הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים אושרה בקריאה ראשונה בכנסת

תיקון לחוק ההגבלים העסקים אותו מקדמים שר הכלכלה אלי כהן, ורשות ההגבלים העסקיים עבר אתמול בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. מטרתו העיקרית של תיקון החוק היא לחזק את ההרתעה והאפקטיביות של רשות הגבלים עסקיים, ולמקד את העשייה שלה בקידום התחרות ובהורדת יוקר המחייה. במסגרת תיקון החקיקה יוסר הנטל הבירוקרטי מגופים שאינם פוגעים בתחרות, על מנת לאפשר לעסקים הפועלים בהגינות לקדם צמיחה כלכלית במשק.

התיקונים יעדכנו את החוק כך שיתאים לשינויים המשמעותיים שעברה הכלכלה הישראלית מאז נחקק לפני כ-30 שנה וכן יקרבו את הדין הישראלי למקובל בעולם בתחום ההגבלים העסקיים. 

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: ״צעד נוסף לצמצום הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המיותר, ולהקלה על המסחר ועשיית העסקים במשק. הרפורמה תאפשר לרשות הגבלים עסקיים להגביר את פעילות האכיפה האפקטיבית שלה ולהפנות את משאביה לקידום התחרות, ולחיזוק את ההרתעה כנגד מונופולים וגופים אחרים הפוגעים בתחרות״.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין: ״החוק במתכונתו החדשה יחייב בעלי עסקים לנהוג באחריות תחרותית בד בבד עם הפחתת הנטל הרגולטורי והקלה על עסקים קטנים.תיקון החוק יאפשר לרשות הגבלים עסקיים להגביר את האכיפה ולנקוט סנקציות משמעותיות ביחס לעסקים שפוגעים בתחרות״.

עיקרי השינוי המוצע: הרחבת הגדרת בעל המונופולין הכפוף לחובות והאיסורים בחוק ההגבלים העסקיים, כך שתחול על כל מי שיש לו כוח שוק משמעותי, גם אם נתח השוק שלו נמוך מ- 50%. החוק הנוכחי קובע נתח שוק של מעל 50% כמדד היחיד להיותו של גוף בעל מונופולין. צמצום חובת הדיווח לממונה על מיזוגים קטנים. הצמצום ייעשה על ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח ממחזור משותף של 150 מיליון ₪ למחזור משותף של 360 מיליון ₪. עלייה זו מתחייבת לאור הצמיחה המשמעותית שעבר המשק הישראלי מאז שנקבע הסכום הנוכחי בחוק בשנת 1999, וכן לאור זאת שבמדינת ישראל ישנו נטל רגולטורי של פיקוח על מיזוגים רב יחסית למדינות ה- OECD. כפי שניתן לראות בתרשים למטה, לפי נתוני הOECD ישראל נמצאת גבוה, במקום השלישי מבין מדינות הOECD, במספר מיזוגים המוגשים לאישור, יחסית לגודל האוכלוסייה. 

ביטול המגבלה של עד 24.5 מיליון שקל לעיצום מרבי כנגד מפרי החוק, כך שכלל העסקים במשק הישראלי יהיו כפופים לרף עיצומים עליון בשיעור של 8% ממחזור מכירותיהם. המצב הקיים מיטיב באופן לא מוצדק דווקא עם התאגידים הגדולים והחזקים ביותר במשק, אשר להם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים. התיקון יביא לחיזוק ההרתעה והאכיפה ביחס לגופים הגדולים ביותר במשק הישראלי. 

לגבי הסדרים כובלים, הרפורמה תמשיך את המגמה של צמצום הצורך באישורים בירוקרטיים ומעבר לאיסור מהותי על הסדרים שפוגעים בתחרות. התיקון ייעשה על ידי מהלך משלים לתיקון חוק ההגבלים העסקיים בהרחבה של כללי פטור סוג. הכוונה היא שהסדרים כגון מיזמים משותפים שאינם מיועדים לפגוע בתחרות ואינם פוגעים בתחרות.

השוואת תקופות הבדיקה של עסקאות מיזוג ושל הסדרים כובלים – קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים, מ-90 ל-30 יום, בדומה לפרק הזמן הקבוע ביחס להחלטה במיזוג. בנוסף, לממונה תהיה הסמכות להאריך את תקופת ההחלטה בבקשות פטור ואישור מיזוגים בעוד 120 יום במקרים שבהם הבדיקה מורכבת ודורשת פרק זמן ארוך יותר. 

שינוי שמו של חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות, ותיקונים דומים ביחס לבית הדין להגבלים עסקיים, הממונה על הגבלים עסקיים ורשות הגבלים עסקיים.