האם יפן או דרום קוריאה הפרו סנקציות בינ״ל בסחר מול צפון קוריאה?

לאחרונה רעשו וגעשו מדורי החדשות של יפן ודרום קוריאה, וזאת בשל האשמות הדדיות כי המדינה השכנה מפרה את הסנקציות הבינ״ל החריפות על צפון קוריאה. אז מה הסיפור מאחורי ההאשמות, ומה מפרה את הסנקציות החמורות - דרום קוריאה או יפן? אולי שתיהן?

על פי טענת היפנים דרום קוריאה הפרה את הסנקציות מספר פעמים בעבר וסיפקה לצפ״ק (צפון קוריאה) חומרים כימיים שונים אשר יכולים לשמש לייצור פצצת אטום. לפי דרום קוריאה, היפנים עצמם הם אלו שהפרו בכ-30 מקרים בעשרים השנים האחרונות וממשיכים להפר את הסנקציות על המדינה. כך או כך - המצב מדאיג.

המאבק בין המדינות בנושא הברחות חומרים מסוכנים לצפון קוריאה החריף בשבוע שעבר, כאשר פקידי משרד הסחר היפני (METI) הטילו פיקוח הדוק על ייצוא של חומרים המשמשים את תעשיית הייטק לחברות דרום קוריאניות. גורמים רשמיים ביפן רמזו כי הסנקציות הוטלו, שכן דרום קוריאה אפשרה לשלוח חומרים מסוכנים לצפון קוריאה, ולכן דרום קוריאה ״אינה עוד שותפה מסחרית אמינה״.

בין היצוא המושפע מהסנקציות היפניות היו כימיקלים הנחוצים לתאגידים דרום קוריאניים לייצור מוליכים למחצה ותצוגות וידאו. חלק מאותם תאגידים שנפגעו מהסנקציות היפניות, כוללים את ענקית האלקטרוניקה סמסונג, אשר בין לקוחותיה נמצאות החברות הגדולות בארה״ב כמו אפל.

נשיא דרום קוריאה, מון ג׳אי-אין, האשים את היפנים בהטלת הפיקוח על הייצוא ״למטרות פוליטיות״,  ואמר כי הם מסכנים את ״הידידות ושיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות״. במאמר חריף מאד  תקף העיתון ״קוריאה טיימס״ ביום שישי האחרון את יפן.

נציג מפלגת האופוזיציה היפנית טען בפרלמנט של טוקיו ביום חמישי האחרון כי לפי מידע ממרכז המידע של יפן על בקרת הסחר (CISTEC) ניתן לראות כי יפן שלחה בכעשרים מקרים ״חומרים דו-שימושיים״ בתחום הגרעיני והכימי המשמשים לייצור נשק לצפון קוריאה בין השנים 1996 ו-2013.

לפי המידע שציטט האיש מטען של  50 ק״ג של פלואוריד נתרן הוטען באוסקה על ספינה צפון קוריאנית בינואר 1996 וכן מקרה נוסף בו מטען בן 50 ק״ג של חומצה הידרופלואורית נמצא בקובה בפברואר באותה שנה. מטענים אלו ונוספים ״הועמסו על ספינות צפון קוריאניות שהיו אמורות לשלוח אורז לצפון לסיוע הומניטרי דחוף״. הוא ציין כי מימן פלואוריד יכול לשמש גם כדי ליצור גז סארין, אשר שימש בעבר פיגועי טרור. ״חומצה הידרופלואורית ופלואוריד הנתרן הם חומרים הנמצאים תחת פיקוח הייצוא לפי אמנת הפיקוח על יצוא חומרים גרעיניים וכימיים. זהו ייצוא בלתי חוקי״.

עוד נטען כי נתוני הארגון היפני (CISTEC) מלמדים כי מכשירי ׳ליאופילייזר׳ - מכונות לייבוש בהקפאה מהירה המשמשות בייצור נשק ביולוגי, ומכלית נשלחו גם באופן בלתי חוקי לצפון קוריאה בשנים 2002 ו-2008, בהתאמה. עוד נחשף כי חברות יפניות שלחו באופן בלתי חוקי שתי מכונות מדידה מדויקות למלזיה באוקטובר ובנובמבר 2001 דרך סינגפור. אחת המכונות נמצאה מאוחר יותר במתקן גרעיני בלוב.

בהצהרה נפרדת, קים יו-גון, בכיר במשרד המסחר, התעשייה והאנרגיה הדרום קוריאני, קרא ביום שישי לערוך חקירה בינלאומית יסודית של הטענות של יפן, שאותן תיאר כ״חסרות אחריות״, וקרא ליפן לבצע חקירה דומה של ציות לסנקציות הבינ״ל מצידה. הבכיר הדגיש כי הטענות היפניות חסרות יסוד ועלולות לפגוע במוניטין של מערכות פיקוח הייצוא של דרום קוריאה, ודרש מהיפנים לספק ראיות מוצקות לטענתם כי פלואור מימן עבר בדרום קוריאה בדרכו לצפון. הבכיר אמר כי ״בדיקת חירום״ של חברות הרוכשות כימיקלים מיפן לא מצאה ראיות למשלוחים בלתי חוקיים לצפון קוריאה.

בסוכנות הידיעות בלומברג נמתחה בשבוע שעבר ביקורת על נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, על כך שלא התערב בסכסוך בזמן, שכן ״הסכסוך עשוי לאיים על שרשרת האספקה ​​העולמית של תעשיית ההייטק״.

רקע

נראה כי הרקע האמיתי לסכסוך סחר חריף זה בין שתי המדינות נובע מסכסוך ישן בנושא של ״עבודת כפייה ועבדות מינית״ שבוצעו על ידי יפן בקוריאה במהלך מלחמת העולם השנייה. יפן טוענת כי סוגיות אלו יושבו על ידי אמנה משנת 1965 עם דרום קוריאה, ואילו הדרום קוריאנים טוענים שיפן לא עשתה די כדי לפתור את הכאב המתמשך של מעשיה בין השנים 1910-1945. המחלוקת המתמשכת פרצה שוב בשנה שעברה, כאשר בתי משפט בדרום קוריאה הורו לחברות יפניות לשלם פיצויים נוספים לעובדים המגויסים, החלטה שנתפסה על ידי יפן כהפרה של אמנת 1965 והמשפט הבינלאומי הנלווה.

סיכום:

תהיה הסיבה לחילופי ההאשמות אלו בין המדינות אשר תהיה, נראה כי בדיקה חיצונית דחופה ובלתי תלויה נדרשת כעת על מנת לרדת לשורש העניין ולבדוק את טענות שני הצדדים, שכן אם אפילו חלק מההאשמות אלו הינן נכונות, ואכן היו הפרות של משטר הסנקציות הבינ״ל על צפון קוריאה, אזי מתברר שמשטר זה אינו יעיל דיו ויש לשפרו בדחיפות.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר בטלפון: 050-6240904 במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/