ציוד דו שימושי ושטחי הרשות ועזה

חשוב לדעת: במידה והחברה המעבירה הינה חברה אזרחית, גם אם הציוד המועבר לשטחים הינו דו שימושי, והוא משמש למטרות שאינן ביטחוניות , במקרה זה האחריות להנפקת אישורים להעברת מוצרים לרש"פ נתונה בידי קצין המטה במינהל האזרחי. אין צורך לפנות ישירות למשרד הביטחון.

 

בשבוע שעבר פנתה אלי נציגות ישראלית של חברה רב-לאומית המייצרת מכונות רפואיות. היא קיבלה בקשה להעביר מכונה שיוצרה בישראל לבי״ח בעזה. בעקבות ייעוץ משפטי שקיבלה מאחת החברות המובילות במשק, פנתה החברה לוועדת תכולה במשרד הביטחון. פנייה זו עיכבה את העברת המכונה בשבועות ארוכים, שכן תהליך הפנייה לוועדת תכולה של אפ״י הינו ארוך, ודורש רישום של החברה כיצואנית ביטחונית, ורישום המוצר בקטלוג המוצרים שלי אפ״י. על מנת להבהיר את התהליך הכנתי את הסקירה הבאה:

 

בסיס משפטי:

העברת טובין לרש״פ מפוקח במשטר פיקוח מקומי, השואב כוחו מחוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס״ז - 2007. הצו העיקרי המסדיר את רשימת הציוד המפוקח הינו צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס״ט-2008 (״הצו״).

 

הצו מסדיר את הפיקוח על העברת ציוד בטחוני ודו-שימושי משטחי מדינת ישראל לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית. הצו חתום ע״י שר הביטחון אהוד ברק.

 

רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית

20.    (א)  לא יעביר אדם לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ציוד דו-שימושי מפוקח הכלול בצו לפי פסקה (2) להגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח", אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת או מאת מי שהיא הסמיכה לעניין זה (בחוק זה – רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), ובהתאם לתנאי הרישיון.

 

גם ב״צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), תשס״ו-2006״ נרשם איזה יצוא מפוקח, בין היתר צוין:

 

״ייצוא״ – הוצאה או גרם הוצאה מישראל בים, ביבשה או באוויר, לרבות העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית כהגדרתם בחוק יצוא ביטחוני; (לינק).

 

בנוסף בשנת 2015 , נחתם ״צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית) תיקון, התשע״ה-2015״ ע״י שר הביטחון בזמנו, בוגי יעלון.

 

מה מפוקח:

 

הטובין המצויינים בתוספת כפופים לפיקוח רק כאשר הם מועברים לרש״פ, ולא בכל מקרה של יצואם ממדינת ישראל. כמו כן, חשוב לציין כי רשימת הטובין המנויה בצו באה להוסיף (ולא להחליף) את הטובין המפוקחים במשטרי פיקוח אחרים.

 

התוספת הראשונה לצו כוללת ציוד המיוצא לאיו״ש

התוספת שניה לצו - כוללת ציוד המיוצא רק לעזה

התוספות שבצו מונות רשימה של טובין (לאו דווקא דו״ש) אשר בגין העברתם לרש״פ יחויב היצואן להחזיק ברישיון יצוא דו-שימושי. רשימת הטובין כוללת, בין היתר:

כימיקלים שונים (כגון: מי חמצן בריכוז גבוה, כספית, נפתלן ועוד).

לוחות של מתכות שונות.

ציוד תקשורת (כולל ציוד לתשתיות או להפרעת תקשורת).

מחרטות שונות, חלקיהן ואביזרים נלווים להן.

ציוד כרסום, הברגה, הברה או ערגול.

תנורי יציקה.

כדוריות, מוטות וצינורות מתכת.

ציוד ראיה, השקפה וצילום (למשל: טלסקופ, אמצעי לראיית לילה, מצלמות תת-מימיות ועוד).

ציוד לייזר.

ציוד ניווט, כולל GPS.

ציוד שיט וצלילה.

ציוד צניחה, רחיפה וטיסה (כולל טיסנים, למשל גם כדורים פורחים).

ציוד מדידה (ובתוך כך מדידות קרינה, פיזיקליות, כימיות וטלמטריות).

טרקטורונים.

ציוד דיג.

ציוד סכינאות (פגיונות, חרבות, וסכינים מתקפלות).

אובייקטים פולטי אש.

נפצים וזיקוקי די-נור.

מדים, סמלים ותגים.

 

הפרקטיקה:

נכון הדבר שהעברה לרשות מוזכרת בצו שחתום עליו שר הביטחון, אולם שר הביטחון באמצעות אלוף הפיקוד האציל סמכויות הנפקת הרישיון לפקידים הרלוונטיים במשרדים אחרים.

קמ״ט מסחר, תעשיה ומכרות במחוז יו״ש - גד אבידור, מהווה רשות מוסמכת להנפקת רישיונות העברה למטרת הכנסת טובין לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.

 

יש עוד שלושת קמ״טים

קמ״ט איכות סביבה- פועל לפי צו חומרים מסוכנים

קמ״ט תקשורת- ציוד טכנולוגי אלקטרוני. ציוד תקשורת.

קמ״ט לאזור עזה בלבד  - ציון חמדי.

 

כל קמ״ט הינו מנהל מחוז בפני עצמו. הסחר עם הרשות או עזה הינו סחר רגיל. תחת אותה מעטפת מכס. זה אינו נחשב יצוא, לכן לא נדרשים רשימונים.

 

המסמכים הנדרשים בהעברת ציוד שמקורו בישראל:

1. פרופורמה – חשבון ספק. 2 .תעודת אריזה 3 .פרטי מכס 4 .שטר מטען 5 .צילום רשם חברות 6 .צילום אישור עיסוק בסחר חוץ 7 .צילום ת״ז של בעלי החברה 8 .מכתב מהיבואן הכולל פרטים מלאים בין היתר ת״ז, שם חברה, מס׳ חברה, כתובת מדויקת, מספר חשבון, דגם המוצר וכמות, מטרת הציוד המבוקש ופרטים רלוונטיים נוספים לבקשה במידה ויש. 9 .מכתב מהמשתמש הסופי בציוד כולל פרטים מלאים שלו, מטרת הציוד, דגם וכמויות, מספר חשבון, כתובת מדויקת, כולל צילום ת״ז. 10 .הסכם עסקה/מכירה בין היבואן לבין המשתמש הסופי. 11 .מפרט טכני - באיכות גבוהה קובץ מקורי.

 

המסמכים הנדרשים העברת ציוד שמקורו בחו״ל:

במקרה של ציוד שהגיע מחו״ל צריך בנוסף לכל מה שנמנה לעייל גם להתייחס להיבטים של ״חוקיות היבוא״.

 

לעיתים יש גם צורך באישור ממשרדי הממשלה הרלוונטיים:

במקרה של ציוד רפואי (מקבל עדיפות) חייבים אישור אמ״ר, תקן יצרן וכו׳.

 

במקרה של ציוד תחבורה: אישור משרד התחבורה.

במקרה של ציוד תקשורת: אישור משרד התקשורת הישראלי (קמ״ט תקשורת בית אל - דודו כהן)

לעיתים נדרש גם אישור משרד איכות הסביבה. כל השאר - נחשב בסמכות שיורית של משרד הכלכלה.

אם מגיע מחו״ל ציוד המיועד לרשות לישראל ונראה שהליך קבלת האישורים ייקח זמן, פקידי משרד הכלכלה מספקים ״מכתב התרה״, המאפשר לשחרר הציוד למחסן היבואן - עד קבלת האישורים הנדרשים.

 

מה קורה במקרה של תרומה:

 

תרומה מחו״ל צריכה להיות מאושרת ע״י המכס הישראלי ומתאם הפעולות בשטחים.

הנוהל: פונים עם מספר התרומה, שמגיע ממשרד הכלכלה מהרשות או מעזה, כולל האיפיונים של המוצר, המכס הפלסטיני פונה למכס הישראלי, מציינים את מספר ומבקשים אישור. הבקשה עוברת מהמכס הישראלי לתיאום הפעולות בשטחים , הוא מאשר את התרומה, ואז מונפק הרישיון.

 

הנוהל עצמו:

להלן לינק לנוהל:

לאתר המינהל האזרחי:

 

סיכום

האחריות להנפקת אישורים להעברת מוצרים מישראל לרש"פ נתונה אך ורק בידי קצין המטה במינהל האזרחי. אין צורך לפנות ישירות למשרד הביטחון.

 

חשוב שעוסקים אשר מוכרים סחורות לרש״פ יוודאו כי אינם מפרים את הדין ומוכרים טובין לשטחי הרש״פ ללא רישיון מתאים. הפרת הצו תגרור סנקציות מנהליות ופליליות, כפי שמפורט בצווים בנושא הפיקוח על יצוא ציוד הביטחוני והדו-שימושי.

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר בטלפון: 050-6240904 במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/