יו״ר ועדת הכלכלה: מה שטוב לאירופה טוב לישראל – רק סיסמה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקנים, על מנת לאמץ את ההוראות המחייבות בדין האירופי. הצעת החוק נועד להסיר חסמים ולאפשר יבוא חופשי של מוצאים עם תקינה אירופית, תחת ההנחה לפיה ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״, וזאת כדי להפחית את יוקר המחייה בישראל. היו״ר ביטן ביקש במהלך הדיון סקירה על התקנים שנמצאים ברפורמה, ובתגובה לסקירה אמר כי יש הבדל בין יחסי הציבור של החוק לבין הצעת החוק בפועל: ״זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל זה לא יהיה המצב בפועל״.

סמנכ״לית לובי 99, עו״ד רחל גור, התייחסה לרפורמה ואמרה כי ישנם 538 תקנים שנכללים בחוק, ולפי המיפוי של משרד הכלכלה 300 תקנים לא נכללים בכלל ברפורמה ומוחרגים מראש. מתוך 200 התקנים שנותרו יש עוד 100 שיש לגביהם תנאים מגבילים אחרים או רגולטור אחר במשרד ממשלתי אחר, ומתוך ה-100 שנשארו יש עוד 20 תקנים ייחודיים לישראל כמו לקונדומים וטמפונים. ״במתכונת הנוכחית אין פה בשורה״, אמרה.

ראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה, ינון אלרועי, אמר מנגד כי המילה ׳החרגה׳ לא קיימת במשרד, שפועל להקל על תהליכים. הוא הסביר כי מדובר בנושא סבוך ומורכב והמשרד פועל ויפעל לאתר את כל התקנים. ״החלטנו לשים את הפוקוס על מוצרי הצריכה, והרפורמה תחול על 80% מערך הייבוא של מוצרי הצריכה מהרגע הראשון. אנחנו עובדים להוסיף עוד ועוד תקנים והחיסכון בעלות הייבוא יהיה משמעותי״, אמר. הוא הוסיף כי באירופה יש בכל מדינה רגולטור שיכול לבדוק עמידה ברגולציה.

ח״כ משה פסל העלה חשש כי ״יש פה ישראבלוף, אם מאמצים רק 17 תקנים אז זה לא מה שטוב לאירופה טוב לישראל״, ואמר כי מה שנמכר באירופה צריך להימכר גם בישראל. ח״כ עודד פורר הוסיף כי צריך להכניס את כל 538 התקנים לרפורמה, וועדת חריגים תדון בתקנים שההצעה לא צריכה לחול עליהם. ח״כ אוהד טל אמר כי תמיד אפשר להצדיק החרגות, אבל הכוונה היא לצמצם את הרשימה הזו למינימום. הוא הוסיף כי הצעת החוק עדיין לא מבושלת מספיק.

הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, אמר כי אם רוצים לאפשר לכל מה שנמכר באירופה להימכר בישראל צריך שיהיה גם מי שיוכל לאכוף את זה. הוא הוסיף: ״אם הרגולטור אומר שהוא לא יודע לאכוף אז לא תהייה אכיפה. אתם מוכנים לקבל את זה? אני אומר כרגע שאין לנו יכולת כזו בישראל, ואני הראשון שביקשתי להקים את היכולת הזו״. המשנה ליועצת המשפטית של המשרד, עו״ד גלית יעקובוב, הוסיפה: ״אפשר להחליט שבודקים רק מסמכים, אבל אז לא נדע לבדוק אם זה עומד בתקינה אירופית״.

בעקבות הדברים ביקש היו״ר ביטן לדעת כמה זמן צריך משרד הכלכלה כדי להחיל את הרפורמה על כל התקנים, באופן שיאפשר לשווק בישראל כל מה שמשווק באירופה. ״אנחנו רוצים שזו תהייה רפורמה לא רק על הנייר״, אמר. אלרועי הגיב לכך ואמר: ״קחו בחשבון שלא יהיה אף אחד שיוכל לבדוק עמידה בתקן אירופי״. דוסקלוביץ הוסיף כי אם מתכוונים לאפשר לשווק בישראל כל מה שמשווק באירופה אז הוא לא צריך ללמוד שום דירקטיבה, ולא צריך מעבדות. ״אתם חברי הכנסת תיקחו אחריות על בטיחות הציבור, תסמכו על זה שמוצר נמכר באירופה, ואם משהו קורה אז שהאזרח שנפגע יתבע את מי שמכר לו את המוצר״, אמר.

אלרועי ביקש להדגיש כי ברגע שהרפורמה תיכנס לתוקף מעל ל-80% מערך הייבוא ייכלל בהסדרה החדשה, והיו״ר ביטן שב ואמר כי ״המשמעות היא שמה שהסברתם לציבור זה לא נכון. זה לא שמה שנמכר באירופה יימכר בישראל. הרפורמה תיתן פתרון חלקי, אבל ביחסי הציבור היא תיתן פתרון מלא. זה לא יוריד את המחיר. יש הבדל בין יחסי הציבור של ההצעה לבין הצעת החוק בפועל. זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל זה לא יהיה המצב בפועל״.

בשעה זו ממשיכה הוועדה את הדיון בסעיפי ההצעה, אך לנוכח הדברים הודיע היו״ר ביטן כי בכוונתו לקיים ישיבה פנימית עם נציגי הממשלה באשר להצעה, בניסיון למצוא את הדרך להרחיבה עד כמה שאפשר.