המכס האמריקאי מחמיר נהלים: זה לא שיעור המס – זו הפרשנות

בעקבות החמרת המכסים על יבוא אלומיניום לארה״ב – טעות בסיווג עלולה לגרור קנסות, עיכובים ואף תפיסות. כך גורסים מומחים רבים המעורים בפעילות הסחר מול ארה״ב.

עליית המכסים על יבוא אלומיניום ומוצריו לארה״ב שנכנסה לתוקף בפברואר 2025 – בגובה של 25% – לצד מכסים הדדיים שהוכרזו בתחילת אפריל, משנה את כללי המשחק בשוק הסחר עם ארה״ב. שכן, מתחת להצהרות והמספרים הרשמיים, מסתתר שינוי נוסף, מורכב יותר, שמומחים בענף מכנים ״המכס הסמוי״, כלומר החמרה עקבית בגישת המכס האמריקאי, המתבטאת בפרשנות רחבה יותר של התקנות, עמימות סביב הגדרות, ואי ודאות מתמשכת לגבי אופן סיווג מוצרים הכוללים רכיבי אלומיניום – גם אם מדובר ברכיבים זניחים.

בשיחה עם עמית חן, מנכ״ל חברת השילוח הבינלאומית יוניקרגו, המתמחה בפעילות מול השוק האמריקאי, עולה כי הסיכון המרכזי כיום אינו רק בתעריפי המס הרשמיים, אלא באופי האכיפה. ״זה לא שיעור המכס שצריך להדאיג – זו הפרשנות״, מדגיש חן.

מה בעצם קרה בהכרזת המכסים האחרונה?

עמית חן: ״ההכרזה בפברואר 2025 לוותה לא רק בעדכון שיעור המס – אלא גם בהרחבת ההגדרות. כיום, גוף תאורה עם מסגרת מאלומיניום, או צעצוע פלסטיק עם בורג קטן מאלומיניום, עלולים להיחשב כמוצר נגזר ולחייב בתשלום מלא של 25% מכס – על כל המוצר, לא רק על הרכיב״.

איך יבואן אמור לדעת אם הוא נופל תחת ההגדרה הזו?

עמית חן: ״זו בדיוק הבעיה. זה כבר לא עניין של משקל או שווי, אלא שאלה פרשנית. האם האלומיניום מהותי? פונקציונלי? מעניק את 'האופי העיקרי' למוצר? כשאין קריטריונים מדויקים, יש הרבה מקום להחמרה – והמכס לא מהסס להשתמש בזה״.

ומה לגבי חלקים נלווים, כמו ברגים או אביזרי הרכבה?

עמית חן: ״זה מוקש אמיתי. יבואן יכול לשלוח מוצר עם בורג קטן מאלומיניום, ולגלות שהמוצר כולו חויב ב-25% מכס – למרות שהבורג שווה דולר מתוך מאה. למה? כי הוא נשלח כחלק מהמארז, והמכס קובע שהוא חיוני לתפקוד. זה קורה בעיקר כשאין פיצול ברור בערך בחשבונית או כשלא הוגשה חוות דעת מוקדמת (ruling) מהמכס״

מה ההשלכות של סיווג שגוי?

עמית חן: ״מעבר לתשלום מיידי של מסים וקנסות, מדובר בסיכון ממשי של עיכובים בשחרור, תפיסת סחורה, ולעיתים גם דרישה לתשלום רטרואקטיבי ריבית. גרוע מזה – אתה עלול להיתפס כמי שמנסה להונות. וכל זה בגלל בורג״.

מה ההמלצות שלך ליבואנים?

עמית חן: ״קודם כול, לא להסתמך על אינטואיציה. כל מוצר צריך להיבחן ב'עין רגולטורית'. חשוב להכין פירוט מדויק של תכולת החומרים, להצהיר מראש ובמדויק על כל רכיב, ובמקרים של ספק – לפנות מראש למכס האמריקאי כדי לקבל חוות דעת רשמית (ruling) שתקבע את סיווג המוצר ותמנע הפתעות בהמשך הדרך. ובעיקר, לעבוד עם צוות שמבין את הרוח האמריקאית: לא רק מה כתוב בחוק, אלא איך מפרשים אותו״.

חן מוסיף כי שינויי המדיניות יוצרים גם השפעות פיננסיות על ניהול השוטף של היבוא, בפרט בכל הקשור ל״בונד״ השנתי – ההתחייבות הכספית של היבואן מול המכס האמריקאי. העלייה החדה בתשלומי המס מביאה לכך שחברות רבות מגלות שהן מגיעות לרוויה מוקדמת של מסגרת הבונד. חברות הביטוח המלוות את התהליך דורשות בימים אלה הגדלה מיידית של ההיקף ולעיתים גם ערבויות מזומן – תנאים שלא היו מקובלים עד כה. לדבריו, מי שלא מתכונן לכך מבעוד מועד, עלול למצוא עצמו בעיכוב בשחרור – לא בגלל בעיה בסחורה, אלא עקב מגבלה פיננסית.

״כל מקרה נבחן לגופו – וכשהכל פרשני, הניסיון קובע״, מסכם חן. ״זו לא תקופה שבה אפשר להישען על הרגלים מהעבר או על השוואות שטחיות. ההמלצה המעשית ביותר כיום היא לבחון כל מוצר בעין רגולטורית, תוך שילוב של שלושה גורמים מקצועיים: יועץ סיווג, משפטן סחר בינלאומי, ושותף לוגיסטי בעל ניסיון מוכח״.

המרואיין: עמית חן, מנכ״ל חברת UNICARGO
למידע מקצועי נוסף: http://www.linkedin.com/in/amit-chen