עוברים לשעון קיץ

העברת הזמן לשען חורף ולשעון קיץ מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013.  לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה נקרא ״שעון חורף״, והוא אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ בו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא ״שעון קיץ״.

לפי חוק קביעת הזמן, במדינת ישראל הזמן נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה, בעזרת מערכת של ארבעה שעונים אטומיים, המסמנים את הזמן הלאומי כ-UTC(INPL), (בתרגום מאנגלית) זמן היקום המתואם של ישראל. זמן היקום המתואם העולמי מסומן כ-  UTC. (Universal Coordinated Time UTC. )

בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, שעל פיו חיים תושבי המדינה וכל דבר במדינה מתבצע לפי זמן זה. זמן מקומי בכל מדינה קשור ומוגדר לפי המיקום הגיאוגרפי של המדינה על פני כדור הארץ. כדור הארץ מחולק ל-24 אזורי זמן, כך שהרוחב של כל אזור הוא כ- 1,500 ק״מ, ובתוך אזור זה קיים אותו זמן מקומי. ספירת אזורי הזמן מתחילה בקו האורך אפס מעלות שנמצא בעיר הקטנה גריניץ' שליד לונדון. הזמן העולמי UTC מוגדר לפי קו האורך גריניץ׳.

בכל אזור שנמצא מזרחה לגריניץ׳, הזמן המקומי מקדים את הזמן העולמי UTC במספר שעות ששווה למספר של האזור. למשל, אירופה נמצאת באזור מספר 1 לכן הזמן המקומי במדינות אירופה הוא UTC + 1. מדינת ישראל נמצאת באזור מספר 2, לכן הזמן המקומי שלנו הוא UTC + 2.

בכל אזור שנמצא מערבה לגריניץ׳ הזמן המקומי הוא בפיגור ביחס לזמן UTC. למשל הזמן המקומי בניו יורק מפגר יחסית לזמן העולמי בחמש שעות והוא מהווה UTC – 5.

זמן עולמי UTC מוגדר על בסיס מדידות של 500 שעונים אטומיים, שנמצאים במדינות שונות ברחבי העולם. הזמן המקומי הישראליUTC(INPL)  מוגדר על בסיס מדידות של ארבעה שעונים אטומיים, עם דיוק של מיליארדית של מיליונית השנייה. החלק הקטן הזה של השנייה נקרא באנגלית femtosecond . ארבעת השעונים של ישראל משתתפים בקביעת הזמן העולמי UTC יחד עם כל יתר השעונים האטומיים ברחבי העולם.

כידוע, חילופי העונות הינם תוצאה של מסלול כדור-הארץ סביב השמש. אולם מעטים יודעים שהגורם לשינויים העונתיים אינו המרחק המשתנה מהשמש, כי אם זווית הנטייה של כדור-הארץ ביחס אליה. זו משפיעה על מידת העוצמה ומשך הזמן בהם קרני השמש פוגעות בחלקים שונים על-פני הכדור. למעשה, דווקא בתקופת הקיץ בהמיספירה הצפונית, בה נמצאת ישראל, מרחק כדור-הארץ מהשמש גדול יותר מאשר בתקופת החורף. בקיץ בחודש יולי מרחק כדור הארץ מהשמש הוא 152.1 מיליון ק״מ ובחורף בחודש ינואר מרחק כדור הארץ מהשמש מהווה 147.1 מיליון ק״מ.

מה הקשר בין תנועת כדור הארץ לזמן שבו אנחנו חיים? קיים קשר ישיר, כיון שאורך היממה קשור לסיבוב אחד של כדור הארץ סביב צירו ואורך השנה קשור לסיבוב אחד של כדור הארץ סביב השמש.

היום אנו יודעים שכדור-הארץ סובב סביב השמש וסביב עצמו על ציר קבוע - כך שהקוטב הצפוני תמיד פונה לכוכב הצפון, החיצוני למערכת השמש. לכן, במסלול כדור הארץ סביב השמש, מצד אחד שלה נוטה ההמיספרה הצפונית שלו לכיוון השמש ולכן זוכה לקרינה ישירה, שמחממת אותה מאוד. אלה ימי הקיץ בחצי הכדור הצפוני. לעומת זאת, בהמשך מסלולו סביב השמש, בצד השני שלה נוטה ההמיספרה הצפונית לכיוון הנגדי מהשמש, ולכן זוכה לעוצמת קרינה נמוכה יותר. אלה ימי החורף בחצי הכדור הצפוני. הטייתו של כדור-הארץ משפיעה גם על משך הזמן ביממה בו יש אור, ולכן הימים בקיץ ארוכים יותר ובחורף קצרים יותר.