לאור הגירעון הענקי בתקציב גיבש איגוד לשכות המסחר תוכנית חומש כלכלית, שהוגשה לראשי המפלגות המתמודדים בבחירות.
התוכנית המבוססת על שלושה יעדי על כלכליים: הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה וגידול בתוצר לנפש; צמצום גודלו של המגזר הציבורי ללא פיטורים; וחיזוק המגזר העסקי.
התוכנית תוסיף לתוצר הלאומי 200 מיליארד שקל ותחסוך 10 מיליארד שקל בהוצאות המדינה, תוביל לקצב צמיחה מזורז יותר וליצירת מקומות עבודה.
לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין: "השגת יעדים אלה תשנה את פני הכלכלה ותייצר את המשאבים הנחוצים עבור המדינה בכדי להתמודד נכון עם צורכי החברה והביטחון. אלה הם יעדים ברי השגה. על הממשלה הבאה שתקום להיות מחויבת לעשות את כל הנחוץ על מנת להשיגם. הכיוון המרכזי חייב להיות תוספת משאבים ולא העלאת מסים".
שיעור השתתפות בכוח העבודה בישראל כיום בגילאים 15-64 הוא 64.6%, לעומת שיעור של 70.4% בממוצע במדינות המפותחות ו-70.6% במדינות ה-OECD.
לין: "העשור האחרון לא היה עשור אבוד; המגזר העסקי הוכיח שיש לו פוטנציאל צמיחה גבוה. בעוד שהאוכלוסייה גדלה בכ-18% בלבד, כוח האדם במגזר העסקי (בעיקר ענפי המסחר והשירותים) גדל ב-30% והתוצר העסקי גדל ב-53%. יחד עם זאת, ההישגים הללו אינם מספיקים, שכן פוטנציאל הצמיחה גדול הרבה יותר. עדיין התוצר לנפש בישראל, שהגיע ל 27,968 דולר, נמוך בהשוואה לממוצע בשנה במדינות ה-OECD, העומד על 35,000 דולר.
לין מציע בתחום כוח האדם חזרה לתוכנית ויסקונסין וטיפול במגזרי החרדים והמיעוטים. לדבריו, "מה שהושג בעשור האחרון אינו מספיק. אם נגדיל את השתתפות האוכלוסייה, יגדל התוצר לנפש, שמהווה את המדד החשוב ביותר ליעילות ניצול כוח האדם והפריון. הגדלת את התוצר לנפש ל-35 אלף דולר, בדומה לממוצע של ה- OECD, תוסיף לתוצר הלאומי כ-200 מיליארד שקל. עם תוספת משאבים כזו נוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים העומדים בפנינו ללא צורך בהעלאת מסים וקיצוצים תקציביים".
בנוגע ליעד השני אמר לין: "הגידול במספר העובדים במגזר הציבורי הוא רק בחלקו תוצאה של הרחבת השירותים או שיפורם. אין שום סיבה מדוע המגזר הציבורי צריך לגדול יחסית מעבר לגידול באוכלוסייה. חייבים לצמצמו. צריך לקבוע תוכנית ארוכת טווח, שתגרום לשינוי היחסים בין גודל המגזר הציבורי לבין גודל האוכלוסייה ומספר המועסקים".
בנוגע ליעד השלישי אמר לין: "למגזר העסקי יש את הכוחות להמשיך ולצמוח. בישראל 480 אלף עסקים, מהם 375 אלף עם מחזור של 1 מיליון שקל בשנה ו-75 אלף בעלי מחזור של עד 5 מיליון שקל בשנה. התפיסה השוררת כאילו המגזר העסקי זקוק לתמיכות מהמדינה היא שגויה".
לדבריו, מנוע הצמיחה האמיתי טמון במוטיבציה לבנות עסקים או לפתחם: "אם נפסיק את הכרסום והשחיקה המתמדת בזכויות המעסיקים ונעצור את התהליך לפיו מותר להכביד ולהעמיס ללא הרף על המגזר העסקי באמצעות שורה של הכבדות, כמו רגולציה מסואבת, חוקי סביבה בלתי הוגנים, חוקי הגנת צרכן קיצוניים, שחיקה בזכויות היסוד כמו זכות הקניין וחופש החוזים, וביטול החופש בעיצוב מבנה התעסוקה, תהיה למגזר העסקי המוטיבציה להמשיך ולצמוח. בדרך זו ייווצרו מקומות עבודה שיוכלו לקלוט את העובדים".