יו״ר מכון היצוא: הסחר בין ישראל והאמירויות גדל בקצב אקספוננציאלי

לרגל ציון שנה להסכמי אברהם שהביאו נורמליזציה ליחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות נפגשנו לשיחת ״זום״ עם יו״ר מכון היצוא, מר אדיב ברוך, שמשמש בתפקידו לאחר קריירה ארוכה בהייטק ובחדשנות הישראלית.

אדיב מספר על המשלחת הישראלית שתצא בקרוב לאיחוד האמירויות, ועל המפגשים העסקיים שצפויים לה ב״דובאי אקספו״ - תערוכה עולמית בהשתתפות קרוב ל-200 מדינות שתהיה פתוחה לציבור הרחב במשך שישה חודשים תמימים וצפויה למשוך 25 מיליון מבקרים מרחבי העולם. בביתן המייצג את מדינת ישראל ישולבו משרדי ממשלה, בהובלת משרדי החוץ, התיירות, הגנת הסביבה, האוצר, הכלכלה, החקלאות, האנרגיה, שוויון חברתי, מערך הסייבר ועוד ויתקיימו בו אירועי תרבות, מסיבות ומפגשים כלכליים.

אדיב ברוך, יו״ר מכון היצוא: ״אנחנו במכון היצוא בנינו את המשלחת העסקית הרשמית והראשונה שיצאה מישראל על מנת להתוות את המדיניות, וכעת אנחנו נמצאים למעשה עם סיום השנה הראשונה לציון החתימה על ההסכמים הללו, ופתיחת השנה השנייה להסכמי אברהם, וזה מתרחש בדיוק ביחד עם קיומו של אקספו 2020 בדובאי, ולכן אנחנו רואים במשלחת שתצא בקרוב לאיחוד האמירויות הזדמנות ייחודית ויוצאת דופן. זאת תהיה המשלחת הכלכלית הרשמית שיוצאת לאקספו ואחת המטרות הבולטות שלה היא כמובן המשך בניית תשתית כלכלית בין המדינות. אנחנו מתכננים לקיים דיונים בדובאי ובאבו דאבי עם הגופים הרלוונטיים המשפיעים ביותר באזור, כולל מספר אירועים מאוד משמעותיים באקספו ביחד עם מדינות נוספות. בסופו של דבר מדובר במפגש מדינות גלובלי בין נציגי מדינות העולם, ומעבר לביתן הישראלי אנחנו מתכוונים לייצר שם מפגשים גלובליים ולהבין שחלק מהאתגרים הם אתגרים בינלאומיים כפי שמגיפת הקורונה היא אתגר בינלאומי, ולכן לעיתים צריך לאחד כוחות. מגיפת הקורונה הזכירה לנו שהנגיף לא מבדיל בין גזע, מין ודת או מיקום גיאוגרפי וכדי להילחם בה צריך לאחד כוחות. הסכמי אברהם בעצם מאפשרים לנו לאחד כוחות ואני חושב שהדור שלנו קיבל את הלפיד לשנות את פני כל השכונה הגלובלית שלנו״.

מה תפקידו של מכון הייצוא ביישום הסכמי אברהם?

אדיב ברוך: ״תפקידו של מכון היצוא בפרט בהסכמי אברהם הוא להכניס לפעולה את הדיפלומטיה הכלכלית. למעשה לא היתה בין ישראל ומדינות המפרץ מתיחות מדינית או בטחונית אלא חרמים כלכליים, והסכמי אברהם הם למעשה שלום כלכלי שאיפשר להכניס לפעולה את הדיפלומטיה הכלכלית. גם משרד החוץ מבין את חשיבות המושג ׳דיפולמטיה כלכלית׳, ובוודאי שמשרד הכלכלה, ולכן אנחנו רואים פה שינוי מאד מעניין. אם בתקופה שלפני הסכמי אברהם ראינו מאות חברות ישראליות שפעלו באזור – דרך שותפים עסקיים או דרך חברות בנות שהוקמו באירופה או בקפריסין, הרי שלאחר החתימה על ההסכמים זה לפתע איפשר לחברות ישראליות ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי בין הקהילה העסקית הישראלית לבין הקהילה העסקית במפרץ. הדבר מאפשר לקיים מפגשים כאשר הצד הישראלי קשוב לצרכים ולאתגרים, וכאשר אנחנו קשובים אנחנו יכולים לספק פתרונות משותפים ולהסתכל בראייה הרבה יותר רחבה ולהבין שזה לא רק המסחר הבילטרלי בין איחוד האמירויות וישראל אלא איך מסתכלים על כל האזור, ודרך פעילויות משותפות להגיע לקהלי מטרה ושווקים שעד להסכמי אברהם היו סגורים לחברות ישראליות או לחדשנות ישראלית. זוהי המהות האמיתית של הסכמי אברהם״.

שנה לציון החתימה על ההסכמים, כיצד מתנהל הסחר בין המדינות?

אדיב ברוך: ״עם החתימה על ההסכמים היה לנו חזון של מיליארד דולר תוך שנה וחמישה מיליארד דולר בהסכמי מסחר בילטראליים תוך ארבע שנים וחשבו שאני חולם, אבל הלכה למעשה אנחנו נמצאים בקצב הזה, ונעבור את הסכום של מיליארד דולר בהסכמים בילטראליים עד סוף השנה. זה קצב התפתחות אקספוננציאלי ומה שמעניין זה התחומים השונים: השירותים והחדשנות הטכנולוגית מקבלים עדיפות על פני המרכיבים ההיסטוריים שהם יהלומים וחומרי גלם, וזה מאוד משמעותי״.

מה תרם לדעתך להצלחה הכלכלית של איחוד האמירויות? כיצד היא הצליחה להפוך מרכז עולמי לעסקים?

אדיב ברוך: ״האמירויות חרטו על דגלן להיות מרכז לוגיסטי אזורי כאשר העוגנים המשמעותיים באיחוד האמירויות הן דובאי ואבו דאבי. הם הקימו 37 אזורי סחר חופשי כדי שיהיה לחברות רב לאומיות את התמריצים להגיע, וכיום המרכזים האלה מהווים למעשה את המשרדים הראשיים של חברות רב-לאומיות שפועלות בכל אזור MENA, ובחרו למקם את המטות הראשיים שלהם באמירויות, וזה מרשים לראות את מה שהם בנו שם. ואני מתכוון מבחינת תשתית, מבחינה תפעולית, מהדרך שהם עושים עסקים וכל המהלך הרגולטורי שנועד לסייע ולהקל בעשיית עסקים. יש הקלה ברגולציה והם בהחלט חושבים אסטרטגית וחושבים נכון, חושבים כל הזמן על תמריצים ושיתופי פעולה, וזה בהחלט משפיע על הרצון לעשות שם עסקים״.

הראיון המלא עם מר אדיב ברוך, יו״ר מכון היצוא הישראלי, יתפרסם בגיליון אוקטובר של מגזין PORT2PORT.