אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
"ירדן מבקשת להשתלב בכלכלה הגלובלית ומגבירה את מאמציה לליברליזציה של המשק הירדני"
"פרוייקט ה- QIZ (הסכם ישראלי-ירדני-אמריקני בדבר יצור ויצוא משולב ישראלי-ירדני לארה"ב) חיזק באופן משמעותי את הקשרים הכלכליים בין ישראל לירדן וכיום ישנם 13 אזורי תעשייה ברחבי הממלכה המהווים חלק מפרוייקט זה ובהם פועלים 50 מפעלים שונים, רובם בתחום הטקסטיל." כך אמר מנכ"ל משרד התכנון הירדני, נאסר שריידה, בהרצאה בפני באי הועידה השנתית של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), שהתקיימה אמש במלון "דיוויד אינטרקונטיננטל" בתל-אביב.
נאסר שריידה, שמשרדו אחראי לנושאי תכנון כלכלי ושיתוף פעולה בינלאומי, ציין, כי הודות לפרוייקט ה- QIZ הייצוא הירדני לארה"ב גדל מרמה של 13 מיליון דולר ב-1999 ל-660 מיליון דולר ב-2003, כאשר 586 מיליון דולר מתוכו היה ייצוא מאזורי ה- QIZ. במהלך הרבעון הראשון של 2004 הייצוא מאזורי ה- QIZ הגיע לרמה של 565 מיליון דולר, נתון המבטא גידול של 53% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
שריידה מסר, כי מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתמו 15 הסכמים כלכליים בתחומי המסחר, התיירות, המים, האנרגיה, התחבורה והסביבה. הסחר ההדדי בין ישראל לירדן גדל ל-225 מיליון דולר, כאשר הייצוא הישראלי לירדן בשנת 2003 היה גדול מהייבוא ב-37 מיליון דולר. היקף ההשקעות הישראליות במשק הירדני מסתכמות כיום ב-40 מיליון דולר.
מנכ"ל משרד התכנון הירדני הדגיש, כי ממלכת ירדן שואפת להשתלב בכלכלה הגלובלית ומבקשת להתבסס על כלכלת ידע וייצוא. לדבריו, עידוד סחר החוץ והליברליזציה של הכלכלה הירדנית הם המפתחות להבטחת עתידה של הממלכה ההאשמית. לצורך כך נקטה ירדן בשורה של יוזמות ובראשן היוזמה להצטרפות לארגון הסחר העולמי, היוזמה להצטרפות ל"שותפות האיחוד האירופי והים-התיכון", והיוזמה לכינון הסכם סחר חופשי עם ארה"ב . מהלכים אלה ננקטים לצד שינוי הסביבה הרגולטורית בירדן, ביטול מכסים ועידוד הסקטור הפרטי במטרה להגדיל את התחרותיות של הכלכלה הירדנית ולמשוך משקיעים זרים.
נאסר שריידה, שמשרדו אחראי לנושאי תכנון כלכלי ושיתוף פעולה בינלאומי, ציין, כי הודות לפרוייקט ה- QIZ הייצוא הירדני לארה"ב גדל מרמה של 13 מיליון דולר ב-1999 ל-660 מיליון דולר ב-2003, כאשר 586 מיליון דולר מתוכו היה ייצוא מאזורי ה- QIZ. במהלך הרבעון הראשון של 2004 הייצוא מאזורי ה- QIZ הגיע לרמה של 565 מיליון דולר, נתון המבטא גידול של 53% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
שריידה מסר, כי מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתמו 15 הסכמים כלכליים בתחומי המסחר, התיירות, המים, האנרגיה, התחבורה והסביבה. הסחר ההדדי בין ישראל לירדן גדל ל-225 מיליון דולר, כאשר הייצוא הישראלי לירדן בשנת 2003 היה גדול מהייבוא ב-37 מיליון דולר. היקף ההשקעות הישראליות במשק הירדני מסתכמות כיום ב-40 מיליון דולר.
מנכ"ל משרד התכנון הירדני הדגיש, כי ממלכת ירדן שואפת להשתלב בכלכלה הגלובלית ומבקשת להתבסס על כלכלת ידע וייצוא. לדבריו, עידוד סחר החוץ והליברליזציה של הכלכלה הירדנית הם המפתחות להבטחת עתידה של הממלכה ההאשמית. לצורך כך נקטה ירדן בשורה של יוזמות ובראשן היוזמה להצטרפות לארגון הסחר העולמי, היוזמה להצטרפות ל"שותפות האיחוד האירופי והים-התיכון", והיוזמה לכינון הסכם סחר חופשי עם ארה"ב . מהלכים אלה ננקטים לצד שינוי הסביבה הרגולטורית בירדן, ביטול מכסים ועידוד הסקטור הפרטי במטרה להגדיל את התחרותיות של הכלכלה הירדנית ולמשוך משקיעים זרים.
בתצלום: (מימין לשמאל): בני גאון, נאסר שריידה ותא"ל (מיל.) יצחקי חן, מנכ"ל המי"ל.
