ועדת הכלכלה למשרד הבריאות: יש לקיים חוק שוטף + 30 תוך זמן סביר

ביוזמת היו״ר, ח״כ יעקב מרגי, התכנסה היום ועדת הכלכלה לישיבה שעסקה בהעדפת תוצרת הארץ ויישום חוק מוסר תשלומים במערכת הבריאות. זאת בהמשך למעקב רצוף שמקיימת הוועדה אחר הסיוע לתעשייה הישראלית וכן מעקב שוטף אחר החלת חוק מוסר התשלומים ("שוטף פלוס 30") על מערכת הבריאות, והביקורת שמתחה על כך שמערכת הבריאות אינה מיישמת את החוק. בפתח הדיון הבוקר אמר היו״ר מרגי: ״300 מיליון השקלים שהובטחו לשם כך זה כלום, נרצה לשמוע איך הדבר ייושם בפועל. אני מקווה שאין פה קומבינה מספרית״.

נציג משרד הבריאות, ליאור ברק, הזכיר כי לפני מספר חודשים הוסכם על תקציב של 300 מיליון שקל, ומשרד האוצר סייע בתקציב של 200 מיליוני שקלים נוספים. לדבריו, ״זה יאפשר לנו להחיל את התקנות על מגוון רחב יותר של ספקים״.

הוא ציין כי התקנות בעניין נמצאות בשלבי הכנה סופיים והמשרד מגדיל את הספקים שיכללו בהן. עם זאת, ברק לא התחייב על מועד להגשת התקנות לוועדה. נציג האוצר, רועי קהאן, הסביר כי המטרה היא לתת מענה בתקנות ל-200 מיליון השקלים הנוספים, ואם לא הייתה התוספת התקנות כבר היו מוגשות לוועדה.

היו״ר מרגי דרש לדעת מתי יוגשו התקנות לוועדה וקהאן השיב כי צריך לבחון האם צריך לפרסם את התקנות שוב להערות הציבור, אם כן הדבר ייקח זמן ואם לא אז ניתן להביא את התקנות לאישור ועדת הכלכלה בקרוב. נציגת הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות, עו״ד דנה שני, אמרה כי התקיימה התייעצות עם משרד המשפטים, וככל הנראה צריך לפרסם את התקנות שוב להערות הציבור.

מנכ״ל מדיספקט, אבנר ספקטור, אמר כי ליצרניות ישראליות אין יתרון ובפועל הן מופלות לרעה ולכן צריך להכיל את תקנות ההעדפה לפי חוק המכרזים . עוד אמר, שכשאין מדיניות תשלומים ואין מנגנון תשלומים אחיד, החברות צריכות לייקר את המוצרים ואז משלמים פעמיים.

מנכ״ל סביון דיאגנוסטיקה בע״מ, נתן ויפלנד, סיפר כי בתחילת משבר הקורונה נתבקש ע״י משרד הביטחון לסייע בהתמודדות עם המגפה. מפעלו עצר את פעילותו הרגילה, הקצה משאבים, עבר את התהליכים הנדרשים במשרד הבריאות וקיבל את האישורים לרכוש תוצרת סין וקוריאה. ״אנחנו לא מבקשים העדפה, אלא הזדמנות שווה״ אמר ויפלנד. היו״ר מרגי אמר בתגובה: ״עשו זאת להרבה מפעלים בתעשייה הישראלית, זאת התנהלות לא אחראית, לא צודקת ולא הוגנת״.

ירון יצהרי, מנכ״ל מדטרוניק, ביקש לוודא שמניין ימי תשלום האשראי יחל מיום קבלת הסחורה והפקת החשבונית, ולא להתחיל את מניין ימי האשראי מיום קליטת החשבונית בבתי החולים. לנושא התייחסה נציגת משרד הכלכלה, נעמי הימן, ואמרה שתשלום החשבוניות מוסדר בחוק וימי הספירה מתחילים משלב קבלת ואישור החשבונית כקבילה, גם מבחינת הפרטים שמופיעים וגם מבחינת העבודה – אם בוצעה או לא.

באשר לסכום שהוקצה למשרד הבריאות אמר קהאן, כי מדובר בתשלום חד פעמי של 500 מיליון שקל. בתגובה קרא היו״ר מרגי לשרים לעמוד בלשון החוק, ולהקצות את כל 3 מיליארד השקלים הדרושים למערכת הבריאות. ״בסוף צריך ליישר קו עם כולם, אנחנו חיים כאילו האוצר והמדינה סומכים על האזרח והתעשייה שיהיו חברת האשראי של המדינה. יש ציפיות אחרות ממשרדי הממשלה והמדינה ואם לא בעת הזו אז מתי?״, אמר היו״ר.

היו״ר מרגי סיכם ואמר, כי ״הוועדה רואה בחומרה ומוחה על התנהלות משרד הבריאות, שלא עומד בחוק ולא נותן הזדמנות הוגנה ושווה לתוצרת ישראלית. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לסייע לתעשייה הישראלית ולתעדף תוצרת הארץ. הוועדה קוראת לממשלה לבחון דרכים לייצור הזרמה של חמצן כלכלי לתעשייה הישראלית״.

עוד ציין היו״ר מרגי, כי הוועדה פונה לשרי הבריאות, הכלכלה והאוצר בדרישה להגיש את התקנות עם מתווה להחלת החוק במלואו על מערכת הבריאות, תוך זמן סביר, ומבקשת לקצר את זמן תהליך אישור התקנות ולהעביר אותם לוועדה בהקדם״. בסיום דבריו הוסיף מרגי: ״אני מסיים את הדיון בתחושה שלא נעשה מספיק. יש לנו דרכים אחרות להביא את משרד הבריאות למצב שהוא מקשיב יותר לוועדות הכנסת״.