שרת הכלכלה על הרפורמה בייבוא: ״ניבחן בהשפעתה על המשק״

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ מיכאל ביטון, התכנסה אתמול לישיבת מעקב אחר ההיערכות לכניסתה לתוקף של רפורמת הייבוא, בנוכחות שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. כזכור, את הרפורמה אישרה הוועדה לפני כחצי שנה, במסגרת אישור חוק ההסדרים, ומטרתה להקל ברגולציה על ייבוא מוצרי צריכה לישראל ולאפשר מסלול יבוא על בסיס עמידה בדרישות האיחוד האירופי. לפי ההערכות שהוצגו בדיוני הוועדה, הרפורמה תוכל לחסוך כ-1.3 מיליארד שקל בשנה למשק ולצרכנים.

ח״כ ביטון אמר בפתח הדיון כי הוועדה רוצה לשמוע על ההיערכות לכניסה לתוקף של מרכיבים ברפורמה. עוד הוסיף כי מדובר ברפורמה מורכבת, ולוועדת הכלכלה היה תפקיד חשוב בגישור שבין עמדות משרדי הממשלה. ״מדובר באחת ההצלחות הכי גדולות של משרד הכלכלה ושל ועדת הכלכלה״, אמר.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, שנכחה בדיון בוועדת הכלכלה אמרה: ״בשלה העת לשאול האם הדרך שבה אנו מייבאים סחורות לישראל נעשית בצורה נכונה. קיים מתח בין שמירה על התעשייה הישראלית כתעשייה עצמאית המצליחה לספק סחורות, לבין אי העמסה ברגולציה ובירוקרטיה. בנוסף, הפקטור של בריאות הציבור והבטיחות הוא משמעותי. אני רוצה לקוות שהגיוון, התחרות, האיכות והאפשרות לבחור יורידו את המחירים. אין מוצר שלא נבחן במסגרת הרפורמה. הרפורמה מערבת היבטים של רגולציה, מדיניות ופרקטיקה יישומית. אנו עדיין בפתחה של הרפורמה וניבחן ביישומה ובהשפעתה על המשק, נלמד תוך כדי תנועה. יש פה הזדמנות גדולה ובשורה משמעותית״.

מנכ״ל משרד הכלכלה, רון מלכא, הציג את פעולות המשרד לקידום הרפורמה וציין כי המשרד יהיה ערוך להשקת רפורמת היבוא בזמן, כאשר החלק הראשון שלה ייכנס לתוקף כבר בתחילת חודש יוני הקרוב. לדבריו, הרפורמה פועלת בשני מישורים – יוצרת הקלה לגבי יבוא על פי התקינה הישראלית וגם מאפשרת יבוא מוצרים על פי תקן בינלאומי. מלכא הסביר כי הדבר יוביל לגיוון ותחרות במוצרים רבים לרבות מוצרי חשמל, עגלות, רהיטים ועוד. כמו כן פירט את פעולות משרדו ביחס לאכיפה ופיקוח ברפורמה, הקשר עם היבואנים, נהלים ועבודת מטה ומחשוב. 

ח״כ יוראי להב הרצנו: ״הציפייה שלי היא שהממשלה תעשה ככל העולה בידה לטפל ביוקר המחיה. הרפורמה ביבוא היא משמעותית עבור הצעירים, זה תהליך היסטורי ויום חשוב. אנו זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה״.

מנהלת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, פנינה אורן שנידור: ״הרפורמה במזון היא נדבך נוסף ברפורמת היבוא, שעניינה יבוא מזון רגיש במסלול אירופאי. כלומר, העברת אחריות מהרגולטור ליבואן ללא צורך לבדוק כל מוצר ומוצר שנכנס ארצה. הפיקוח שלנו יהיה בדיעבד בדרכי השיווק. אנו פועלים בשני מישורים – אימוץ רגולציה אירופית בנוגע למזהמים כימיים ומיקרוביולוגיים. לגבי מערך האכיפה, עלינו לגייס אנשים נוספים ולבנות אותו״.

נציגת אגף תקציבים במשרד האוצר, נועם דן: ״הרפורמה הזו תסייע בהפחת יוקר המחייה. מדינת ישראל מתייצבת לראשונה לצד מדינות מפותחות המתנהלות על פי יבוא על סמך הצהרה. בישראל זה חדשני. כל העדכונים ברגולציה האירופאית יחודשו אוטומטית בישראל. אנו נרגשים לקראת כניסתה לתוקף של הרפורמה״.

מנכ״ל מעבדות ITL LTD, אופיר גמליאל: ״אנו בעד הרפורמה. מכון התקנים הינו מונופול בתחום בדיקות הייבוא, וישנם מקרים רבים בהם קיים חוסר איזון משווע בין המכון למעבדות המשמר את מעמדו של המכון כמונופול ובסופו של דבר פוגע בציבור הצרכנים ומעלה את יוקר המחייה״.

סמנכ״ל איגוד לשכות המסחר, רן הילמן: ״הרפורמה גדולה ומשמעותית והעבודה עליה נמשכת. גם מול הממונה על התקינה יש תהליכים שעדיין נותרו פתוחים. החודשים הראשונים יהיו מאתגרים לרגולטור וגם ליבואנים, ולכן מומלץ בהתחלה ליידע על ליקויים שמזהה הרגולטור בתהליך האכיפה לכלל היבואנים כדי שלא יעשו את אותן טעויות. האכיפה, לפחות בהתחלה, צריכה להיעשות באופן מושכל למי שפעל באופן שלא מסכן את הציבור״.

עו״ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בעמותת לובי 99, אמרה כי יש לצמצם את רשימת החריגים ברפורמה בייבוא כך שיותר מוצרי צריכה בסיסיים יכללו במסלול האירופי. עוד הוסיפה כי רוב מוצרי הצריכה הבסיסיים המיובאים לישראל עוברים בדיקות רבות ומקיפות במדינות המקור, ולכן אין צורך להשקיע משאבים נוספים בבדיקות מעבדה יקרות בעת היבוא לישראל או בהתאמת המוצרים לתקנים ישראלים ייחודיים.

יו״ר הוועדה, ח״כ מיכאל ביטון בירך את משרדי הממשלה על תמיכתם ברפורמה והוסיף: ״יש הרבה עבודה על מנת לפתוח את השוק לחלוטין, באופן אמיתי. הוקדשו עשרות שעות עבודה לטובת הרפורמה הזו במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים, ולבסוף התוצאה הייתה של רפורמה שונה ממה שהוגשה לכנסת – משובחת יותר״.

היו״ר ביטון ביקש לשים לב ללוחות הזמנים אליהם התחייבה הממשלה ביישום הרפורמה וכן למנגנוני האכיפה.