ועדת הכלכלה: לקראת אישור פרק הגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט״ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה.

לפי ההצעה שהוצגה יאסר על ספקי מזון גדולים וקמעונאים גדולים להיות צד להסדר בו ניתנת הנחה לקמעונאי גדול בשל רכישה של מוצר אחר ממוצרי הספק, וכן מוצע לפטור קמעונאי גדול מהגבלות לפתיחת חנויות באזורי ביקוש בהם 55% ומעלה מהמחזור שלו הם מכירות של מוצרים שאינם של ספקים גדולים. עוד מוצע להקפיא מיזוגים בין יצרן גדול או ספק גדול עם יצרן גדול אחר, יצרן בינוני או ספק גדול. בנוסף מוצע שההוראות הללו יהיו בתוקף כהוראות שעה לשלוש שנים, כששר הכלכלה והתעשייה יוסמך להאריכן בשלוש שנים נוספות. עם זאת, במהלך הדיון התייחסו היו״ר ביטן וחברי הכנסת להצעות והציעו להכניס בהן שינויים.

בתחילת הישיבה הציג רכז כלכלה, תעשייה ותיירות באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, את הרקע להצעה ואמר כי בפן החיובי בעשור האחרון רמת החיים בישראל עלתה משמעותית. לדבריו, באותה תקופה השכר עלה ב-39.1% לעומת המדד שעלה רק ב-10.6%, כתוצאה מרפורמות להגברת התחרות שבוצעו לאחר המחאה החברתית. עם זאת הודה ברנס כי יוקר המחייה עדיין גבוה והמחירים בישראל היו אמורים להיות נמוכים משמעותית.

היו״ר ביטן ביקש לדעת איך הצעת החוק תוריד מחירים, ואמר כי זו השאלה העיקרית. ברנס השיב כי כיום 53% מהמוצרים הם למעשה של 10 ספקים גדולים שמנצלים את כוח השוק שלהם מול הקמעונאים. לדבריו, הקטנת כוח השוק שלהם מול הקמעונאים תאפשר לקמעונאים, הפועלים בשוק תחרותי, להשיג הוזלות שיתגלגלו לצרכנים. ברנס הוסיף,כי ישראל היא המדינה הרביעית הכי יקרה, אחרי איסלנד, נורבגיה ושוויץ. לדבריו, ההצעה עוסקת בתחום המזון כי הוא מהווה 18% מהוצאות משק הבית והם גבוהים ב37.5% מממוצע OECD.

לפי המצגת שהציג ברנס, הורדת מחירי המזון והפארם לרמת המחירים הממוצעת ב-OECD יכולה לחסוך עד 7,700 שקל בשנה למשק בית. בהשוואה בינלאומית, רמת הריכוזיות בישראל היא הגבוהה ביות במספר רב של קטגוריות, בהן משקאות מוגזים, מצים, דגני בוקר, אורז פסטה ואטריות, חטיפים מלוחים, ביסקוויטים מתוקים וחטיפי פירות, והשנייה הגבוהה ביותר בגלידות. בעשר השנים האחרונות נתח השוק של עשר הספקים הגדולים נותר יציב ועמד ב-2021 על 53.5%.

הפתרונות, לפי הצעת החוק, כוללים איסור על מיזוגים קונגלומרטיים לספקים ויצרנים גדולים, איסור על קשירה תמחירית והקלות רגולציה בפתיחת חנויות, וכן הקמת ועדה לבחינת צעדים נוספים לצמצום כוח השוק של הספקים הגדולים.

ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה ברשות התחרות, איל שפירא, אמר כי סעיף ההנחה האסורה נועד להתמודד עם הכוח הקונגלומרטי של ספקי המזון, שעלולים לדחוק ספקים קטנים מחוץ לשוק כשקושרים הנחה במוצר אחד

עו״ד אלדד כורש, שייצג את התאחדות התעשיינים, טען כי כמעט כל רווחי עליות המחירים הלכו לרשתות הקמעונאיות, ומעט מאוד נשאר אצל היצרנים. לטענתו רווחיות היצרנים בישראל נמוכה בהשוואה ליצרנים אחרים בעולם, וגם אם היא יותר גבוהה בשני אחוז משל היצרן האירופי, אז כל המהלך אולי יוריד את המחיר לצרכן באחוז או שניים.

עו״ד כורש הוסיף כי איסור המיזוגים אין לו אח ורע בעולם, ואמר כי יש מיזוגים פרו תחרותיים כמו קוקה קולה שרכשה את טרה והפכה אותה למתחרה בתנובה ושטראוס. הוא הסביר כי אם האיסור הזה היה בתוקף, אז מחלבת רמת הגולן הייתה נעלמת והתחרות הייתה נפגעת. היו״ר ביטן אמר בתגובה כי צריך לשקול לאפשר מיזוגים חריגים של חברות בפשיטת רגל.

מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר מנגד כי הרווחיות של הקמעונאים היא בין 2.5 ל-3 אחוזים. הוא הוסיף כי חוק המזון לא עסק בכלל בספקים הגדולים וזו הבעיה. הוא אף הזהיר כי מי שייפגע מסעיף ההנחות יהיו הצרכנים. היו"ר ביטן תהה איך רמי לוי קנה את ישראייר משני האחוזים שהוא מרוויח בסופר.

סמנכ״לית לובי 99, מרב דוד, התייחסה לטענה של עו״ד כורש, לפיה הספקים לא מרוויחים מעליות המחירים, ואמרה: ״אם זה לא היה כואב בכיס של הצרכנים זה היה מצחיק. כשמחירי הסחורות עולים הם טוענים שיש להם בעיה ומעלים מחיר, כשמחירי הסחורות יורדים הם ממשיכים להעלות מחיר. השוק כולו התמזג והתמזג והגענו לשחקנים גדולים שאין להם בעיה להעלות מחירים. הביאו רפורמה שלהגיד שקיצצו לה את הכנפיים זו מחמאה. זה עוף שחוט, היה צריך לדבר על פירוק הספקים הגדולים״.