אושרה הצעת חוק התקנים

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 10), התשע"ד-2013, הכולל רפורמה ביבוא באמצעות הקלות במתן אישורי יבוא.

מדובר בשלב בתוך רפורמה כוללת, במסגרתה יידרשו במקרים רבים היבואנים לאישורי תקינה של מעבדות ומכוני תקינה בחו"ל ולא יחויבו להיבדק ולהיבחן על ידי נציגי מכון התקנים. המהלך צפוי להוביל להרחבה משמעותית של היצע המוצרים המוצעים לצרכן הישראלי, הגברת התחרותיות בענפים מגוונים, הפחתת חסמים בהשגת אישורי ייבוא וכתוצאה מכך הוזלת המוצרים ויוקר המחייה לצרכנים.

הצעת חוק התקנים אושרה במליאת הכנסת ללא מתנגדים. הצעת החוק נועדה להביא ליישום המלצות ועדת טרכטנברג בתחום התקינה בישראל ולבצע רפורמה בפעילות מכון התקנים.

ההצעה קובעת מספר תיקונים בחוק התקנים, התשי"ג–1953, ובפקודת הייבוא והייצוא, שעניינם ייעול של הליכי אימוץ תקנים בינלאומיים, או הליכי שינוי של תקנים בינלאומיים, שאומצו כתקן רשמי בישראל, מתוך מטרה לפשט את הליכי הייבוא והייצוא ולעודד סחר חופשי, להגביר את האחריות של עוסקים בנוגע למוצרים שחל לגביהם תקן רשמי ולחזק את האכיפה של הממונה על התקינה.

בין השאר, מחייבת הצעת החוק עוסק להודיע לממונה על התקינה במשרד הכלכלה על כל מקרה בו נודע לו כי מוצר שמכר, ייבא או ייצר, לא עומד בדרישות התקן הרשמי החל עליו. עוד מסמיכה הצעת החוק את הממונה על התקינה במשרד הכלכלה להורות לעוסק להודיע או לפרסם שמוצר אינו עומד בדרישות התקן הרשמי החל עליו. הממונה על התקינה אף רשאי להורות לעוסק להפסיק לייצר מוצר או להשמידו, אם נמצא שהוא מסכן את שלום הציבור.

כמו כן, נקבעו אמצעי אכיפה מנהליים, שהממונה על התקינה במשרד הכלכלה יהיה מוסמך להטיל על עוסק בשל הפרות הקבועות בחוק. בנוסף, תתוקן פקודת הייבוא והייצוא, כך שייקבע הסדר ספציפי לעניין ייבוא טובין שחל עליו תקן רשמי, כך שניתן יהיה להגיש תצהיר בדבר התאמת מוצר לתקן הרשמי החל עליו, ללא צורך בביצוע בדיקת התאמה עבור קטגוריות שונות של המוצרים.

מקצת מהמוצרים בקטגוריה הנמוכה של הסיכון נכנסים כבר לפי הצהרת יבואן ולאחר בדיקה מקדימה של הדגם. כשליש יישאר תחת בדיקת מכון התקנים, כיוון שיש בהם רמת סיכון גבוהה. המוצרים בתווך יוכלו לעבור להיות מיובאים על פי תצהיר יבואן בהתאם לקביעת השר ובנוסח שיורה הממונה על התקינה. גם שאר המוצרים יוכלו לנוע בין הקטגוריות על פי החלטת השר לפי קביעתו של הממונה על התקינה במשרד הכלכלה .

העיקרון המרכזי של הרפורמה בהתאם לחוק החדש הוא ששחרור הייבוא מהמכס יתבצע גם על בסיס תצהיר יבואן במקום על בסיס בדיקת מכון התקנים, כנהוג לרוב כיום, וכן להגביל את דרישת בדיקת מעבדה כתנאי לשחרור הייבוא מהמכסרק למוצרים שקבע הממונה על התקינה כי יש לדרוש את הבדיקה מטעמים של שמירה על שלומו, בריאותו, בטיחותו של אדם או הגנה על הסביבה.

בהתאם לקביעת תיקון החוק, מכון התקנים ימשיך לבדוק מוצרים שיש בהם רמת סיכון גבוהה ושחל לגביהם תקן רשמי והנדרשים לאישור התאמה לתקן רשמי לצורך היבוא כפי שקבע הממונה לגביהם עד תחילתו של תיקון החוק. יחד עם זאת, מוצרים שקבע השר כי הם ישתחררו בתצהיר יבואן, יהיה רשאי המכון לבדוק את התצהיר רק אם שר הכלכלה ושר האוצר הסמיכו אותו לכך ולתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ושניתן להאריכה בשתי תקופות נוספות.

חוק התקנים החדש קובע כי השר יקבע, בהתייעצות עם הממונה על התקינה במשרד הכלכלה ולפי קביעתו, אילו מוצרים יוכלו לעבור מיבוא על פי בדיקת המכון ליבוא על בסיס תצהיר יבואן. קביעת הממונה תהיה פתוחה לשימוע ציבורי. עוד נקבע במסגרת החוק, כי היות ומכון התקנים מהווה מונופול בשוק בדיקות התקינה, מחירי הבדיקות במחירון יחויבו באישור שר הכלכלה. בכל הנוגע לסוגים מסוימים של תעריפי שירות, יידרש אישור וועדת הכלכלה של הכנסת.

התיקון לחוק ייכנס לתוקף כעבור חודשיים מיום פרסמו. זאת, למעט לעניין הוראות בדבר חובות על עוסק, סוגיות הנוגעות להגברת האכיפה של הממונה על התקינה וכן יישום הרפורמה בפקודת היבוא והיצוא. האחרונה תיכנס לתוקפה שישה חודשים מיום פרסום החוק.

שרי האוצר והכלכלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לדחות את מועד כניסת ההוראות לתוקפן לתקופה אחת נוספת של שישה חודשים באם יגיעו לתובנה כי הדבר הכרחי להשלמת מערך התנאים לביצוע האכיפה ויישום הרפורמה.

שר הכלכלה נפתלי בנט: "מדובר בצעד נוסף במאבק נגד הרגולציה המכבידה על התחרותיות, שמקשה על המאמצים להורדת יוקר המחייה בישראל. ישראל מצטרפת לשווקים משמעותיים בעולם בכלל ובאירופה בפרט, הפוטרים יבואני מוצרים שאין בהם סכנה מבדיקות מכונים מקומיים ומסתפקים בהצהרת יצרן או יבואן על עמידה בתקן. החוק החדש מפסיק את ההכבדה המיותרת על היבואנים, מאפשרת את הרחבת ההיצע בייבוא וחוסכת כסף לצרכנים".