ישראל הוסרה מהרשימה השחורה של מדינות המפרות קניין רוחני

ארבע שנים לאחר חתימת מזכר ההבנות עם ארה"ב וכחודש לאחר שהעבירה הכנסת את תיקון החקיקה האחרון שנדרש מכוחו, הודיע נציב הסחר האמריקאי על הסרת ישראל מדו"ח ה-301.

ישראל נמצאת ברשימה מזה שנים רבות, עקב טענות ארה"ב כי רמת ההגנה על קניין רוחני בארץ, בפרט בתחום ההגנה על תרופות מקור, אינה מספקת.

בהודעה רשמית, שפורסמה על ידי נציב הסחר האמריקאי (USTR) מייקל פרומן ביום שישי האחרון, באה לסופה פרשת הקניין הרוחני שריחפה מעל ליחסי הסחר ישראל-ארה"ב מזה שנים רבות.

המו"מ עם ארה"ב, אותו הוביל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, החל בשנת 2008 והגיע לסיומו במזכר הבנות שנחתם בין נציב הסחר האמריקאי דאז רון קירק ושר התמ"ת דאז בנימין בן אליעזר בפברואר 2010. ישראל נדרשה לשינויים במשטר הקניין הרוחני גם כחלק מהמחויבויות שלקחה על עצמה בתהליך ההצטרפות ל-OECD.

בעבודה משותפת של משרדי הכלכלה, המשפטים, הבריאות והאוצר קודמו תיקוני החוקים המתחייבים מההסכם:

תיקון פקודת הרוקחים באופן שזמן ההגנה על מידע בתיקי רישום תרופות המקור, יהיה מוגן במשך שש שנים (במקום חמש) מיום רישום התרופה לראשונה בישראל, או 6.5 שנים (במקום 5.5 שנים) מיום רישום התרופה "במדינה מוכרת" (על פי רשימת משרד הבריאות). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי 2011.

תיקון חוק הפטנטים, אשר יקבע כי בקשת פטנט תפורסם 18 חודשים ממועד הגשתה לרשם הפטנטים, ויובטח סעד סביר למפר הפטנט (במידה שהפטנט אכן ניתן). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי 2013.

תיקון נוסף לחוק הפטנטים, מתייחס לצו להארכת תוקף פטנט לתקופה של עד חמש שנים. חישוב תקופת ההגנה הנוספת נעשה בארץ, באופן ייחודי, בהסתמך ובהתאם לתקופות הגנה נוספות המוענקות במדינות אחרות. עיקר השינוי הוא בכך שכעת הגנה זו תינתן בהסתמך רק על שש מדינות גדולות (ארה"ב וחמש מדינות אירופאיות - אנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה) במקום בצמוד למדינות רבות נוספות.  חקיקה זו עברה בכנסת בינואר השנה (2014)

אמר שר הכלכלה נפתלי בנט, לפני צאתו לביקור בוושינגטון, שם ייפגש, בין השאר, עם חברי קונגרס ויעמוד בראש משלחת החברות לכנס לנדמרק – הכנס השנתי להשקעות בישראל: "הוכחנו בגרות ואחריות באחד התחומים המשמעותיים ביותר לסחר הבינלאומי כפי שהתחייבנו, ואני מאמין כי הבעת האמון החשובה של ארה"ב והכרתה בחוזקו של משטר הקניין הרוחני בישראל, תסייע בידנו להמשיך בקידום התעשייה הישראלית ובהפצת הידע, החדשנות והיכולות שלנו למדינות רבות". 

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה אוהד כהן, שגם ליווה את המו"מ עם ארה"ב על מזכר ההבנות כששימש כנספח המסחרי של ישראל בוושינגטון: "מינהל סחר חוץ מכיר בחשיבותו והשפעתו הגדולה של תחום הקניין הרוחני על סחר החוץ של ישראל ועל קידומה של התעשייה הישראלית. קניין רוחני הוא נושא רגיש, הדורש איזון וטיפול נכון ובעל חשיבות רבה לכלכלה הישראלית.

"אנו מאמינים שיישום ההבנות שהושגו לפני ארבע שנים עם ארה"ב, אכן מוביל לאיזון הנדרש. הסרת ישראל מהרשימה השחורה בארה"ב היא עדות נוספת לכל שותפות הסחר שלנו, על כך שישראל היא כר פורה לפעילות מסחרית, בדגש על פעילות מו"פ, שקניין רוחני הוא מאבני היסוד שלה".