הסכם אזור סחר חופשי ישראל-פנמה נכנס לתוקף

ההסכם לאזור סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של פנמה, נכנס לתוקפו בסוף השבוע (1.1.2020). ההסכם נחתם על ידי שר הכלכלה והתעשייה, מר אלי כהן ועל ידי שר המסחר והתעשייה הפנמני, מר אוגוסטו ארוסמנה מורנו ב-17 במאי 2018 בישראל. זהו הסכם הסחר הבילטראלי הראשון הנכנס לתוקף הכולל פרקי סחר בשירותים והשקעות.

כניסתו של ההסכם לתוקף תעניק גישה מועדפת לכל צד ביצוא של מוצרים לשוק של הצד השני ותוביל לביטול חסמים לסחר ההדדי. ההסכם מכונן כללים על מנת לאפשר סביבה נוחה לסחר ולהשקעות בין שני הצדדים, לקדם פיתוח כלכלי ולהגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי. ההסכם מאפשר ליצואנים לקבל הטבה ביצוא לפנמה בדמות פטור ממכס או מכס מופחת ובמקביל, מאפשר ליבואנים לייבא מוצרים מפנמה בהטבה במכס גם כן, וכך לסייע להורדת יוקר המחייה. 

שר הכלכלה והתעשייה, מר אלי כהן: ״משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות מינהל סחר חוץ, ממשיך לחזק את הקשרים הכלכליים של ישראל עם מדינות העולם בדגש על כלכלות מתפתחות שפוטנציאל הצמיחה שלהן רב. מדובר בחיזוק דריסת הרגל של ישראל באמריקה הלטינית, התואם את מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה הפועל לפתיחת אפשרויות חדשות בפני התעשייה הישראלית, תוך הענקת יתרון תחרותי ליצרנים הישראלים״.

מר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ: ״אנו נמצאים במגמה חיובית של העמקת הקשרים בין הקהילות העסקיות והממשלות. משרד הכלכלה והתעשייה פועל על מנת למצות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון ביחסי ישראל-פנמה, באופן אשר יועיל לשתי הכלכלות. בשל מיקומה האסטרטגי של פנמה, ההסכם צפוי גם לסייע ליצואנים ישראלים לחדור לשווקים נוספים באמריקה הלטינית, וכך לחזק את הייצוא הישראלי ולהגדיל את הצמיחה במשק. נזכיר כי הסכם זה נוסף על ההסכמים שיש כבר לישראל באזור עם מכסיקו ומדינות מרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופארגוואי), ואנו מקווים גם כי השנה ייכנס לתוקף הסכם אזור סחר חוץ עם קולומביה. נזכיר גם כי בספטמבר האחרון נכנס לתוקף שדרוג משמעותי של ההסכם לאזור סחר חופשי עם קנדה״.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2018 סך הסחר בין המדינות עמד על כ-19 מיליון דולר. היצוא הישראלי לפנמה עמד על 17.3 מיליון דולר ועיקרו היה בתחומי המכונות, מתכות, אופטיקה וכימיקלים. היבוא מפנמה עמד על כ-1.8 מיליון דולר והורכב בעיקרו ממוצרי חקלאות ,מזון ומכונות. 

כניסתו לתוקף של ההסכם צפויה לחזק את היחסים הכלכליים הבילטראליים וכן צפויה להביא להגדלת וגיוון הסחר בין המדינות.