצאה על תוכניות אקטיביות בשוק העבודה.

טירה טען, כי תוכניות אלו מגדילות את הביקוש ואת הצע העבודה. עם זאת, במטרה לסייע לאוכלוסיות החלשות לטווח הבינוני והארוך, יש לפעול במקביל לחיזוק מנגנוני חיפוש העבודה, תוכניות להכשרה מקצועית ולשדרוג מערכת החינוך.

נשיא התאחדות התעשיינים קרא לממשלה, לטווח המיידי להפחית באופן דרמטי את עלות העבודה למעסיקים, ולפעול לעידוד המגזר העסקי, על-מנת שייצרו מקומות עבודה רבים. בתוך כך, לכלול בחוק עידוד השקעות הון החדש מסלול תעסוקה לטובת תעשיות יעילות, עתירות עבודה. (ולא במסלול אדמניסטרטיבי), זאת על-מנת שפקידי האוצר לא יוכלו לאחר שנה לבטלו בקלות רבה; לתקן ולהפעיל את חוק המגזר העסקי, למתן סבסוד זמני לתוספת מועסקים; להנהיג מס הכנסה שלילי לבעלי שכר נמוך; להפחית משמעותית את דמי הביטוח הלאומי למעסיקים. במקביל, יש לדעת טירה, להמשיך ולקצץ בהוצאה הציבורית, על-מנת שיתפנו המקורות לצעדים אלו.

טירה סבור, כי על צעדים אלו להיות מלווים במדיניות מקרו-כלכלית תומכת צמיחה, שתוביל לצמיחה בת-קיימא של המגזר העסקי בשיעור של עד 5%-6% לשנה לפחות, שתאפשר הורדת האבטלה לשיעור הנמוך מ- 10%.

ברמה האסטרטגית - לטווח הארוך והבינוני, טוען טירה, על ממשלת ישראל לפעול להתאמת מערכת החינוך לשינויים הטכנולוגיים. כאשר מערכת החינוך צריכה להקנות לדור העתיד כלים להתמודד עם שינויים, במטרה שעובדי המחר ידעו להתאים עצמם במהירות ובקלות יחסית לשינויים בלתי צפויים, בשוק העבודה העתידי. על מערכת החינוך לתת דגש לערכי עבודה, לחשיבה כמותית, מיומנויות שפה, מחשב ועוד.

טירה ציין, בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת, כי ברמה הגלובלית, על ישראל וממשלות המערב לתכנן אסטרטגיה חדשה - "קפיטליזם חברתי", שיאפשר צמצום האבטלה עד לשיעור האבטלה הטבעי (כ-5%). יש להגיע, לדעת נשיא התעשיינים, להסכמה רב-לאומית באשר לשכר עבודה מינימלי, הוגן לשעת עבודה. לדעתו, מדינות המשלמות שכר נמוך מכך, תחשבנה כמעסיקות עבדים, ואין לסחור עימן. בנוסף, יש לדעת טירה, לגבש כללים נוספים לפיהם תפעלנה המדינות, כגון: איכות סביבה, כללי מיסוי ועוד. כל זאת עד להיווצרות איזונים כלכליים שיביאו לשיווי משקל חדש, תהליך שעשוי להמשך שנים רבות.

כל עוד, אמר טירה, תהליך כזה לא מתבצע בעולם, יש לייצר בישראל מצופים לתעסוקה השוקעת. עוד אמר נשיא התעשיינים, כי חוק עידוד השקעות הון החדש, המצוי בימים אלו בהליך חקיקה מתקדם, מהווה הזדמנות מצוינת לתת מענה לבעיית האבטלה, ההולכת ומחריפה. טירה טוען, כי יש לקבוע את סף היצוא כזכאי לסיוע במסגרת החוק - 25% מהגידול במכירות. טירה ציין, כי מרבית עובדי התעשייה (61%
210 אלף), מועסקים במפעלים המייצאים פחות מ- 25% מתוצרתם. כאשר באזורי הפריפריה כ- 53% מהעובדים בתעשייה מועסקים במפעלים המייצאים פחות מ-25% מהמכירות. במילים אחרות, אומר טירה, עלינו לעודד יצוא, אך לא לחרוץ את גורלם של עשרות אלפי עובדי תעשייה.

לכן יש לקבוע את תנאי היצוא כ- 25% יצוא מהגידול במכירות ולא מתוך כלל המכירות. בנוסף יש להוסיף מסלול תעסוקה לטובת היצרנים לשוק המקומי על מנת שימשיכו לייצר מקומות עבודה, בעיקר בפריפריה. בשל קיומו של הון פיזי בלתי מנוצל, אין להתנות מסלול זה בביצוע השקעה אלא בקליטת עובדים בלבד.