אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
חברות המייצאות לאיחוד האירופי צפויות לשלם עבור טביעת הרגל הפחמנית שלהן החל מ- 2026. לא מדובר בתחזית כי אם בהצעת חוק שפורסמה ב-14.7.21 על-ידי האיחוד האירופי. הסקטורים שיושפעו מכך תחילה יהיו דשנים, פלדה, ברזל, אלומיניום, מלט, וחשמל. ב-2026, עתידה נציבות האיחוד האירופי להרחיב את תחולת המיסוי הירוק הקובע תשלום על פליטות פחמן, גם על סקטורים נוספים ועל פליטות עקיפות.
במשרד הכלכלה והתעשייה מעריכים כי עלויות המיסוי יתגלגלו ליצואן, דבר שבסופו של דבר עשוי להביא לעליית מחירים גם אצל הצרכן הסופי בשוק היעד או לפגיעה בכושר התחרותיות של היצואנים אל מול שחקנים מקומיים ככלל וכאלו שיעמדו בדרישות התקינה האירופית בפרט. ב-15 ביולי 2021 פתחה הנציבות האירופית בהתייעצות ציבורית לכל בעלי העניין. ההתייעצות תימשך עד ה-18 בנובמבר 2021.
האיחוד האירופי הינו אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל ועל כן, וכל מיסוי כזה עשוי להשפיע מאוד על חברות ישראליות. סך היבוא השנתי של האיחוד האירופי מישראל בסקטורים הנ״ל נאמד ב- 112 מיליון אירו, מתוך כ-12.3 מיליארד אירו מכלל היבוא בממוצע שנים 2018-2020. הסקטורים עם היבוא מישראל הגבוה ביותר בשלב הראשוני ע״פ הצעת החקיקה הינם: דשנים (73 מיליון אירו), פלדה וברזל (32 מיליון אירו), אלומיניום (6 מיליון אירו).
במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מדגישים כי ההתייעצות הציבורית, הפתוחה להתייחסויות הציבור עד ה- 18 בנובמבר 2021, מהווה עבור החברות הישראליות, האיגודים והתאגידים הזדמנות של ממש להשפיע על הרפורמה של האיחוד האירופי, ומבקשים את התייחסותם של היצואנים הישראלים לנושא.
נטע בר-אל, הנספחת הכלכלית וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי לאיחוד האירופי: ״אנו מבקשים לייצג נאמנה את מפת האינטרסים של התעשייה הישראלית ולפיכך מזמינים את החברות להעלות קשיים שהן צופות ביישום החקיקה או כל בעיה אחרת מתוך הצעת החקיקה. אנו עוקבים מקרוב אחר השינויים ובוחנים כל העת את ההשלכות במטרה להעריך האם נדרשים צעדים בערוצים בילטרליים בנושא״.
