יבואנים? פיקוח יצוא דו שימושי נוגע גם לכם

פעמים רבות במהלך הרצאות שאני נותן אני נתקל בתגובות כגון: ״אה, פיקוח על יצוא דו שימושי? אין לזה כל קשר אלי. אני יבואן״. ובכן, חשוב לדעת כי לפיקוח נגיעה גם ליבואנים וכי שאננות בנושא זה יכולה לעלות ליבואנים - ובהמשך גם לעמילי מכס - ביוקר.

אמחיש למה כוונתי: רובן המוחלט של החברות אינו מודע לצורך בבדיקה של מוצריהם המיובאים מחו״ל, מול רשימות הפיקוח במקרה של יצוא חזרה לחו״ל. יצוא כזה יכול להתבצע משתי סיבות עיקריות: החזרת מוצר תקול או החזרת מוצר שלא נרכש בסופו של דבר על ידי הלקוח.

החברות משוכנעות שבמקרים כגון אלו, אין כל צורך בבדיקה האם המוצר מפוקח במשטר פיקוח כלשהו, או שתעודת ה׳קרנה׳ מספיקה. יותר מכך, החברות סוברות כך, גם במקרים בהם נדרש הלקוח הסופי בישראל לחתום על אישור משתמש סופי, מקרים שבהם בוודאות כמעט מוחלטת ניתן לומר שתהיה דרישה לרישיון יצוא במועד היצוא. לכן כיום חותמות חברות אלו על תצהיר יצואן ומצהירות שאינן חייבות ברישיון - הצהרה שאינה נכונה, אינה מבוססת ועלולה לסבך אותן קשות במידה ויעוכב היצוא הנ״ל על ידי המכס. לחתימה כזאת  יכולות להיות השלכות כספיות, מנהלתיות ואף פליליות על החברה.

לדוגמה: לאחרונה פנה אלי יבואן של מכונות CNC לישראל. לקוח מקומי שלו ביקש ממנו למצוא לו קונה למכונה שאין לו כבר שימוש בה. היבואן טרח ומצא לקוח בחו״ל, סגר איתו עסקה ושלח את המכונה לחו״ל. הלקוח בחו״ל ניסה להפעיל את המכונה וגילה כי המכונה אינה עובדת. היבואן (וכעת יצואן חד פעמי) פנה ליצרן ביפן לבדוק מדוע המכונה מושבתת. מתברר שמכונת ה-CNC הנ״ל נחשבת למוצר ׳דו שימושי׳ בהיותה בעלת יותר משלושה צירים הפועלים במקביל, וככזו דורשת רישיון יצוא. היצרן היפני שתל במכונה מכשיר GPS אשר ממנו למד שהמכונה עזבה את ישראל. וכך, בשלט רחוק, היצרן היפני השבית את המכונה עד אשר יציג בפניו היבואן/יצואן הישראלי רישיון יצוא ממשרד הכלכלה. וכך מצא עצמו היבואן הישראלי עובר על החוק, מוזמן לשימוע במשרד הכלכלה, ועומד בפני תביעה מהלקוח בחו״ל אשר רכש ממנו מכונה שעומדת כאבן שאין לה הופכין.

דוגמא נוספת: חברה מובילה העוסקת ביבוא והפצה של רכיבים אלקטרוניים לישראל, היתה מחזירה באופן קבוע רכיבים תקולים, או כאלה שלא נדרשו על ידי לקוחותיה בישראל ליצרן בחו״ל. מתברר שחלק מהרכיבים הללו היו מפוקחים ונדרשו ברישיון יצוא בצאתם חזרה מישראל. היבואן/ יצואן עבר על החוק בשוגג וללא כוונה תחילה. הסיכוי שיבואן/ יצואן כזה ייתפס במכס אינו גדול. אולם המכס האמריקאי עלה על העובדה שמוצרים אלו יוצאו מישראל בניגוד לחוק ופנה למשרד הכלכלה בבקשה להעלות את היבואן/ יצואן הנ״ל ל״ועדת אכיפה״  בה קיבל קנס הגון של מאות אלפי שקלים.

לכן חשוב לזכור כי ״סוף מעשה במחשבה תחילה״ ולבדוק תמיד לפני ביצוע היצוא.

להלן מספר סימנים שיסייעו בידכם להחליט איך לנהוג:

חשוב: אם נדרשתם ביבוא לחתום על ״אישור משתמש סופי״ כתנאי ליבוא, אזי קרוב לוודאי שתידרשו ברישיון יצוא בעת החזרתו לחו״ל.

אם הלקוחות שלכם עוסקים בתחומים המשיקים לביטחון מולדת, כדאי שתבדקו ברשימות הפיקוח.

אם למוצר יש סיווג ECCN קרוב לוודאי שהוא חייב ברישיון.

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected]