המשרד להגנ״ס: שורת עיכובים ביישום המדיניות להפחתת הפליטות

כחלק מיישום חוק אוויר נקי ובמסגרת מחויבותה של מדינת ישראל להפחית פליטות גזי חממה החליטה הממשלה בשנת 2022 על עדכון התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה (החלטה 1282), אשר מהווה עוגן לשורת החלטות ממשלה המיועדות להפחית את זיהום האוויר וגזי החממה מהפעילויות בסקטורים המרכזיים במשק.

במסגרת דוח מעקב שנתי זה של המשרד להגנת הסביבה, מפורט מעקב סטטוס ביצוע בנוגע להחלטות הממשלה השונות הנוגעות במישרין ביעדי הפחתת זיהום אוויר וגזי חממה המפורטים בהחלטה 1282 ובאמצעים השונים ליישומם. דוח זה הוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בהתאם להחלטת הממשלה.

היעדים שעוגנו בהחלטה מתייחסים בעיקר לסקטורים: תעשייה, ייצור חשמל, תחבורה, חקלאות, פסולת וגזי קירור עד לשנת 2030. ההחלטה גם קובעת צעדים ספציפיים להפחתת זיהום אוויר ממקורות פרטניים וצעדים להנגשת מידע סביבתי ובריאותי, הנוגע למזהמי אוויר וקידום טכנולוגיות בתחום האקלים והסביבה. יצוין כי היעדים להפחתת פליטות גזי חממה עוגנו בהתחייבויותיה הרשמיות של מדינת ישראל במסגרת הסכם פריז.

הדוח מצביע על עיכוב ביישום חלקים ניכרים של אמצעי המדיניות שגיבשה הממשלה בשנים האחרונות לצורך עמידה ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר. בין היתר, עיכוב באישור חוק האקלים, עיכוב בסגירת ארבע היחידות הפחמיות הישנות והמזהמות ביותר בתחנת אורות רבין, עיכוב ביישום מתווה מס פחמן שקבעה הממשלה, עיכוב ביישום התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, עיכוב בקידום תחבורה מקיימת והפחתת הטמנת פסולת.

לצד אלו, הדוח מציין כי במהלך השנה האחרונה יושמו מספר צעדים לקידום ניטור והפחתת זיהום אוויר ופליטות גלי חממה: עדכון תוכנית הפיתוח לרשת החשמל - רשת ההולכה. פתיחת השוק לרכישת חשמל מאנרגיות מתחדשות בהסכמים בילטרליים. עדכון תעריפי הזנה למתקנים פוטו-וולטאיים קטנים בדו-שימוש או משולבי אגירה. הגדלת התקציב למתקני מיון וטיפול בפסולת אורגנית בכ-20% לסך של 2.4 מיליארד שקל. הקמת 4 צוותי תכנון או וועדות מכרזים משותפות למשרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה ורשויות מקומיות, לקידום מתקני טיפול בפסולת ברחבי הארץ (עטרות, חירייה, אשדוד, מישור רותם). זאת, בנוסף לשתי ועדות שהוקמו בשנים קודמות ופועלות לקידום מתקני טיפול בנאות חובב ובשפד״ן וכן עבודת הכנה לקידום שתי ועדות מכרזים נוספות, המיועדות לקום בתקופה הקרובה, לקידום מתקני טיפול בחבל מודיעין ובאזור הקריות. מעבר לכך, ישנן יוזמות נוספות להקמת אתרי טיפול בפסולת, המקודמות בין היתר על ידי השוק הפרטי או רשויות מקומיות.

פרסום דירוג לזיהום האוויר מכלי צמ״ה, אשר בהתאם לו מקודמים חוקי עזר בירושלים וחיפה להגבלת השימוש בכלי צמ״ה מזהמים. תמיכה בהכנת תוכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת בעשרות רשויות מקומיות. תמיכה בכ-1389 אוטובוסים חשמליים כחלק מיישום היעד לחשמול כל האוטובוסים העירוניים עד לשנת 2026. הקמת 4 תחנות נוספות לניטור זיהום אוויר אשר מרחיבות את בסיס הנתונים ומאפשרות שקיפות טובה יותר באשר למידע על רמות הזיהום אליהם נחשף הציבור.

על פי הדיווחים שנמסרו למשרד להגנת הסביבה, מתוך 241 אמצעי המדיניות בנושא רק 25% בוצעו,33% התחילו ביצוע, 8% לא התחילו ביצוע, ובעבור 34% מהאמצעים לא התקבל דיווח ממשרדי הממשלה על סטטוס היישום שלהם. בכל התחומים המדווחים ישנו שיעור ביצוע נמוך של אמצעי המדיניות. במסגרת תוכניות היישום והחלטות הממשלה שבמעקב עולה כי ישנו תת ביצוע, ומתוך 6.7 מיליארד שקל אשר הוקצבו מתקציב המדינה אושרו בפועל לתקצוב או מומשו רק כ-4 מיליארד שקל להשקעה עד היום.

במהלך השנה האחרונה קודמו אך לא הושלמו מספר צעדים ומשמעותיים הנדרשים ליישום יעדי הפחתת זיהום האוויר במשק, לרבות אישור בקריאה ראשונה של חוק אקלים, גיבוש בממשלה של מתווה למיסוי פחמן ומתווה משלים לסיוע למפעלים, פרסום מכרז להקמת מתקני טיפול בפסולת ופרסום תכנית להצטיידות באוטובוסים חשמליים לשנים 2024-2026 וצעדים רבים אחרים הנמצאים בשלבי ביצוע שונים צפויים לקדם משמעותית את קצב היישום של תוכניות הממשלה להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה במהלך 2024 ו-2025.

לאחרונה כינס המשרד להגנת הסביבה את ועדת המנכ״לים הבין-משרדית לנושא הפחתת פליטות גזי חממה, בהתאם להחלטת ממשלה 1403 והחלטת ממשלה 474. במסגרת הדיון בוועדה, הציג המשרד למשרדי הממשלה, נציגי התעשייה וארגוני החברה האזרחית השותפים לוועדה, את היערכות הממשלה ליישום מחויבויותיה של ישראל במסגרת הסכמי האקלים ולגיבוש יעדי האקלים של ישראל לשנת 2035 יחד עם תוכניות הפעולה ליישומם.