האם חוקי היצוא האמריקאים רלוונטיים עבור היצואן הישראלי?

ברבות מההרצאות שלי אני נשאל לגבי הרלוונטיות של חוקי הפיקוח האמריקאים ליצואן הישראלי. ובכן, תחום השיפוט של הפיקוח על הייצוא בארה״ב הוא נרחב ביותר וחורג מעבר לגבולות ארה״ב. קיימים פריטים רבים שמקורם בארה״ב שיצוא המשך שלהם מצריך אישור מקדים מאת ממשלת ארה״ב, אפילו אם הפריט הוטמע בתוך פריט אחר המיוצר בישראל במסגרת תהליך הייצור. פריטים אלו - בין אם מדובר בפריטים בעלי שימוש ביטחוני או בפריטים דו-שימושיים - נשארים תחת סמכות השיפוט של ארה״ב אף לאחר הגעתם ארצה.

 

על היצואן הישראלי לקחת בחשבון גורמים רבים על מנת לבדוק האם ייצוא-חוזר של הפריט מצריך אישור של ממשלת ארה״ב, ביניהם האם ערך הפריט שמקורו בארה״ב עובר את רף ״דה מינימיס״ (de minimis) ביחס לערכו הכולל של המוצר המוגמר, מדינת היעד לייצוא, זהות המשתמש הסופי, והשימוש הסופי המיועד. זאת כמובן מעבר לסיווג הייצוא הבסיסי של פריט המיוצר בארה״ב, במידה ונשקל ייצוא-חוזר של הפריט.

 

מהי רשימת ה-ECCN ועד כמה היא רלוונטית לפיקוח הישראלי?

 

רשימת הפיקוח המכונה ECCN (Export Control Classification Number) היא בעצם רשימת הפיקוח הבינ״ל הנהוגה בארה״ב ובאירופה, והיא מורכבת מקוד אלפא-נומרי (שיטה לייצוג תווים על ידי צירופי אותיות וספרות).

 

רשימה זו כוללת בתוכה את כל משטרי הפיקוח הבינ״ל תחת קורת גג אחת, ואלו הם:

משטר ואסנאר - WA

משטר הפיקוח הגרעיני - NSG

משטרי הפיקוח הכימי/ביולוגי - AG ,CWC

 

כך שהיצואן יכול לדעת ע״פ סיווג ה-ECCN שנקבע למוצר שלו על ידי היצרן או הרגולטור, תחת איזה משטר הוא מפוקח וגם מאילו סיבות.

 

הרגולטורים הישראלים האחראים על יישום משטרי הפיקוח הבינ״ל בישראל, החליטו שלא לאמץ שיטת סיווג כוללת והגיונית זו, והפיקוח הישראלי מתנהל לפי כמה רשימות פיקוח שונות, מה שמצריך את היצואן לבדוק עצמו בכמה רשימות ומשטרי פיקוח שונים. כאשר אני נדרש על ידי יצואנים הפונים אלי לברר סיווג של מוצר המיוצא על ידם אני מבקש מהם לבדוק האם יוכלו להשיג את סיווג ה-ECCN שלו, כי התרגום של סיווג זה לשיטה הישראלית אינו מסובך וניתן להבין במהירות יחסית באיזה משטר פיקוח מפוקח המוצר ולפי איזו קטגוריה.

 

מהם סיווגי ER99 ו-NLR?

 

שיטת הסיווג הקרויה ECCN משתמשת במונחים הללו. פעמים רבות יצואנים אומרים לי ״המוצר שלנו פטור מפיקוח כי בארה״ב הוא מסווג כ-ER99״. ובכן, טעות בידיכם. יצואן אשר ייצא מישראל מוצר כזה, מבלי לבקש רישיון יצוא בשל כך – ייתכן והינו עובר על החוק. סיווג מוצר בארה״ב כ-ER99 משמעו שהמוצר נכלל במשטר הפיקוח (EAR), אבל לא באופן ספציפי ברשימת ה-ECCN, והיכללותו של המוצר בפיקוח תלויה בגורמים שונים כגון זהות המשתמש הסופי, יעד היצוא והשימוש במוצר.

 

סיווג NLR - משמעותו של סיווג זה בארה״ב הינה: No License Required (אין צורך ברישיון), אולם אין זה פטור גורף מהצורך ברישיון. ביצוא ליעד שונה ייתכן ואותו המוצר יידרש ברישיון.

 

מהו ״דה מינימיס״ והאם הוא חל בישראל?

 

המונח ״דה מינימיס״ (״זוטי דברים״) מתייחס לערך המוצר המפוקח מכלל היצוא. זאת על מנת להחליט האם היצוא חייב ברישיון או לא. כלומר, אם המוצר המיוצא כולל צ׳יפ שהינו מפוקח, אולם ערך הצ׳יפ הינו פחות מ-10% מערך המוצר הכולל, או 25% במידה והצ׳יפ אינו אמריקאי, אזי בארה״ב יהיה המוצר כולו פטור מפיקוח, זאת כאמור עקב הכללתו בגדר ׳זוטי דברים׳. לעומת זאת חל כלל בשם: See through שמשמעותו שמוצר השווה מיליוני דולרים יהיה מפוקח, גם אם ערך הצ׳יפ המפוקח הכלול בו הוא דולר אחד בלבד (ראו הרחבה בנושא בלינק זה). בישראל כלל זה של ׳זוטי דברים׳ אינו חל.

 

Specially Designed

מונח מתחום הפיקוח שמשמעותו ״תוכנן במיוחד״, והוא משמש כלי אבחון והחלטה בידי היצואן על מנת להחליט האם המוצר שלו נכלל בפיקוח או לא. באופן הכללי ביותר ניתן לומר שאם רכיב/טכנולוגיה תוכננו במיוחד להיכלל במוצר מפוקח, הרי שהם גם מפוקחים. (ראו הרחבה בנושא בלינק זה).

 

Catch All

מונח מתחום הפיקוח שמאפשר לרגולטור להחליט שמוצר ייחשב כמפוקח למרות שהפרמטרים הטכניים שלו אינם בהכרח מצדיקים זאת. זאת במידה והמוצר או הטכנולוגיה יכולים לשמש לפיתוחים של נשק להשמדה המונית. כלומר המדד הקובע פה הוא השימוש והמשתמש הסופי, ולאו דווקא הפרמטרים של המוצר עצמו.

 

״רשימת סדרת ה-600״

רשימת או סדרת ה-600, כפי שהיא מכונה, היא רשימת מוצרים שעברו מ״רשימת החימוש״ (USML) ומפיקוח של משרד החוץ לפיקוח של משרד הסחר האמריקאי, תחת רשימת CCL (Commerce Control List).

 

רשימות ״שחורות״ או Entity List

מונח המתייחס לרשימה של חברות או משתמשים סופיים, שמפרסם משרד ההגנה האמריקאי עמם אסור לסחור, והינה פתוחה לציבור. הפרות הנובעות מייצוא פריטים מפוקחים ללא רישיון, או משלוח פריטים המפוקחים בארה״ב לצדדים המופיעים ברשימות המפורטות מטה, חושפות את היצואן הישראלי לעונשים כבדים בארה״ב, ויכולות להוביל להכנסת היצואן עצמו ל״רשימה השחורה״ של מנועי הסחר עם ארה״ב. לכן, בטרם ייוצא מישראל פריט שמקורו בארה״ב, מומלץ ליצואן לעבור בקפידה על הרשימות האמריקאיות בנוסף לבדיקת הרשימה הישראלית. יש לשים לב כי לא מדובר ברשימה אחת בלבד, אלא במכלול של רשימות נפרדות המתוחזקות ע״י גורמי פיקוח שונים בממשל האמריקאי:

 

Entity List

הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS) מנהלת רשימה זו של גופים מחוץ לארה״ב שהיו מעורבים בהפצת נשק בניגוד למדיניות החוץ של ארה״ב. נדרש רישיון של ה-BIS (Bureau of Industry and Security) לצורך ייצוא או ייצוא-חוזר של פריטים שמקורם בארה״ב לצדדים המופיעים ברשימה זו. לינק לרשימת ה- Entity Listניתן למצוא כאן.

 

רשימת DPL (Denied Persons List)

רשימה נוספת המנוהלת על ידי משרד הסחר של ארה״ב, הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS). הרשימה מכילה שמות של יחידים וגופים שהוכח שהפרו את תקנות ניהול הייצוא (EAR), המסדירות את הייצוא והייצוא החוזר של טובין אזרחיים, פריטים דו-שימושיים ותחמושת שאינה מוגדרת תחת הפיקוח של תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR). לרשימה המלאה לחצו כאן.

 

רשימת UVL (Unverified List)

רשימה נוספת המנוהלת על ידי הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS), הכוללת שמות של גופים מחוץ לארה״ב שלא ניתן היה לאמת את הלגיטימיות שלהם, ולפיכך משלוח לכל אחד מהגופים הללו מעלה חשש משמעותי.

 

רשימת Debarred Parties List

רשימה המנוהלת על ידי משרד החוץ של ארה״ב, אגף הפיקוח על הסחר הביטחוני (US Department of State’s Directorate of Defense Trade Controls). הרשימה מכילה מידע מזהה על גופים ויחידים שהפרו את תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).

 

רשימת Nonproliferation Sanctions List

רשימה המנוהלת על ידי משרד החוץ של ארה״ב, הסוכנות לביטחון בינלאומי ולמניעת הפצת נשק (US Department of State’s Bureau of International Security and Non-proliferation). הרשימה כוללת שמות של צדדים שהפרו חוקים ותקנות של ארה״ב הנוגעים למניעת הפצת נשק.

 

רשימת SDN

(OFAC) Specially Designated Nationals and Blocked Persons List (SDN):

רשימה של יחידים וגופים המהווים איום לביטחונה הלאומי של ארה״ב. משרד האוצר האמריקאי (OFAC) הטיל מגבלות על סחר פיננסי עם יחידים וגופים המפורטים ברשימה זאת (SDN list).

 

לאחרונה נוצר מנוע חיפוש המאחד את כל הרשימות השונות תחת קורת גג אחת. לינק מנוע חיפוש זה המכונה Consolidated Screening List ניתן למצוא כאן.

 

אם יש לכם ספק כלשהו שאלו את עמיל המכס שלכם.

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/