אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן החליט להטיל היטל היצף בשיעור מינימלי של 0.25% בלבד, על יבוא מלט מטורקיה ומיוון וזאת לתקופה של 30 חודשים, ובמקביל הנחה את הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה לעקוב אחר מצבה של התעשייה המקומית, מחירי המלט בשוק, התפתחות היקפי היבוא ושוק המלט בכלל, על מנת לבחון הצורך בהעלאת שיעור ההיטל, בין השאר בשל עליית היקף היבוא מעל 50% מכלל המלט בשוק. כמו כן, מצפה השר כי נשר תעמוד בהתחייבותה לוועדה המייעצת להיטלי סחר ואמצעי הגנה, להימנע מעליית מחירים במשך תקופת ההיטל.
החלטת השר מאזנת בין אימוץ ממצאי הממונה על היטלי סחר והמלצת הוועדה המייעצת אשר מצאו כי יבוא מלט לישראל מטורקיה ומיוון, מתקיים במחירי היצף הגורמים לנזק ממשי לתעשייה המקומית, לבין המלצת הוועדה להימנע מהטלת היטל היצף מתוך שיקולים משקיים הנוגעים לקידום תחרות.
שיעור יבוא המלט, אשר עמד בשנת 2017 על כ-33% משוק המלט, מהווה תחרות לתעשיית המלט המקומית, בראשה עומדת חברת נשר ואולם רף ייבוא העולה על 50% עשוי להוות איום על קיום תעשיית המלט הישראלית.
השר ציין כי קיימת חשיבות אסטרטגית בשמירה על קיומה של תעשיית מלט מקומית תחרותית וברת קיימא, ולצד הפחתת המחירים המבורכת וקידום התחרות בענף המלט אשר מביא עמו היבוא. קיימת למדינת ישראל חשיבות בשמירת בסיס תעשייתי איתן ועצמאי בטווח הארוך.
לנוכח המלצות הוועדה המייעצת לגבי סיוע לעידוד תחרות מקומית בענף, במשרד הכלכלה והתעשייה בוחנים את האפשרות למתן תמריצים להשקעות בענף כך שיהיה יותר משחקן אחד.
חברת סימנט: נבחן את ההחלטה ונפעל בהתאם
החלטתו של השר להטיל מס, גם אם בשיעור נמוך, על המלט נובעת מהליך שמראשיתו בוצע באופן לא תקין. חקירת ההיצף נפתחה בניגוד גמור לנהלים באופן מעורר חשד ונמשכה בניגוד לנהלים המחייבים. זו חקירה שנולדה בחטא ולכן הניבה החלטה אומללה ששאלת חוקיותה צריכה להבחן.
מלט לענף הבנייה והתשתיות הוא כמו קמח במזון - קיים בכל תחום ומשפיע על כל דבר: מחירי דירות, מבני ציבור, בלוקים, מדרכות, מחלפים... מלט יקר משמעותו בנייה יקרה. תחילת התחרות בענף וכניסת סימנט לפעילות הורידה את מחירי המלט והבטון בישראל בכ-30% - חיסכון של כ-350 מיליון שקל בשנה. כושר הייצור של תעשיית המלט בישראל מסוגל לספק כיום עד 70% מהביקוש למלט כשמדובר בשוק שגדל משנה לשנה הודות לגידול בבנייה. קיים עודף ביקוש קבוע של כ-3-4 מיליון טון מול יכולת הייצור המקומית.
מסיבה זו, הטלת מס על ייבוא מלט, כפי שהחליט השר אלי כהן, משולה לשפיכת דלק על מדורת יוקר המחייה. את עליית המחירים כתוצאה מהמס ישלמו הזוגות הצעירים וכלל הציבור בישראל, כאשר הרווחים ימשיכו לזרום לכיסו של המונופול. במקרה זה לא ניתן להאשים את גל ההתייקרויות העולמי. מדובר בהחלטה ׳נטו׳ של שר הכלכלה לייקר את מחיר המלט. זאת בניגוד להמלצת הוועדה שדנה בנושא בניגוד לעמדת משרד האוצר ובניגוד לעמדת הממונה על ההגבלים, בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג שקבעה כי מחירי המלט בישראל גבוהים מאלו שהיו נקבעים בתנאי תחרות ובניגוד להמלצות ועדת הרשקוביץ שדנה בנושא ושהמליצה על פתיחת שוק המלט ליבוא וליבואנים חדשים. אנו נבחן את ההחלטה ונפעל בהתאם.
התעשיינים: הממשלה היחידה בעולם שאינה מגינה על התעשייה מפני סחר שנקבע כטורפני
מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה להחלטת משרד הכלכלה והתעשייה להטיל היטל של 0.25% על יבוא מלט: ״ממשלת ישראל הודיעה היום שהיא הממשלה היחידה בעולם שאינה מגינה על התעשייה שלה מפני סחר שנקבע כטורפני. מדובר בהחלטה שעלולה לסכן את העצמאות הייצורית של ישראל ויהיה לה מחיר כלכלי מעבר לפגיעה הישירה בחברות המלט שכן ישראל עלולה להפוך ליעד להתקפות סחר במחירים טורפניים. אנחנו מצפים משר הכלכלה והתעשייה להדגיש כי החלטתו הנה רק לתקופת ביניים וכי בכוונת הממשלה להקפיד כי כל פגיעה בתעשייה הישראלית תענה בתשובה מיידית בהתאם לחוק ולכללי הסחר העולמיים״.
חברת מלט הר טוב: יריקה בפרצוף התעשייה הישראלית
מחברת מלט הר טוב נמסר בתגובה כי ״החלטת שר הכלכלה אלי כהן בניגוד להמלצתו המקצועית של הממונה על היטלי הסחר היא יריקה בפרצוף התעשייה הישראלית. זהו יום עצוב וקשה לתושבי בית שמש ולעובדי מפעל הרטוב שמסוגלים להתחרות מול כל מפעל מלט טורקי או יווני. בקשתנו היחידה היתה תחרות הוגנת. זוהי החלטה שגויה שמובילה לתוצאה אחת עליית מחירי המלט עקב צמצום התחרות המקומית ופיטורי עשרות עובדים.״
