משרד התמ"ת ישלח הקיץ נציג כלכלי ל-OECD

בנימין בן אליעזר: "החברות בארגון הינו מנוף לרפורמות כלכליות". המשמעות הפיננסית המיידית של הצטרפות ל-OECD הינה שהממשלה עשויה בעתיד הקרוב לגייס כספים או למחזר הלוואות קיימות
 
"אנו צופים כי להצטרפות ישראל ל-OECD תהיה השפעה חיובית משמעותית על המשק הישראלי. מדובר במועדון יוקרתי שהחברות בו תביא להכרה בינ"ל בחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. ידוע כי קרנות השקעה מסוימות, למשל בתחום החיסכון הפנסיוני בארה"ב, מתחשבות בהיותה של מדינה חברת ה-OECD בשיקולי ההשקעה שלהם". כך אמר שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר עם ההכרזה על כניסתה של ישראל כחברה בארגון  OECD.
 
שר התמ"ת בן אליעזר הוסיף ואמר כי משרד התמ"ת נטל חלק מרכזי בהליך ההצטרפות של ישראל ל-OECD והוביל את עבודת המטה הבינמשרדית אל מול שש ועדות ה-OECD (מתוך 18 סה"כ) אשר בחנו את התאמתה של ישראל לדרישות הארגון – בתחומי העבודה והרווחה, הסחר ואשראי סחר חוץ, ההשקעות, מדע וטכנולוגיה, מדיניות הצרכנות, כימיקלים (בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה), והתחרות (באמצעות הרשות להגבלים עסקיים). משרד התמ"ת השקיע מאמצים רבים במהלך שלוש השנים האחרונות, בהכנת סקירות על תחומים מקצועיים שונים, ניירות עמדה, אירוח של משלחות בדיקה מקצועיות מה- OECD, תאום עם "שותפי העניין" במשרדי ממשלה אחרים ובחברה האזרחית וכן קידום הנושאים והצגתם בועדות הארגון.
 
"החברות היא מנוף לרפורמות כלכליות" מוסיף השר בן אליעזר, כך לדוגמה, "הובלתי את המשלחת הישראלית לשימוע בועדת העבודה והרווחה באוקטובר 2009, וכבר התחלתי לפעול ליישום המלצות דו"ח הוועדה על ישראל ולהקים ועדה ציבורית בין משרדית לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל. בוועדה חברים ארגוני העובדים והמעבידים וכן גופים מקצועיים כגון בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה. יישום ההמלצות יביא באופן הדרגתי לגידול משמעותי בהוצאה הממשלתית עלActive Labour Market Programmes וזאת לאור הקשר החזק שקיים בין תעסוקה לבין צמצום העוני. אנו צופים שפעולות אלה יצמצמו במידה ניכרת את העוני ואת אי השוויון שכידוע ממוקדים בעיקר באוכלוסיות שיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה נמוך", אמר השר בן אליעזר.
 
מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי מציין כי המשמעות הפיננסית של הצטרפות ל-OECD עשויה להיות באמצעות השפעה עקיפה על דירוג האשראי של ישראל - קרי הממשלה עשויה לגייס כספים או למחזר הלוואות קיימות בשוק הפיננסי העולמי, בריביות נמוכות יותר-חסכון העשוי תאורטית להגיע ל-100 מיליון דולר בשנה. ההשפעה הזאת עשויה גם לחלחל להלוואות, שהסקטור העסקי הישראלי לוקח בחו"ל.
 
קדמי מוסיף עוד כי הקיץ ישלח משרד התמ"ת נציג כלכלי שיגובה בצוות מקומי וכי הוא צופה כי בעקבות הצטרפות לארגון תארח ישראל מפגשים של חברות הארגון ברמה של  מומחים ומדינאים בועדות ובנושאים שונים ומגוונים. עוד ציין קדמי כי אותן מדינות המשתוקקות להצטרף לארגון כגון רוסיה ובעתיד נוספות יצטרכו לחזר גם אחרי ישראל.
 
בועז הירש, ראש מינהל סחר חוץ בתמ"ת מציין כי חברות ב-OECD משמעה גם עמידה בסטנדרטים גבוהים בכל הנוגע למדיניות ובפרט רגולציה ברמה גבוהה ויכולות הגופים הרגולטורים השונים, דבר אשר הינו בעל חשיבות רבה לחברות זרות אשר בוחנות השקעה בארץ. הפיקוח והביקורת המתמדת (באמצעות סקרים ו- peer reviews) במסגרת ועדות הארגון השונות, יש בה משום תמריץ לשמירה על מדיניות מאקרו כלכלית מאוזנת ויציבה. הדבר יעודד חברות זרות לבוא ולהשקיע בארץ. 
 
תחום בולט נוסף של השפעה על המשק הינו הכימיקלים (עבודה בתחום זה במסגרת ההצטרפות הייתה בהובלה של משרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם התמ"ת). במסגרת ההצטרפות, ישראל התחייבה למספר צעדים כגון הקמה של מנגנון רישום לכימיקלים חדשים וקיימים.
 
יצוין כי עקב המו"מ על הצטרפות בועדת הסחר (הובלת התמ"ת ובשיתוף הדוק עם משרדי הבריאות והמשפטים), הושגו הבנות בנוגע למשטר הקניין הרוחני בישראל, דבר שתרם רבות לכניסת ישראל ל- OECD.