מכון היצוא הגיש לשר התמ"ס תוכנית להגדלת היצוא התעשייתי עד סוף 2004 ביותר מ- 3 מיליארד דולרים

מכון היצוא הגיש לשר התמ"ס, אהוד אולמרט בסוף השבוע תוכנית להגדלת היצוא התעשייתי עד סוף 2004 ביותר מ- 3 מיליארד דולר. כך מסר שרגא ברוש, יו"ר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי.

שר התמ"ס מסר לברוש כי הצלחתו בתפקיד תימדד ע"פ הגידול ביצוא. הוא הבטיח ליו"ר מכון היצוא לבחון את הצעת המכון בעיון רב ובגישה חיובית.

ברוש ציין, כי יישום התוכנית יביא ליצירתם של כ-50 אלף מקומות עבודה חדשים; הגדלת צמיחת המשק ב-1.5% תוצר; הגדלת הכנסות המדינה ממיסים בהיקף של כ-2.5 מיליארד ש"ח, תוך צמצום הגרעון התקציבי והקטנת הגרעון במאזן התשלומים.

מכון היצוא ממליץ על הצעדים הנדרשים הבאים:
ניצול חלון ההזדמנויות במדינות היעד והכפלת היצוא לסין, הודו ורוסיה – לדעת מכון היצוא במדיניות נכונה ואגרסיבית תוך נקיטת פעולות הנדרשות לצורך חדירה לשווקים חדשים, ניתן להגדיל את היצוא הישראלי לסין, רוסיה והודו לכ-0.4% מסך היבוא של אותן מדינות. היצוא הישראלי אליהן יסתכם בכ- 1.4 מיליארד דולרים. במונחי שנת 2002 מדובר בתוספת יצוא של כ-700 מליון דולר. מדובר בהגדלת היצוא לסין בכ-360 מליון דולר, הגדלת היצוא לרוסיה בכ-150 מליון דולר, והגדלת היצוא להודו בכ-190 מליון דולר. יצויין כי היצוא הישראלי לסין (ללא יהלומים) הסתכם אשתקד בכ-338 מליון דולר, המהווים 0.14% מכלל יבוא הסחורות של סין; היצוא לרוסיה (ללא יהלומים) הסתכם אשתקד בכ-200 מליון דולר, המהווים 0.35% מכלל יבוא הסחורות של רוסיה; היצוא להודו (ללא יהלומים) הסתכם אשתקד ב-213 מליון דולר, המהווים 0.39% מסך היבוא של הודו.

הגדלת הנגישות של חברות ישראליות לפרויקטים בינלאומיים – ההיקף השנתי של המכרזים הבינלואמיים, מסתכם בכ-50 מיליארדי דולרים. לדעת מכון היצוא, במידה ויינתנו כלים נכונים, יכולות חברות ישראליות להגיע בתוך שלוש שנים לזכיות במכרזים בינ"ל בהיקף של כ-500 מליוני דולרים נוספים. במקרה כזה, יהנו חברות ישראליות רבות מפירות הזכיה, שכן, חברות אלו יוכלו גם לשמש כספקי ציוד ותשתיות וקבלניות משנה, באופן שחלק משמעותי מהיקפי הפרוייקט יבוצע על ידן. יצויין כי כיום מעורבות החברות הישראליות בשוק הפרוייקטים הבינלאומיים בהיקף של כ-450 מליון דולר לשנה בלבד.

יצוין כי ישראל מדורגת בתחתית הסולם בתמיכה בחברות ישראליות בהתמודדות על פרויקטים בינלאומיים, זאת למרות שניהול פעילות עסקית בחו"ל, בעיקר במדינות מתפתחות, חושף את היצואנים הישראליים לסיכונים פוליטיים וכלכליים.
עידוד תחומים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה – לדעת מכון היצוא, יש לעזור לענפים כמו הביוטכנולוגיה, הציוד הרפואי, הפרמצבטיקה והכימיקלים – הצפויים להתפתח בשיעורים ניכרים בשנים הקרובות. על הממשלה לדעת מכון היצוא, לעזור לענפים אלו לפרוץ לשווקים חדשים בחו"ל, על מנת שיוכלו לממש את פוטנציאל התחרות העולמי שלהן. על פי מחקר שיזם מכון היצוא צפויים מספר ענפים בעולם להנות משעורי צמיחה גבוהים במיוחד ב-5 השנים הקרובות. ביוטכנולוגיה – צמיחה עולמית של כ-19% לשנה; אלקטרו-אופטיקה – צמיחה עולמית של כ-15.5% לשנה; ענף התוכנה – צמיחה שנתית עולמית של כ-11.7% ; ענף ציוד רפואי – צמיחה שנתית עולמית של כ-6.5%.
עידוד יצואנים קטנים ובינוניים – לדעת מכון היצוא, ניתן להכפיל תוך 4 שנים את היקף היצוא של החברות הקטנות והבינוניות המבצעות כיום כרבע מסך כל היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) – זאת ע"י סיוע, הכוונה מקצועית וניצול יתרונות לגודל. בכך, יגדל היצוא בכ-5 מיליארד דולר, עד שנת 2007.

ברוש מציין כי לדעת מכון היצוא בתוכנית שהוגשה למשרד התמ"ס, האמצעים הנדרשים להגדלת היצוא כוללים את:

הקמת קרן לתמיכה בתשתיות שיווק בשווקים חדשים ובארצות היעד. מכון היצוא סבור כי חוסר הוודאות באשר להצלחת פעילות עסקית במדינות זרות, מקטין את נכונותן של חברות לבצע השקעות במימון עצמי בלבד ומצדיק מעורבות של גוף מוסדי המסוגל להפעיל את מערכת קשריו ופעילויותיו, תוך יצירת יתרונות לגודל, עבור כל אחת מהחברות הישראליות.

תוספת תקציב של כ – 2 מיליון דולר למכון היצוא – עבור פעילויות כמו: הרחבת פעילות בתחום המכרזים והפרויקטים הבינלאומיים; טיפול וטיפוח היצואנים הקטנים, כמו גם הרחבת שירותי המידע והמודיעין העסקי הניתן להם; הגדלת מספר המשלחות, הרחבת שיתופי הפעולה בחו"ל והעמקת שיתוף הפעולה עם השגריריות הישראליות ברחבי העולם.

ערבות מדינה למשלוחי אשראי למימון היצוא. זאת באמצעות הקמת קרן מיוחדת בשיתוף החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ והבנקים המסחריים. הקרן תסייע לתחרותיות של החברות ותאפשר להן לפתח פרוייקטים במדינות שכיום אינן נכללות במסגרת הסדרי המימון של החברה לביטוח סיכוני בחר חוץ לטווח ארוך, ובקרן להלוואות יחודיות לפרוייקטים בינלאומיים.

ברוש מציין, כי מצוקת האשראי שנוצרה בשנה האחרונה, כמו גם צרכים מיוחדים של מימון והשקעות במערכי שיווק ומכירה בחו"ל, דורשים פיתוח כלים ואמצעים לפתרון נושאי מימון ליצואנים.

ברוש מציין, כי החסמים ליצוא הישראלי הם: השפעת המצב הביטחוני על הנכונות לביצוע עסקים עם ישראל; צמיחה נמוכה בשוקי היעד המסורתיים של ישראל; המשבר העולמי בתעשיית ההייטק; עליה ברמת הסיכון המיוחסת לחברות ישראליות; ירידה בהשקעות הזרות; קשיים במימון חברות ישראליות; פגיעה בכושר התחרות היחסי מול מדינות המצויות בהתפתחות מואצת; סיכונים בהשקעות בתשתיות שיווק ובכניסה לשווקים חדשים וחוסר איזון במדיניות הממשלתית – משאבים רבים מושקעים בעידוד המו"פ, לעומת חוסר בהשקעות בתחום השיווק.