ועדת הכלכלה דנה בהצעות לתיקון חוק התקנים וחוק מקורות אנרגיה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, החלה אתמול להכין לקריאה שנייה ושלישית שתי הצעות ממשלתיות לתיקון חוק התקנים וחוק מקורות אנרגיה, על מנת לאמץ את ההוראות המחייבות בדין האירופי. בישיבה השתתפו שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת, שאמר כי מאז החלק לקדם את החקיקה החל לקבל איומים ולחצים, ושר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, שהוסיף כי הרפורמה נועדה לטפל ביוקר המחייה.

בפתח הדיון הציג שר הכלכלה ברקת את הרפורמה ואמר כי ״מהיום שהכרזתי שאנחנו צריכים להניע את הרפורמה התחילו הלחצים והאיומים. המונופולים שלחו אלי שליחים ואיימו עלי באמצעות פעילים פוליטיים ובכל דרך אפשרית. שלחתי את השליחים הביתה ואמרתי להם שאני לא חייב להם שום דבר ואני לא חושש משום דבר. המונופולים התרגלו לשלוט בשוק בדיוק ככה. חייבים להניע את השלב הכי חשוב ברפורמה שהוא עכשיו, והיום אנחנו מגיעים לחלק הכי חשוב. אני משוכנע שהחקיקה תעשה את הדבר הנכון״. 

ח״כ סימון דוידסון ביקש להזכיר, כי השרה לשעבר אורנה ברביבאי העבירה בכנסת הקודמת תיקונים דומים והשר ברקת השיב: ״אנחנו ממשיכים את הנושא, זה לא פוליטי זה מקצועי, היא המשיכה את מה שהיה לפניה וזה שרשרת״

יו״ר הוועדה ח״כ דוד ביטן אמר כי בחוק ההסדרים של 2021 עברה רפורמה, אך כיום יש שתי יבואניות שהפכו למונופול ומשפיעות על המחיר, והוסיף: ״מביאים יבוא וחברות משתלטות על היבוא, והתוצאה היא שזה לא מוריד מחיר רק מעלה, אז אני כן רוצה תשובות איך מונעים את זה? אני רוצה לדעת אם עשיתם עבודה כלכלית, מה השפעת החוק על המחירים? כמה זה יוזיל ליבואנים הבנתי, השאלה כמה יזלוג לצרכן?״.

ח״כ בליאק פנה לשר ברקת ואמר ״אני לא מרגיש שהמונופולים מפחדים מכם, לא מהמדבקות ולא ממסיבות העיתונאים, אנחנו חייבים לחייב את המונופולים בתחום המזון לפרסם דוחות לציבור בחקיקה. כמה פעמים התכנס הקבינט הכלכלי חברתי? אולי פעם אחת. אתם לא עושים מספיק, נכשלתם במאבק ביוקר המחייה״. 

ח״כ יסמין פרידמן הצטרפה לדבריו ואמרה כי ״הרפורמה הזו לבדה לא תצליח להוריד מחירים, צריך משהו יותר משמעותי״. 

ח״כ עופר כסיף ציין כי גם אידיאולוגית וגם פרקטית יבוא הוא לא הפתרון להורדת יוקר המחייה, ״ראינו מה היה עם החמאה ב-2018, עם המלפפונים שפתחו יבוא והמחיר עלה ב-75% בתוך שבוע. להגיד שיבוא הוא זה שיוריד מחירים זה לא נכון, הדרך היא תחרות הוגנת של הקמעונאים הקטנים״, אמר. 

מנכ״ל מכון התקנים ד״ר גלעד גולומב טען שהרפורמה טובה לישראל. ״אימוץ תקינה אירופאית ודירקטיבה אירופאית זה טוב מאוד. ההערה שלנו מיועדת למקומות שסוטים מאירופה, באירופה יש דרישה ליבואנים ויצרנים להחזיק מידע שהם עומדים בדירקטיבה או תקינה אירופאית״, אמר. הוא הוסיף כי באירופה יש מעל 200 אלף עובדים במעבדות שמסוגלות לבדוק כמעט כל דבר.

סמנכ״ל יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן, אמר כי הם מברכים על הרפורמה וכי זאת הדרך לייצר תחרות אפקטיבית. אבל לדבריו, ״גם היום אנחנו עדיין לא במקום ש'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' וגם אחרי הרפורמה לא נהיה. זאת התקדמות אבל נשארו פערים משמעותיים, למשל בברזים ובאבקת כביסה״. 

סמנכ״לית לובי 99, עו״ד רחל גור, אמרה שלמיטב הבנתה הצעת החוק חלה על אולי מחצית מהתקנים והוסיפה: ״נשמח לקבל ממשרד הכלכלה את רשימת המוצרים שיכללו ברפורמה״.

מנהלת אגף קשרי חוץ בארגון ׳בטרם׳, עינת שגיא אלפסה, ביקשה להתייחס להחרגה בחוק של מוצרים מסוימים: ״אני מייצגת מונופול גדול של ילדי ישראל, אני יודעת שיש החרגה למוצרים לילדים מתחת לגיל 3, מדובר על מוצרים שיכולים להיות מאוד מסוכנים ולכן צריכים את הפיקוח הנוסף הזה״.

רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים במשרד האוצר, גל ברנס, התייחס לבקשות להחרגה ואמר שעמדת האוצר תמיד הייתה שצריך רפורמות מבניות, וכי הצעת החוק הנוכחית מגיעה אחרי דיונים בממשלה ואחרי הפקת לקחים מרפורמות קודמות. ״התובנה העיקרית מהרפורמות הקודמות היא שאי אפשר לפתור את הבעיה כשיש חריגים. אם לא נאמץ 100% נישאר באותה בעיה. יעלו פה סיבות לחריגים אבל השאלה האם זה שווה את הפגיעה ביוקר המחייה בכל מוצר ומוצר שיעלו פה״, אמר. 

השר ברקת הגיב לדברים שעלו בדיון ואמר כי מוצצים באירופה לא יותר מסוכנים מישראל וכי אין אזהרת מסע שאסור לקנות מוצצים באירופה.

לאחר מכן עברה הוועדה לדון בהצעה לתיקון חוק מקורות אנרגיה, במסגרת אותה רפורמה. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הציג את ההצעה ואמר כי מדובר בהשלמת המהלך להפחתת יוקר המחייה. הוא הוסיף, כי ״הפחתת הרגולציה תאפשר ייבוא קל וזול של מוצרים, מה שיגביר את התחרות בשוק שנאמד בלמעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה, ויאפשר לצרכנים ליהנות ממגוון גדול יותר של מוצרי חשמל ובמחירים אטרקטיביים. בנוסף, המוצרים שיגיעו לארץ יהיו יעילים יותר באנרגיה, מה שיביא לחיסכון בהוצאות החשמל של משקי הבית. אנחנו נאיץ את ירידות המחירים באמצעות צעדים נוספים לפתיחת השוק לייבוא באופן מלא וחופשי״.

ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר, ציין כי הרפורמה תקטין גם את צריכת החשמל הביתית, וכך כל משק בית יחסוך פעמיים. פעם אחת בהוזלת מחירי מוצרי החשמל ופעם שנייה בחיסכון של כ-350 שקל בשנה עלות החשמל. 

היו״ר ביטן דרש לדעת כמה מההוזלה תגיד לצרכן, ואייפר ציין כי בשנה האחרונה, מתחילת יישום הרפורמה, המחיר ירד ב-5.4%. לדבריו, נכון שזה החזיר את המחיר למה שהיה ב-2021, אך אם לא הייתה אינפלציה השפעת הרפורמה הייתה משמעותית יותר. היו״ר ביטן סיכם את הדיונים ושב ודרש לבחון כיצד אפשר להעביר את ההוזלות לצרכנים.