המשרד להגנ״ס: עלות הפליטות המזהמות בישראל – 31 מיליארד שקל בשנה

המשרד להגנת הסביבה חישב בדו״ח מיוחד את המחיר הכספי של כלל הפליטות לאוויר בישראל: העלות הכוללת למשק מסתכמת ב-31 מיליארד שקל בשנה; מתוך סכום זה, העלות החיצונית של גזי חממה, המשפיעים באופן דרמטי על משבר האקלים, הסתכמה ב-11.3 מיליארד שקל.

מהדו״ח של המשרד להגנת הסביבה עולה, כי מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% ב-2030 – יעד שהמשרד סבור כי ניתן ואף הכרחי להגיע אליו – יוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל בשנה בעלויות החיצוניות; עוד עולה מהדו״ח, כי מעבר לכלי רכב חשמליים בהיקף של 25% ב-2030 יחסוך למשק 970 מיליון שקל בשנה זו.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: ״הדוח מציג תמונת מצב מבהילה, ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון, חברות מסחריות ואת ארגוני הסביבה בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האוויר וגזי החממה עלינו. הנתונים האלה מובילים למסקנה כי יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל-40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050. זהו יעד שאפתני ובר השגה, שיחסוך למשק הישראלי מיליארדים בשנה״.

עלויות חיצוניות מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים. מטרת חישוב עלויות חיצוניות סביבתיות היא לאפשר למקבלי החלטות להביא בחשבון את ערך הנזקים הללו בהחלטות מדיניות, וכן לסייע לשימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים לטובת הפחתת הנזקים הסביבתיים. העלות החיצונית, המבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה, מאפשרת קבלת תמונה רחבה לגבי כלל העלויות הכרוכות בפעילות כלכלית בשווקים השונים, ובפעילות האדם בכלל.

המשרד פרסם בעבר את העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר מתחבורה כבישית וממדווחי המפל״ס, וכעת המשרד משלים את כימות המחיר הכספי של זיהום האוויר עם דוח מיוחד, המחשב את העלויות החיצוניות של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל. זאת על בסיס מצאי הפליטות בישראל שחושב ב-2018.

מהחישוב שביצע המשרד בשיתוף אקוטריידרס עולה, כי העלות החיצונית של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל בשנת 2018 עמדה על 31 מיליארד שקל. עלות חיצונית זו מורכבת מ-19.8 מיליארד שקל שמקורם בפליטת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ברמה המקומית וגורמים לתחלואה ותמותה בישראל, ומ-11.3 מיליארד שקל שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמה הגלובלית במשבר האקלים. החישוב בוצע על בסיס ״הספר הירוק״ של המשרד להגנת הסביבה, להערכה ולמדידה של עלויות סביבתיות.

המזהם שפליטתו גורמת לעלות החיצונית הגבוהה ביותר הוא תחמוצות חנקן, שהיווה 36% מכלל העלות; אחריו פחמן דו-חמצני שהיווה 29%; ולאחריהם חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM 2.5) שהיווה 13%. שריפת דלקים פוסיליים אחראית ליותר מ-70% מהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר.

מקור הפליטה הראשי מבחינת העלות החיצונית המוטלת על המשק הוא התחבורה לסוגיה – 38%. אחריה תחנות הכוח לייצור חשמל שהיוו 30%, ולאחריהן התעשייה עם 16%. מקורות נוספים הם: ענפי הטיפול בפסולת ושפכים (10%), חקלאות (3%), וגזי קירור 2%.

איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים: התחבורה בישראל, יבשתית וימית, אחראית לעיקר הזיהום

מאיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים נמסר: ״דו״ח המשרד להגנת הסביבה הוא דו״ח חשוב ואנו מקווים שכלל משרדי הממשלה יפנימו אותו ויבינו כי התחבורה בישראל, יבשתית וימית, אחראית לעיקר הזיהום - ובפער רב מהאחרים (במונחי עלות חיצונית). לעומת זאת התעשייה הישראלית השקיעה ומשקיעה הון עתק על מנת לייצר באופן ירוק יותר, ואף מקדמת פרויקטים רבים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית.  אנו קוראים  לממשלה לעזור לתעשייה  לשמור על איכות הסביבה ולפעול לצמצום  הקשיים הבירוקרטיים שמונעים חיבור חברות תעשייה לגז טבעי ולייצור אנרגיה מתחדשת. זאת לצד תמרוץ בהיקף משמעותי של פרויקטים לייצור באנרגיות מתחדשות – הן בתחבורה והן בייצור חשמל. כך נוכל ליהנות כולנו מאוויר נקי יותר וסביבה בריאה יותר. התעשייה הישראלית לא מחכה ותמשיך לפעול לטובת שיפור איכות הסביבה,  באמצעות שימוש  והטמעה של טכנולוגיות ירוקות ומתקדמות, כפי שעשתה בשנים האחרונות״.