מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: ישראל היא מדינה רווית רגולציה בכל התחומים

עו"ד גד סואן: "למנהלי החברות הציבוריות נמאס משטף ההוראות, הכללים, התקנות והחוקים שמוטלים על החברות; לא בכדי פורח בארץ שוק של 'מאכערים' - אזרח מן השורה מתקשה לכלכל את צעדיו בים ההוראות, התקנות, החוקים והצווים; חשיפת נתונים, תוכניות וסודות מסחריים עלולה לפגוע ברווחי החברות הבורסאיות"
 
"ישראל היא מדינת רווית רגולציה כמעט בכל תחום כלכלי ועסקי – תקשורת, נדל"ן, תעשייה, מסחר, השקעות, הון סיכון ומו"פ. עודף הרגולציה פוגע בכושר התחרות של המשק הישראלי". כך אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עו"ד גד סואן, בהרצאה במכון להשתלמויות עורכי הדין, שהתקיימה באוניברסיטת ת"א.
 
לדברי גד סואן, לא בכדי פורח בארץ שוק של "מאכערים", הן לעניין מרכז ההשקעות, הן לעניין המדען הראשי וקרנות השיווק, והן לצורך מגעים עם שלטונות המס ורשויות אחרות, שהרי אזרח מן השורה מתקשה לכלכל את צעדיו בים ההוראות, התקנות, החוקים והצווים. לדבריו, לא מעט עורכי דין ורואי חשבון וסתם "מאכערים" מתפרנסים היטב מעודף הביורוקרטיה והרגולציה של המשק. סואן קבל על כך שהדיבורים של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הצורך לפשט את התהליכים, להקטין את הרגולציה ולצמצם את הביורקרטיה נשארים בגדר דיבורים ואינם מחלחלים למערכת הציבורית. טענותיהם של משקיעים זרים על עודף הביורוקרטיה והרגולציה בכל הקשור להשקעות בישראל נשמעות שוב ושוב.
 
סואן הוסיף: "כשבוחנים את שוק ההון רואים שגם בתחום זה הרגולציה 'חוגגת'. השטף הבלתי פוסק של הוראות, כללים, תקנות וחוקים, שמוטלים חדשות לבקרים על החברות הציבוריות מטיל עליהן נטל כבד, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה כספית, עד שמנהלים רבים מתלוננים שהוא "ממאיס עליהם את החיים".
 
מנכ"ל איגוד החברות הציג שורה של תיקוני חקיקה והוראות עליהם החליטה רשות ני"ע בשנה האחרונה ובהם: שינוי מודל הדיווח העסקי, דיווח על אימוץ קוד אתי, דיווח על פעילות מבקרי הפנים, דיווח על רכישת נכסים, דיווח על אומדנים חשבונאיים קריטיים, סיווג התחייבויות העלולות להיפרע בשל הפרת אמות מידה פיננסית כהתחייבות מיידיות והדיווח הכרוך בצידן, פרשנות מרחיבה לנושא "עניין אישי", דיווח על מינוי דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית, החמרת הקריטריונים לאישור עסקאות באסיפה כללית עם רוב מיוחד והרחבת דרישות הגילוי בנוגע להערכות שווי.
 
הוא הביא כדוגמא אבסורדית את התקנה שהוצאה ע"י רשות ני"ע, שאין כמותה בחו"ל, לפיה חברה ציבורית צריכה לפרסם בדוחותיה השנתיים את גובה הסכומים שתרמה בשנה החולפת ואת מדיניות התרומות שלה. "חברה שתורמת למטרה זו או אחרת יכולה מיוזמתה, לצורכי הסברה או שיווק, לפרסם שהיא תורמת למטרות חברתיות ותבוא עליה הברכה. אך האם צריך לחייב חברה לפרסם דבר שכזה ? למי זה נחוץ ? אולי כדי ששורה של מוסדות צדקה יידעו מי ומי התורמים ויידעו למי לפנות ?למוסדות התקינה והחקיקה פתרונים".
 
סואן ציטט את פרופ' ג'וליאן פראנקס מ"לונדון ביזנס סקול", שביקר לאחרונה בישראל ואמר כי "אני מבחין בישראל ברצון גובר להחמיר את הפיקוח והרגולציה של עולם העסקים. נראה לי שאתם שקועים בכך עד צוואר. מדברים אצלכם על חקיקה פולשנית המתיימרת להורות לעסקים כיצד להתנהל. לרגולציה מופרזת יש עלות משקית כבדה והיא מעמידה את מנהלי החברות במצב של תפקוד חלקי".
 
סואן אף הזהיר מפני המגמה הרווחת ברשות ני"ע לחייב חברות ציבוריות לחשוף נתונים, תוכניות וסודות מסחריים, שעלולים לפגוע בחברה וברווחיה. לדבריו, צריך לזכור שהמשקיע בחברה רוצה קודם כל להשיא את רווחיו. אם החברה צריכה להשקיע כסף רב ואנרגיה מרובה במילוי הוראות רגולטוריות שונות ומשונות זה עלול לפגוע ברווחיה וממילא במשקיעים, גדולים כקטנים. "האם אנחנו רוצים להגיע למצב שחברות פרטיות יימנעו מלרשום את מניותיהן למסחר בבורסה שלנו ? האם למישהו יש עניין שחברות ציבוריות יימחקו מהמסחר בשל המעמסה הכבדה והחשיפה הרבה ?, האם באמת צריכות הרשויות להתערב בכל היבט אפשרי של התנהלות החברות ?, האם לא צריך לאפשר לדירקטוריון ולאסיפה הכללית לנהל את החברות על פי הבנתם ?", שאל סואן.