החמרה נוספת ברגולציה בתחום הפיקוח על היצוא הביטחוני/דו שימושי

מתברר שההחמרות הרגולטוריות של משרדי הממשלה הרלוונטיים בתחום הפיקוח על היצוא: משרד הביטחון ומשרד הכלכלה טרם הסתיימו. בתחילת החודש הוסיף אפ״י דרישה חדשה לקהל היצואנים הביטחוניים והדו״ש (דו-שימושיים).

להלן מכתב שנשלח בתאריך 23.6.19 ליצואניות הביטחוניות:

״בהמשך להודעתנו מיום 26.11.2018 בנושא בדיקת חברות, להלן עדכון: לצד הרפורמה המיושמת בימים אלה באפ״י, החליטה מערכת הביטחון להעמיק את הבדיקות המתבצעות בנוגע לחברות זרות שאליהן מבקשים לבצע שיווק או יצוא ביטחוני. לאור האמור לעיל, החל מ-01.08.2019 יש לפעול בהתאם להנחיות הבאות:

בקשות לרישיונות שיווק עבור מוצרים מסווגים - יש לצרף את נספח א׳ - שאלון בסיסי לבדיקת חברות

בקשות לרישיונות יצוא עבור מכירה בלבד:

א.  מוצרים בלמ״ס (לכל המדינות) - יש לצרף את נספח א׳ - שאלון בסיסי לבדיקת חברות

ב. מוצרים מסווגים (לכל המדינות) - יש לצרף את נספח ב׳ - שאלון מורחב לבדיקת חברות

לתשומת הלב, על היצואן להכיר את הלקוח הזר מולו הוא מבקש לפעול גם במקרה בו אינו נדרש לספק לאפ״י את הנספחים המפורטים לעיל.

מובהר כי באחריותו המלאה של היצואן למסור את מלוא הפרטים המבוקשים בטופס בדיקת החברות. מסירת פרטים שאינם נכונים או החסרת פרטים או אי מתן דיווח בכתב על שינוי שחל בפרטים שנמסרו, עלול להביא לסירוב לבקשת היצואן לקבלת רישיון ו/או לביטול רישיון ככל שניתן.

לתשומת לבכם, החל מה-01.08.2019 בקשות לרישיונות שיווק ויצוא שיוגשו שלא בהתאם לנוהל החדש יוחזרו ללא טיפול. על החתום - אפ״י״.

בהמשך המכתב מפנה אפ״י את היצואנים הנבוכים למבחר לינקים ל״רשימות שחורות״ אמריקאיות, לא חלילה לרשימה ישראלית שהוא עצמו יצר. זאת בהמשך לכתבה הקודמת שלי בנושא על החמרת הרגולציה בנושא ״מכתב מלווה״ - מצ״ב לינק.

בהכירי מקרוב כיצד פועלים העניינים, אני מעריך כי גם משרד הכלכלה יחייב בקרוב את היצואנים הדו-שימושיים (דו״ש) למלא מסמכים אלו.

תגובות יצואנים למהלך:

יצואנים שביקשו להישאר בעילום שם (מחשש להכעיס את אפ״י) טוענים:

יצואן א: מי שניסח הוראה מעין זו ניכר שמעולם לא עמד מול לקוח ועל אחת כמה וכמה עבור יצואן קטן בשוק רווי. זה אינו סביר להפוך את היצואן לחוקר.

יצואן ב: ״השוק מאד קשה. היצואן הקטן מנסה לשכנע את הלקוח לקיים את העסקה, אחרי שהסתדרת איתו במחיר, לך תתחיל לתחקר אותו, מי הבעלים, מי בעלי המניות, איזה זיקה יש להם, מה ההיסטוריה שלהם, מה הם עשו או לא עשו, בשנייה שאתה מתחיל לשאול את השאלות הללו, חצי מהלקוחות מתקפלים. אומרים לך: תעזוב, נמצא מישהו אחר״.

יצואן ג: ״הנוהל החדש למעשה משאיר זכות קיום רק ליצוא של חברות ענק, שיש להן מח׳ פיקוח יצוא גדולה, או ליצואנים בעלי מוצרים שאין להם תחליף, או שהם היחידים בשוק. לקוחות שבויים חייבים לקנות אז יענו להם על כל שאלה. אבל לקוח נורמלי הוא המלך. הוא לא עונה על שאלות חודרניות כאלה. אתה לא יכול לשאול שאלות כאלה״.

יצואן ד: ״חיפוש הלקוח ב׳רשימה שחורה׳ כלשהי, בלי לדרוש ממני לתחקר את הלקוח, או לשאול אותו שאלות משונות, על אחזקות מיעוט בחברתו, ולהביא אותו למצב של חששות ממך, זה בסדר גמור. אני לוקח בשתי ידיים, אבל זה אינו המצב כאן״.

יצואן ה: ״זו גזירה קשה בשבילנו - החברות הקטנות-בינוניות. זו בעיה מאד גדולה. במיוחד במדינות שאינן דוברות אנגלית״.

החלטה על הפחתת הנטל הרגולטורי

בתאריך 22.10.14 הוציאה הממשלה הנחייה שלא תהיינה יותר החמרות רגולטוריות מבלי לבטל החמרה אחרת במקום (להלן לינק).

תחת הכותרת ״הערכת השפעות רגולציה חדשה״ נכתב בסעיף 3:

״להטיל על כל רגולטור, בבואו לקבוע רגולציה חדשה, לשקול, בכפוף לתכלית הרגולציה ובמסגרת השיקולים המדריכים אותו על פי החקיקה המסמיכה ועל פי כל דין, גם בחירה בחלופה המפחיתה את הנטל הרגולטורי.

בסעיף 3, תת-סעיף ז׳ נכתב: ״לקיים שיח עם בעלי עניין ככל האפשר, זאת בנוסף, על חובת השימוע הקבועה על פי דין, ככל שישנה״.

מעניין האם ואיזו החמרה ביטל אפ״י כדי לעמוד בהוראה זו, והאם ערך כמחויב מהחלטת הממשלה התייעצות עם התעשייה לפני הטלת ההחמרה. לדברי היצואנים לא נערכה עימם כל התייעצות קודם להטלת ההחמרה.

סיכום:

על פניו נראה שהחמרה זו, שעליה הכריז אפ״י לא לוותה בהליכים הנדרשים מכל משרד ממשלתי, כולל משרד הביטחון, בהתאם להחלטת ממשלה מס. 2118 מיום 22.10.2014

אולי הגיע הזמן שבמקום לדרוש מהיצואנים להיות חוקרים פרטיים, ולהתחיל לתחקר את הלקוחות שלהם, או ללכת לחפש את השותפים הפוטנציאליים שלהם בכל מיני רשימות של גופים וממשלות אחרות, אפ״י יתנהל בשקיפות, בדומה לשותפיו בשאר המדינות, ויפרסם ברבים את ה״רשימה השחורה״ שקיימת בידיו, של גופים וחברות אשר עמן אסור ליצואן ישראלי לקיים קשרי מסחר. כך יפחית את אי הוודאות הקיימת בנושא זה כיום, ואת העומס הרגולטורי הבלתי נסבל המוטל כיום על היצואנים.

טרם נמסרה תגובה מאפ״י וממשרד הכלכלה.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר בטלפון: 050-6240904 במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/