מעל מיליון שקל קנסות על מפרי דוח הכנסת והוצאת כספים לישראל

רשות המסים מפרסמת היום (א') את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו במחצית ראשונה של שנת 2014 למכס על הכנסת כספים והוצאתם מישראל, בהעברה פיזית במעברי הגבול, או באמצעות הדואר. הפרסום הנוכחי מכיל 32 החלטות, שסך העיצום הכספי בהן עומד על כ-1,036,000 שקל.  מעיון בקובץ ההחלטות הנוכחי עולה כי סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל עומד על 650,000 שקל.

לראשונה הוטל עיצום על חברה מפרה, שהכניסה לארץ כספים במשלוח יחד עם טובין מיובאים אחרים, מבלי שדווחה על הכנסתם. החברה טענה כי חברת הבלדרות היא שהיתה אחראית על העברת המשלוח לישראל, וככזו היא המפרה. במסגרת קביעת העיצום הוסיפה הוועדה וקבעה כי בעל הטובין הוא בעל החובה לדיווח שלם ואמיתי.

איש עסקים ישראלי תושב אוגנדה אשר בבעלותו שני בתי קזינו, מסעדה ומלון באוגנדה, נכנס לארץ ועבר במסלול הירוק כשברשותו 35,200 דולר. לטענתו, מקור הכספים מעסקיו באוגנדה ויעדם לתשלומים שוטפים וכיסוי חובותיו למס הכנסה, מזונות ועוד. על האיש הושת עיצום כספי בסך 10,000 שקל.

עיצום בסך 650,000 שקל הוטל על אדם שנכנס לישראל ועבר במסלול האדום כשברשותו 250,000 אירו במזומן מבלי שהצהיר על כך. הכספים התגלו בנרתיק התפילין שלו. מחקירתו עלה כי הוא נשלח לאמסטרדם על מנת להביא את הכסף מבחור מקסיקני אותו פגש במרכז קניות, כאשר כלל הוצאות המסע מומנו על ידי השולח. עם שובו לישראל הוא עוכב לבדיקה על ידי שוטרי משטרת הגבולות בחשד להמצאות סמים בכבודתו. בבדיקה שבוצעה בהסכמתו, נמצא הכסף.

התברר כי לאחר שעזב את תחנת המשטרה, הוא הלך לשירותים והתקשר לאדם שהכסף היה מיועד עבורו, וזה הפנה אותו למסלול האדום במטרה להצהיר על הכסף. אך כשהגיע למסלול האדום, בחר להצהיר רק על קופסת סיגרים בשווי של 46 אירו ועל בקבוק וויסקי קטן בשווי של 2 אירו. בבדיקה שנערכה נמצאו במזוודה הקטנה ובנרתיק התפילין כספים בסך של 251,260 אירו. המפר טען כי הוא לא הצהיר על הכספים כי היה מבולבל מהחקירה, ושנשאל על המזוודה ענה "בשביל זה הגעתי לפה". המפר הודה שהובטח לו כי אם ייתפס, אזי השולח ישלם עבורו את הקנס. לאחר הטלת העיצום הכספי פנה המפר בערעור לבית משפט, שם נקבעה הפחתה של 85,000 שקל וכי העיצום הסופי יעמוד על 565,000 שקל.

בעל מפעל וסוחר ירקות ופירות תושב עזה הגיע למעבר ארז, כשברשותו כספים בסך 346,500 שקל. הסוחר טען כי נכנס לישראל כשברשותו כ- 6,000 שקל, שנועדו לתשלום ערבון וסגירת עסקאות לקניית גזר לקראת הרמדאן. לטענתו, שותפו לעסקים בחברון הוא שמסר לו את הכספים. לאחר שגרסתו הראשונה נסתרה טען המפר כי נכנס לישראל עם כספים בסך 100,000 דולר השייכים לו ואיתם התכוון לקנות סחורה בישראל. לטענתו לא קנה את הסחורה מכיוון שהיתה יקרה. הוועדה השיתה  עיצום כספי בסך 50,000 שקל.

נזכיר כי אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100,000 שקל, וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 שקל בדואר או בדרך אחרת.

בנוסף, על פי צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הרביעית לחוק), התשע"ג-2013 (להלן: "הצו"), נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 שקל.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מנהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי.

הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.