כיצד הרגולטור הישראלי סייע להגן על הסמל הלאומי של ארה״ב

במהלך עשר שנות עבודתי כרגולטור האחראי על פיקוח יצוא דו שימושי, נחשפתי ללא מעט טכנולוגיות חדשות וייחודיות, והדבר אפשר לי לעתים לסייע לחברות על ידי ״שידוך״ בין טכנולוגיות שונות שהועילה לשתי החברות.

פנתה אלי חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה ייחודית להרחקת ציפורים מטורבינות רוח וקווי מתח גבוה. מתברר שבארה״ב כל שנה נהרגות ציפורים רבות מהתנגשות בטורבינות רוח, או כתוצאה מהתפחמות. לא מעט ציפורים הינן בעלות מוטת כנפיים גדולה, כך שכנפיהן נוגעות בשני קווי מתח וסוגרות מעגל. וכיוון שחלק מאותן ציפורים הן מסוג ״נשר קירח״ (Bald Eagle), שהוא גם הסמל הלאומי של ארה״ב הרי שהממשלה בארה״ב קונסת את חברת החשמל שגרמה להרג ציפור זו בחצי מיליון דולר על כל מקרה של הרג או התפחמות נשר שכזה. חברה ישראלית, אליה פנתה חברה חשמל אמריקאית בבקשה לפתרון לבעיה, פיתחה פתרון המבוסס על מצלמות רגישות רגילות ותרמיות. המערכת מזהה את הציפור הגדולה, או להקת ציפורים כבר ממרחק של חצי ק״מ, ומתחילה להפעיל שורה של אמצעים אודיו ויזואליים ואחרים על מנת להרחיק את הציפורים מהטורבינות ומקווי המתח הגבוה. הציפורים ששומעות את הרעשים שמפיקה המערכת, ורואות את הבזקי האור, עושות ״אחורה פנה״ ומחפשות להן מקום אחר למנוחה.

החברה שפיתחה את המערכת פנתה אלי על מנת לקבל רישיון ייצוא, שכן המצלמות התרמיות, שנועדו לתת למערכת אפשרות לפעול גם בחשיכה, הינן מפוקחות ע״פ משטר הפיקוח הדו שימושי. הכל פעל כשורה, וכולם היו מרוצים. חברת החשמל האמריקאית, על שהפסיקה לפגוע בנשרים, וגם הפסיקה לקבל קנסות, והחברה הישראלית, שמכרה לא מעט מערכות כאלו.

לאחר זמן מה התברר שבתנאי מזג אוויר גרועים, מה שקורה כ-10% מהזמן, המערכת אינה ממש יעילה, וחייבים תוספת של מערכת רדאר, הפועלת בכל תנאי מזג אוויר על מנת לספק כיסוי של 100%. החברה הישראלית ביררה, ומצאה שרדאר לטווחים ארוכים מפוקח ברשימת הפיקוח הצבאית, מכיוון שהחברה עסקה בתחום האזרחי בלבד, לא רצתה החברה להיכנס כלל לעולם הפיקוח הצבאי, וחשבה לוותר על תוספת הרדאר, מה שאומר שהיא תספק מערכות שתהיינה יעילות רק ב-90% מהזמן.

כדאי לדעת: כניסה לעולם הפיקוח הצבאי משמעותה היא שהחברה חייבת להירשם במרשם היצואנים הביטחוניים של משרד הביטחון, לעבור תחקירים בטחוניים מחמירים, כל עובד שלה חייב גם לעבור תחקיר בטחוני, כל מוצר ומוצר שלה חייב לעבור בחינה באפ״י ולקבל מספר קטלוגי של אפ״י. זהו תהליך שיכול להימשך חודשים ארוכים. בנוסף לכך, לאחר סיום התהליך, כפוף היצואן למערכת רישוי ארוכה וכפולה הכוללת רישיון שיווק בנוסף על רישיון היצוא. החברה הישראלית העדיפה לוותר על תוספת הרדאר על מנת שלא לעבור את כל התהליך המייגע הזה.

כאשר פנתה אלי החברה וסיפרה לי על החלטתה ביקשתי ממנה לחכות ולתת לי אפשרות לסייע להם. בבדיקה שלי התברר שיש מערכות רדאר בעלות יכולות מוגבלות, שהינן מפוקחות ברשימת הפיקוח הדו שימושית. העברתי את המפרט לחברה, ובבדיקה של מערכות אלו ע״י החברה התברר שפתרון זה יעיל עבורם, והם פנו לחברה הישראלית שמייצרת את מערכות הרדאר, והזמינו מערכות רדאר החייבות בפיקוח של משרד הכלכלה בלבד. כך יכלה החברה הישראלית לספק פתרון של 100%, כולל מערכת רדאר, זאת מבלי להיכנס כלל לעולם הפיקוח הצבאי.

כך, אני כרגולטור, יכולתי להשתמש בניסיוני, והיכרותי עם טכנולוגיות שונות כדי לקשר בין שתי חברות מפוקחות, ולגרום לכך שהפתרון שתספקנה יהיה יעיל יותר.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/