לין למבקר המדינה: הרגולציה חונקת את המגזר העסקי

"ממשלת ישראל, בהיותה מודעת לנזקים החמורים שעודף הרגולציה גורם למשק ולחלק גדול מבעלי העסקים, קיבלה ביום 22.10.2014 החלטה מס' 2118. החלטה זו כוללת: הפחתת הנטל הרגולטורי הקיים – תכנית להפחתת הרגולציה בכל משרדי הממשלה ברמה של 5% מדי שנה למשך 5 שנים. אר.איי.איי - הערכת השפעות רגולציה חדשה ודרישות שיש לעמוד בהן קודם שמוסיפים עוד נטל רגולציה. חלק זה צופה פעילות רגולטורים בעתיד והוא קובע תנאים להוספת רגולציה עתידית. אולם, למרות החלטה זו, משרדי הממשלה ממשיכים לייצר חוקים ותקנות חדשים שעומדים בניגוד להחלטה זו".  כך כתב עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא.

לין מבקש ממבקר המדינה לבחון בדחיפות את ביצוע החלטת הממשלה 2118 לצמצום עודף הרגולציה וכן לקבוע מי הם אותם משרדי ממשלה שאינם פועלים על פיה. לין הדגיש שהחלטה 2118 חלה גם על רגולציה מכוח חוק.

לדבריו, "אם משרדי הממשלה ימשיכו לחמוק מלבצע את החלטה 2118 בטענות שונות, לא יושגו מטרות החלטה חשובה זו. הרגולציה בישראל לא רק שלא תפחת, היא אף תתעצם ותגאה, וכולנו נשלם את מחיר חניקתו של המגזר העסקי".

"לדאבוני," ציין לין, "אנו עדיין נתקלים ביוזמות רגולציה נוספות שהן בניגוד מוחלט להחלטה מס' 2118. ראשית, בעצם הימים האלה מפיצה הרשות להגבלים עסקיים תזכיר חוק הגבלים עסקיים (חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי). בדברי ההסבר נאמר למה הצעת חוק זו מתעלמת מעקרונות האר.אי.איי הנכללת בתכנית העבודה להפחתת הנטל הרגולטורי של רשות ההגבלים העסקיים"). הסבר בלתי רציני ובלתי מוצדק. אם נפעל על פיו הרי שכל הוראת ה-RIA מתייתרת; שכן החלטת הממשלה מפרידה בין הפחתת רגולציה קיימת לבין ייזום רגולציה עתידית".

"שנית, משרד הכלכלה מקדם הצעת חוק האמורה לטפל בשינויי מחירים הנערכים במגזר הקמעונאי מכוח הוזלות ומבצעים. הצעת חוק זו אינה מסתפקת בהטלת אחריות על מי שמטעה את הצרכן בהגדרה של "מבצע" או בדרישה של שקיפות בנוגע ל"מחיר האמיתי" של המוצר, אלא חודרת אל תוך הניהול עצמו, קובעת קצבי זמן של 30 ימים בהם צריך להציע את המוצר למכירה ב"מחיר רגיל" קודם ליציאה במבצע, וכן מכתיבה פרקי זמן בהם ניתן לערוך מבצעים (עד 45 ימים בכל פעם, ולא יותר ממחצית השנה). כך מכתיבים ממש את הניהול, שוב באופן הסותר את החלטת ה-RIA״.

"שלישית, משרד הכלכלה מקדם תקנות על פיהן תהיה חובה לפרסם את מחירי המוצרים בחו"ל. אין לכך אח ורע בעולם כולו. זוהי החלטה חדשנית ביותר, ומתעלמים מהוראות ה- RIA בטענה שזוהי רגולציה זניחה. אם נאמר על כל רגולציה חדשנית שהיא זניחה, מצאנו דרך נוספת עוקפת RIA״.

בנוסף, "משרד הבריאות נאבק לקדם סימון מוצרי מזון המוגדרים על ידו כמזיקים בתוויות אדומות על פני עטיפת המוצר; זאת בסטייה להחלטת ממשלה 2118, סעיף ז': "התאמת הדרישות הטכניות המוטלות על יבוא או ייצור טובין לפי צו יבוא חופשי או לפי כל דין אחר, למקובל בשווקים משמעותיים בעולם, למעט בנסיבות מיוחדות בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל" וכן בסטייה להחלטת ממשלה בדבר 'תכנית לאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא' משנת 2011 המטפלת בקידום בריאות הציבור בתפיסה הוליסטית, המקיפה את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים".

לדבריו, "אם משרדי הממשלה יתחמקו מלבצע את החלטה 2118, לא יושגו מטרות החלטה חשובה זו; הרגולציה בישראל לא רק שלא תפחת, היא אף תתעצם ותגאה, וכולנו נשלם את מחיר חניקתו של המגזר העסקי".

"לעומת זאת, אם החלטת הממשלה תבוצע על שני חלקיה, יעשה שינוי דרמטי בכל נוף הרגולציה בישראל ותהיה לכך תרומה עצומה לחיזוק המשק והכלכלה, והקלת העול המוטל על ציבורים גדולים באוכלוסייה".