"אנשים חוסכים פחות וצורכים יותר"

"יש לאפשר חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב לצד חיסכון קצבתי, ולאפשר, במקרים מסוימים, לעמית למשוך חלק מחסכונותיו למטרות אלה לאחר תקופת חיסכון משמעותית". כך כתב נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין לשר האוצר יובל שטייניץ לקראת הדיון בוועדת השרים בהצעת החוק לחיסכון הוני בקופות הגמל שהגישה ח"כ פאינה קירשנבאום.

לין: "החזרת האפשרות לחיסכון הוני עשויה להגדיל את בסיס החיסכון ארוך הטווח, להסיט חלק מהכספים שהופנו בשנים האחרונות לצריכה ולהשקעה בנדל"ן בחזרה לחיסכון פנסיוני".

הוא הוסיף ש"לאורך השנים חלה ירידה בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001, לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010. דהינו, שיעור ההוצאה לצריכה פרטית עלה לאורך השנים, כך שאנשים חוסכים פחות וצורכים יותר".

מבדיקה שערך מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר עו"ד רונן סולומון עולה שהחיסכון הלאומי הנקי (חיסכון ארוך טווח וקצר טווח) הכולל של אזרחי ישראל בשנת 1995 עמד על שיעור של 8.4% מההכנסה הלאומית, לעומת 6.7% בשנת 2010. בהתאם, חלה ירידה גם בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001, לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010.

סולומון: "בגלל הסטת כספים מחיסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן מעמד הביניים נפגע פעמיים. מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתיד הפנסיוני בוזבז לטובת צריכה. כשיותר כסף משמש לצריכה, גם מחירי המוצרים האחרים, מלבד הנדל"ן, עולים בשיעור חד. אין כל ספק שאם אנשים היו מפנים יותר כסף לחיסכון במקום לצריכה, מחירי המוצרים היו יורדים".